 |
ההכללה שלך נכונה, אבל לא תקפה למקרה זה - היחס שלי לרלטיביזם תרבותי אינו חם מדי, ואין בי סובלנות לתופעות תרבותיות כמו רצח על רקע כבוד המשפחה או קיצוץ ידיהם של גנבים. ועם זאת, אני לא מהססת ליישם את הגישה הזו במקרה ספציפי זה (תוך זניחת התיאוריה בכללותה). כן, אפשר לקבוע יוצאי דופן, על פי צרכיה ורצונותיה של כל מדינה.
אתה צודק, אכן יש פה מילכוד: אם האבוריג'ינים רוצים לשרוד בחברה המודרנית, הם יצטרכו ללמוד עוד על ניהול עסקים, רישום זכויות ושמירת קניין. בינתיים, הם חייבים למכור את היצירות כדי להתפרנס, והם חייבים לסבול מידה מסוימת של פגיעה תרבותית כדי למכור את היצירות. מעבר לזה, הם נאבקים בדרכים דמוקרטיות (בתי משפט) כדי לקבל יחס מועדף לפני החוק.
בינתיים, ההצעה שלי לפתרון היא הליכה מסוימת של המדינה לקראת השבטים, מתוך הכרה בעובדה ש"האמנות היא כל מה שיש להם". אני לא רואה הבדל ענק בין הגנה משפטית כזו על תרבות השבטים, ובין הטבה ממשלתית אחרת שהיתה יכולה להיות מוענקת להם - למשל, תוכניות חינוך מיוחדות, או הפניית משאבים לרכישת מקצוע.
מה גם שהפגיעה בתרבות האבוריג'ינית במקרה שתיחמס, גדולה מן הפגיעה באמן מערבי שייאלץ להסיר תמונות עם אלמנטים אבוריג'יניים. ובמקרה הראשון, אני מתכוונת לפגיעה במורשת האוסטרלית, ולא רק בפגיעה בשבט או באמן ספציפי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש