בתשובה לעומר, 13/01/04 21:39
אתה ממש בטוח שזה בלתי נמנע או שיש סיכוי קטן שאתה טועה? 190275
דה-קארט • בתשובה לעומר יום ג', 13/1/2004, 22:43
בקיצור אתה אומר שעץ האפשרויות הוא כזה:
1. המגמות הדמוגרפיות ישתנו.
2. לא ישתנו.

1 - במקרה זה הפתרון הדו-מדינתי "נהיה יציב". לא ברור לי מה אתה מנסה להגיד בקשר לפתרון החד-מדינתי במקרה זה - הוא עדיין לא מספק הגדרה לאומית עצמאית לא ליהודים ולא לפלשתינאים אז למה שמישהוא יהיה מעוניין בו ספציפית ולא בהצעתו של אביב (לבטל את כל הלאומים והדתות כולם).
לגבי 2 - למיטב הבנתי, אתה טוען שבסעיף זה השרשרת הבאה (2c) היא בלתי נמנעת: צפיפות+עוני+אי צדק=>אלימות=>הפניית האלימות לישראל=>?=>בליעת ישראל. אני לא רואה על מה זה בנוי מלבד על איזשהוא common sense של ההיסטרים ‏1.
מה דעתך על השרשרת הבאה: קפטיליזם=>ניצול+אי-צדק+עוני=>התקוממות אלימה=>דיקטטורה של הפועלים=>קומוניזם. נמנע או בלתי נמנע?

ולסיכום:
א. בסעיף 1 של העץ, האם לדעתך הפתרון הדו-מדינתי הוא בלתי נמנע? (במציאות, לא מתמטית).
ב. האם שרשרת 2c היא בלתי נמנעת? (כנ"ל)

‏1 common sense הוא כידוע המטאפיסיקה של הבערים.
אתה ממש בטוח שזה בלתי נמנע או שיש סיכוי קטן שאתה טועה? 190293
עומר • בתשובה לדה-קארט יום ד', 14/1/2004, 0:02
מקרה 1 - אין לי עניין לטעון לעדיפות של הפיתרון החד-מדינתי על פני כלמיני פתרונות אחרים; אני טוען רק שהוא עדיף על הפיתרון הדו-מדינתי. למעשה, אני לא חושב שמדינה אחת תפתור הרבה; אבל בהביטה למציאות בעיניים היא תספק את התנאים שבהם אפשר יהיה להתחיל להתעסק באמת עם הבעיות. לכן במקרה 1 הפתרון החד-מדינתי עדיף בהרבה על שתי מדינות, למרות שהוא איננו בלתי-נמנע.

מקרה 2 לא מוביל דווקא לבליעת ישראל. הוא פשוט יחזור שוב ושוב למצב שהיה עד עכשיו: כיבוש מהודק יותר או פחות של יותר ויותר פלסטינים שחיים בתנאים גרועים יותר ויותר. מכיר את הסלוגן של "אם אחרי ההסכם הם ימשיכו, אז ניכנס בהם!"? אז יהיה הסכם, במוקדם או במאוחר הם 'ימשיכו' בקטן, ניכנס בהם, הם ימשיכו בגדול, ניכנס בהם בגדול, וחזרנו ל-‏1992 (או 2002, לבחירתך).

השרשרת המרקסיסטית. אני הייתי (חוכמת-דיעבד) משפץ אותה ככה: קפיטליזם=>ניצול+אי-צדק+עוני=>סכנת התקוממות=>שיפור מנגנוני השליטה המדינתיים והנפשיים=>עוד קפיטליזם. מרקס הדטרמיניסט טעה, אז מה? גם השד של לפלאס התבלבל ולא חישב נכון את הקואורדינטות. אולי גם אני טועה. מה הדוגמא הזו מוכיחה?
אתה ממש בטוח שזה בלתי נמנע או שיש סיכוי קטן שאתה טועה? 190306
דה-קארט • בתשובה לעומר יום ד', 14/1/2004, 0:55
1 - אני מקווה שלא לקחת את הרעיון של ביטול כל הלאומים והדתות ברצינות. זה היה המחשה על דרך האבסורד שרעיונך אינו בר-ביצוע מחד, ושהעדיפות שלו היא טריביאלית מאידך. פשיטא שעדיף שיש לאום אחד שבו כולם מסתדרים זה עם זה במקום כמה לאומים מסוכסכים... אבל זה בדיוק מה שלא בר ביצוע.

2 - הביסוס של שרשרת ההיסקים על סלוגנים מעיד כאלף עדים על רמת הסמך שלו.

מטרת הדוגמא היתה להראות ששרשרת היסקים הגיונית ברמת הסלוגנים או ברמת הקומון סנס, לא מהווה בסיס מוצלח לחיזוי העתיד.

בכל מקרה, אני מבין שאתה לא חושב יותר שהפתרון הוא בלתי נמנע.
אתה ממש בטוח שזה בלתי נמנע או שיש סיכוי קטן שאתה טועה? 190354
עומר • בתשובה לדה-קארט יום ד', 14/1/2004, 14:37
שוב: אני חושב שהחד-מדינתיות היא בלתי-נמנעת (אם מניחים דמוגרפיה אפוקליפטית), ויכול להיות שאני טועה. נמאס לי לנסות להסביר את ההבדל בין הדברים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות