|
אני גם קראתיה ממש מזמן, אך עד כמה שאני זוכר לא היתה שם, מטבע הדברים, תאוריה של ממש, גם לא בספר הראשון. היתה חזרה על המוטיב של "לא ניתן לצפות מעשים של יחידים או מעטים, אך כן ניתן לחזות התנהגות של מיליארדים". כשהתעוררו שאלות לגבי הסיכוי שמשהו גדול יקרה, כמו פריצת מלחמה, המבינים היו מבצעים חישוב זריז בראש ומגיעים למסקנה שהסיכוי לכך הוא 8.3% או משהו כזה.
לא השתכנעתי אז שיש סיכוי לפתח תורה אמיתית כזו, ואני ספקן גם היום. אינני בטוח אם השערותיו של דיאמונד נופלות בקטגוריה זו בדיוק, אך נדמה שגם הוא מניח שלמקרי, לאנקדוטלי, להתנהגות היחיד יש השפעה מועטה על המהלכים ההיסטוריים הגלובליים.
אני מדבר בזהירות שכן לא קראתי את הספר ולא חשבתי רבות על הנושאים הללו, אך תחושתי היא שההנחה הזו היא בעייתית, והולכת ונהיית בעייתית יותר ויותר עם התפתחות הטכנולוגיה. ייתכן שלכך כיוון המגיב בתגובה 190153 עליה קצפתי - אני לא מקבל את הרלוונטיות של "גורם כאוטי במשוואה", אבל אני נוטה להאמין שלתיאוריות הוליסטיות כאלה יש כושר ניבוי מוגבל בשל ההשפעה המשמעותית שיש לאישים ולקבוצות קטנות, לא צפויות - ממש כשם שהפֶּרֶד שיבש את תחזיותיו של הארי סלדון.
|
|