בתשובה לסמיילי, 12/03/01 11:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פשע חייב ענישה, ודאי. הכלל שלי - כלל אצבע, כמו שאתה קורא לו - הוא שאין להרוג אדם, *אלא אם קיימת סכנה ממשית ומיידית לחייך או לחיי אדם חף מפשע אחר, או מתוך התקוממות כנגד שעבוד*. ועם כל הכבוד, ברוב מוחלט של המקרים, אי אפשר לראות במלחמה "הריגה מתוך הגנה". האם החייל האמריקני, ההורג ויאטנמים כחלק ממלחמה בלתי מוסרית, יכול ליהנות מההגנה של "ביצעתי פקודות"? אתה אומר שיתכן שהחלטתו להתגייס הייתה שגויה - כיצד, אם כן, יכולה החלטתו להלחם ולהרוג יכולה להחשב לבלתי שגויה? הלאה. אם ניקח את הקו של "כל הריגה שנעשית במלחמה מוכרזת היא מוצדקת", אני לא מבין איך אתה יכול לעשות הבחנות בין השמדת כפרים לבין הריגת אויב. השמדת הכפר מונעת מהאויב בסיס שממנו יוכל לתקוף אותך. מהמדרון החלקלק הזה אין מוצא. העמדה הנוצרית לגבי הרג היא אמביוולנטית, ולא אכנס אליה עכשיו, אבל העמדה של שתי הדתות הללו היא חד משמעית כנגד רצח (רצח, כמובן, הוא הריגה שהדת מסתייגת ממנה). שתי הדתות התירו רצח בשם האל, היהדות המציאה את הג'נוסייד כמושג חיובי ואת הרעיון של השמדת הכופרים (מצוות עיר הנידחת); רוב הכתות הנוצריות לקחו את רעיון עיר הנידחת ורצו איתו רחוק מאד - ובאופן אירוני, הפנו אותו לעתים כלפי היהודים (למשל, דרשה בעת מסע הצלב הראשון טענה שכדי שמסע הצלב יצליח, יש קודם כל "לבער את הרע" מקרב הנוצרים עצמם - היינו, הקהילה היהודית). שתיהן, עם זאת, אמרו שעל האדם למות ולא לבצע רצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה פשע חייב בעונש (ז"א באופן מוסרי הרי אי אפשר להחזיר את ביצוע הפשע לאחור, ומצד שני אם נזיק לפושע זה הרי פשע בפני עצמו)? אני לא חושב שמה שאני דיברתי עליו שונה כל כך מכלל האצבע אותו אתה הגדרת. בכל אופן ברור שאתה רחוק מאמיר הרבה יותר ממה שנדמה לכם. ההגנה של ביצעתי פקודות לא מקובלת עלי. ההחלטה להלחם ולהרוג יכולה להיות בלתי שגוייה אם הוא משוכנע (למשל) שהויאטנמים מנסים לפלוש לארה"ב ושהוא אחד מאלה שיכולים לעצור את הפלישה (או אפילו אם הוא יודע שהויאטנמים עוסקים ברצח של האומה ההודית)... הקו של "כל הריגה שנעשית במלחמה מוכרזת היא מוצדקת" הוא פרשנות לא מדויקת שלך לדברי, ולכן אין מדרון חלקלק, ויש הבחנה ברורה (בין סיכון חיים, הריגה ורצח). אני שמח לראות שלא נטרפה עלי דעתי ויש עוד שחושבים שיש הבדל סמנטי בין רצח להריגה. ושאר הפסקה מקובלת עלי במאה אחוז (למעשה זה מה שטענתי, אין איסור יהודי-נוצרי על הרג אלא על רצח) (אם כי כמו שרמזת, יש כתות נוצריות שלא מקבלות גם הריגה כדבר מוסרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: אלא אם קיימת סכנה ממשית ומיידית לחייך או לחיי אדם חף מפשע אחר, או מתוך התקוממות כנגד שיעבוד. שני החלקים הראשונים די ברורים ומדויקים. השאלה שלי היא לגבי החלק השלישי (התקוממות כנגד שיעבוד). מותר להרוג כל אדם שהריגתו יכולה לעזור במשהו לסיום השיעבוד? מותר להרוג חייל שמבצע מדיניות של ממשלה ריבונית? מותר להרוג את אישתו וילדיו של החייל כדי להשפיע בעקיפין על החייל? גם שיעבוד הוא לא חד משמעי, מותר לאזרח במדינה דמוקרטית ליברלית שמקבל את כל הזכויות "להתקומם"? להרוג שוטר, את משפחתו? שאלת החייל האמריקאי בויאטנם תלויה לדעתך ב"מוסריותה" של *עצם* המלחמה. זה בעייתי מאוד, ברוב המקרים אין לחייל את המידע להכריע בשאלה מורכבת זו, לעומת זאת יש לו את המידע להכריע *בתוך* המלחמה במקרים נקודתיים (למשל, הרג מכוון של אזרח שלא מסכן את חיי החייל). קוריאה היא דוגמא למלחמה באותה דרגה/סוג של מוסריות כמו ויאטנם, ההבדל הוא בתוצאה (הצלת האזרחים הקוריאנים בדרום מהשיעבוד הקומוניסטי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה פירוש "כל אדם שהריגתו יכולה לסייע לסיום השעבוד"? ב. חיילים הם מטרות מותרות. בדיוק בגלל זה הם לובשים מדים: להבדילם מן האזרחים, אשר ברוב מוחלט של המקרים אסורים בפגיעה. ג. אסור להרוג חפים מפשע. כל זמן שאשתו וילדיו של החייל אינם מסייעים ישירות לשעבוד (למשל, אשתו של החייל אינה משמשת כסוהרת), הם אסורים בפגיעה. ד. לאזרח במדינה ליברלית, הנהנה מזכויות אזרח מלאות, *אסור* להתקומם - אלא אם זכויות אלה הינן בשם בלבד. ה. חיילים ומלחמה: ובכן, לשיטתי, כל אזרח צריך לאסוף את מקסימום המידע על פעילות ממשלתו ולחוות עליה דעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי, תגובתך שפויה לחלוטין, בהתאם לנורמות המקובלות על רוב הציבור במדינת ישראל למשל. אז למה אמיר וסמיילי חוזרים וטוענים שאתה מטיף לרצח מתנחלים? 2. לגבי סעיף ה' : לחוות דעה זה דבר מקובל לחלוטין. הדילמה היא כאשר אזרח *במדינה ליברלית* נדרש ללבוש מדים ולבצע מדיניות מלחמתית שהוא מתנגד לה. א. האם הוא צריך להענות לדרישה, להמנע מהקטנת ראש כאשר הוא חושד בפקודה בלתי חוקית בעליל, ובמקביל להשתמש בכלים שמשטר דמוקרטי נותן (הפגנות, התאגדוית ןכו') על מנת לשנות את מדיניות הממשלה. ב. האם עליו לסרב לדרישה. ג. האם ההתיחסות לדילמה (מצד האזרח הנדרש ללבוש מדים) צריכה להיות זהה בין אם האזרח חי במדינה ליברלית ובין אם אזרח חי במדינה דיקטטורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אני באמת לא מבין אותך. אתה זה משטיף נגד שיח אורוולי, ובו בזמן אתה רוצה לכונן שלום בעזרת מלחמה, כיבוד חיי אדם בעזרת רצח, וכו'. האין העקרונות שלך מתמסמסים תוך כדי הלהט לרצוח חיילים ומתנחלים? מדוע אין להרוג חפים מפשע אבל יש להרוג חיילים? אני יכול להעלות בדעתי את הסיבות הבאות: א) הרג חיילים יזרז את המדינה לצאת מן המדינה הכבושה. אבל כך גם הרג חפים מפשע. ב) ענישה, ואז אתה למעשה דוגל בעונש מוות בצורה היותר פרימיטיבית שלו - בלי משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ''ך הציג את הג'נוסייד כמשהו חיובי, אולם היהדות היא הרבה יותר מהתנ''ך, והיא אינה תומכת בכך. באשר להרג, לי לא ידוע על תמיכה בהרג ביהדות או בנצרות הקתולית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |