בתשובה לאביבית משמרי, 29/12/03 23:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמרך, לא הסתפקת בתיאור של זיופי היצירות האבורג'יניות, או החתמת האבורג'ינים על הסכמים שלא הבינו את משמעותם, אלא הרחקת וטענת כי יש צורך בשינויי חקיקה על מנת להתאים את התפיסה המערבית לזו האבורג'ינית, וטענת בגדול כי התפיסה המערבית של אמנות ככלי לביטוי עצמי של היחיד, וכן מושג זכויות היוצרים עצמו על מגבלתו ל-50 שנה בלבד, צריכים להשתנות במקרה זה משום שאינם מתאימים לתפישה האבורג'ינית בנושא. להבנתי, את מיישמת גישה המוכרת לי כרלטיביזם תרבותי, הגורסת כי אסור לתרבות אחת להכיל את הכללים ועיקרי האמונה שלה על תרבות אחרת, משום שמעשה הנעשה במסגרת תרבות אחת יכול להשפט נכונה רק ע"י בן התרבות הזו, אחרת יסולף ויוצא מהקשרו. גישה זו בעייתית משום הסתירה הפנימית שבה. הרלטיביזם התרבותי דוגל לכאורה בסובלנות רבה, אך למעשה 'ממליך' את גישת הרלטיביזם התרבותי עצמו מעל למוסר כל התרבויות. מדוע על המערב להתאים עצמו לתרבות האבורג'ינית, ולא להיפך? האם הרצון של האבורג'ינים להתפרנס לא מחייב אותם ללמוד את כללי השוק החופשי? התרבות המערבית חילחלה באגרסיביות לתוך תרבויות רבות. אין ספק שכאשר היא מצרפת את התרבות האבורג'ינית למשחק הקפיטליסטי, עליה להבטיח שהמשחק יהיה הוגן. אסור לחמוס מאנשים את זכויותיהם, להחתים אותם על הסכמים שאינם מבינים, לעשות שימוש מעליב ביצירותיהם או לזייף את שמם. אולם כמדומני הרחקת לכת בכך שטענת שאין זכות לייצר במזרח הרחוק פריטי אמנות הדומים לאמנות האבורג'ינית (אלא אם כן הם מזייפים חתימות) או כשהתנגדת לציוריו של הארי, שבודאי לא טוען שהוא אבורג'יני. אמנים רבים משוחחים ביצירותיהם עם אמנים קדומים, ושואבים אלמנטים מאמנות עתיקה. הדבר נראה לי יותר מלגיטימי. אם האבורג'ינים מעוניינים למכור את יצירותיהם, יהיה עליהם להתרגל לתוצאות השפעתן של היצירות הללו על עולם האמנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההכללה שלך נכונה, אבל לא תקפה למקרה זה - היחס שלי לרלטיביזם תרבותי אינו חם מדי, ואין בי סובלנות לתופעות תרבותיות כמו רצח על רקע כבוד המשפחה או קיצוץ ידיהם של גנבים. ועם זאת, אני לא מהססת ליישם את הגישה הזו במקרה ספציפי זה (תוך זניחת התיאוריה בכללותה). כן, אפשר לקבוע יוצאי דופן, על פי צרכיה ורצונותיה של כל מדינה. אתה צודק, אכן יש פה מילכוד: אם האבוריג'ינים רוצים לשרוד בחברה המודרנית, הם יצטרכו ללמוד עוד על ניהול עסקים, רישום זכויות ושמירת קניין. בינתיים, הם חייבים למכור את היצירות כדי להתפרנס, והם חייבים לסבול מידה מסוימת של פגיעה תרבותית כדי למכור את היצירות. מעבר לזה, הם נאבקים בדרכים דמוקרטיות (בתי משפט) כדי לקבל יחס מועדף לפני החוק. בינתיים, ההצעה שלי לפתרון היא הליכה מסוימת של המדינה לקראת השבטים, מתוך הכרה בעובדה ש"האמנות היא כל מה שיש להם". אני לא רואה הבדל ענק בין הגנה משפטית כזו על תרבות השבטים, ובין הטבה ממשלתית אחרת שהיתה יכולה להיות מוענקת להם - למשל, תוכניות חינוך מיוחדות, או הפניית משאבים לרכישת מקצוע. מה גם שהפגיעה בתרבות האבוריג'ינית במקרה שתיחמס, גדולה מן הפגיעה באמן מערבי שייאלץ להסיר תמונות עם אלמנטים אבוריג'יניים. ובמקרה הראשון, אני מתכוונת לפגיעה במורשת האוסטרלית, ולא רק בפגיעה בשבט או באמן ספציפי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |