|
||||
|
||||
שהופעת החיים והופעת האדם על כדור הארץ לא יכולות להיות מקריות". כאילו לפי הזמנה, הנה ידיעה על מי שלא מחפש את התשובה בספרי הקודש אלא במעבדה: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/01/0401090... (ולא שאני בא לטעון שבעיית היווצרות החיים נפתרה, אלא שה"הוכחות" הן, לכל היותר, הוכחות לכך שבינתיים השאלה פתוחה). |
|
||||
|
||||
הזכרת לי דבר מעניין. במורה הנבוכים הרמב"ם תוקף את דעתם של הוגים מוסלמים מכת ה"מתכלמין" וה"מעתזלה". בהקדמה השישית (ח"א פע"ג) הוא מתאר את דעתם על עולם התופעות וטוען שדרכם מובילה למסקנה הבאה: "וחייבו כפי הנחה זו שהדברים הללו אשר ידעום אתמול, אלא נעדרו אותם הידיעות ונבראו ידיעות אחרות כמותן, אמרו שכך הוא הדבר מפני שהמדע מקרה". לא ניכנס כרגע לעומק הטענה של האסכולות המוסלמיות (ה' בורא בכל רגע עולמות מקבילים שיש בניהם תיאום), אלא נסתכל במסקנתו של הרמב"ם - מדע הולך ומדע אחר ממינו בא, דבר שהוא דוחה בביטול "ועל כיוצא בדעות אלו יש לומר לי דעתי ודעת כל בעל שכל, אם כהתל באנוש תהתלו בו". דעתם נדחית בגלל מגוון סיבות, אך דחיית דעתם גוררת גם דחיית הדעה שהידע שיש לנו על העולם, כולל הידע המדעי, הוא דבר משתנה. אלא מאי. נוכחנו שהידע שלנו נזיל ומשתנה לאורך הדורות, כולל הידע המאד מעשי של הרפואה בה עסק הרמב"ם. ז"א, אם מדע הרפואה לא היה עובר שינויים באלף השנים האחרונות, עדיין היינו ממשיכים לטפל בחולים לפ"י שיטת ארבעת המיצים (אותה למד הרמב"ם מהרפואה היוונית). אז אם אחרי כל תגלית ותאוריה מדעית אפשר *לחזור* לספרי הקודש (כי אני לא בטוח שתופעת האפולוגטיקה הדתית-מדעית מוגבלת רק ליהדות), הרי שהספרים הללו צריכים לתעד גם את כל התפניות, התחלות הסרק, הנסיונות הכושלים והדעות העקומות שעברו עלינו באלפי השנים שעברו. האם זה נכון או לפחות סביר? אם זה נכון, אז משמעות הדבר היא *שבדיעבד* צריך למצוא בספרים האלה הרבה "שלישיות" (1) תאוריה שגויה (2) הפרכה (3) תאוריה נכונה. משמעות הדבר שספרים אלו הם הסטוריה של המדע, ולכן קשורים קשר הדוק למדע עצמו. ז"א, הם עצמם נתונים תחת הנחות מדעיות שמטבען הן מועמדות להפרכה, ולכן "הדבר מפני שהתורה מקרה". נקודה למחשבה - איך מיישבים את זה עם תאוריית-הכל, הרעיון שישנה תאוריה אחת שתאגד את כל תחומי הידע לכלל מקשה אחת. אני חושב שקראתי איפהשהו שעצם הרעיון הזה לא מחזיק מים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמצפים מהתנ"ך להיות ספר היסטוריה-עתידית של המדע, כך שאולי הדרישה לאותן "שלישיות" היא מוגזמת. מה שכן, אולי יש טענה שהוא באמת כתוב בכוונה כך שיתאים לתפיסות מדעיות משתנות, ויש ודאי כאלה שיגידו שגם זאת גדולתו, שבכל דור ודור אפשר למצוא בו אישושים לתורות המדעיות הרווחות, ולוא רק כדי שאפיקורסים כמוני לא יוכלו להשתמש ב"אמיתות" מדעיות כדי לתקוף את מר פז ודומיו (אני מניח שאין צורך לציין שלדעתי כל זה בוקי סריקי, ואני עוד מחכה לתשובה מה היה אינדקס השבירה של המים לפני המבול). אתה שואל אם זה סביר שהתנ"ך מכיל בקרבו את כל נפתולי המדע בכמה אלפי השנים האחרונות, והתשובה היא כן בכ"ף רבתי. מאחר וכל אות באלפבית נמצאת בתנ"ך, אפשר בעזרת קצת דילוגים ופרמוטציות ל"גלות" שם כל מה שתרצה1. הבעיה הראשית של הפונדמנטליסטים היהודיים, כפי שאני תופס אותה, היא להסביר איך ייתכן שחכמי הדורות הקודמים טעו בפירוש התנ"ך (זאת בעיה יהודית בלבד, בגלל האמונה שהתושבע"פ היא האמת האלוהית שנלחשת מפה לאוזן במשך הדורות). אלא שכמובן תימצא להם האפשרות לטעון שכמו התנ"ך, גם המפרשים ידעו את האמת המוחלטת אבל ניסחו את דבריהם בצורה שתהיה מובנת לשומע באותו דור - קצת בדומה למה שאומרים על דברי השיקוצים של המרנובדיה שמיועדים לשומעים הלא כל-כך אינטליגנטיים שלו. והנקודה האחרונה: כל זה לא עומד בסתירה גם לאפשרות שבסוף הדרך תימצא התיאוריה הסופית שמסבירה את הכל, וכמובן גם היא מתחבאת שם, בין "בראשית" לבין "ויעל". מה אני אומר מתחבאת שם, אולי יתברר בכלל שכל התנ"ך, בהסבה לספָרות, נותן בדיוק את הקבוע הקוסמולוגי שמסביר את הכל. ואי אפשר לסיים בלי לתמוה על שאתה חושב שתורת המיצים חלפה מהעולם. בקופ"ח שלי מאמינים ב(הוצאת) ארבעת המיצים לא פחות משהאמינו בה בימי הרמב"ם. _____________ 1- אם אתה מוסיף גימטריה, הייתי מנחש שהאמת ה"יהודית" יכולה לשבת בשקט למשך עוד כמה מליוני שנות חידושים מדעיים (כולל: "אלהים מת מזמן (663) = "נכון מאד, שימפנזה" (663)). |
|
||||
|
||||
אם בגימטריות עסקינן: "שוטה הכפר הגלובלי" = 711 = "אוויל חתרן" "פסקי הלכה" = 310 = "חכמה לאין סוף" עכשיו נראה אותך משתחרר מכל המחזיקים בגימטריות כקלף בויכוח. אגב: "האייל הקורא" = 368 = "יריעה חכמה" זה רק כדי לוודא שיקחו את מה שכתבתי ברצינות. |
|
||||
|
||||
מותר להשתמש בכתיב מלא בגימטריה? לא, חושבני שגם משם לא תבוא לי הישועה, שכן גם "אויל וחתרן" יוציא אותי כשידי על התחתונה. מה אומר ומה אדבר? והמסכיל בעת ההיא יידום. |
|
||||
|
||||
מותר? ודאי! בגימטריה, חובה להוציא תשובה מתאימה למה שאתה רוצה - כתיב מלא, כתיב חסר, וו החיבור, הא הידיעה, מילות קישור וכל מה שרק יצליח לעמוד במשימה. אגב: "המסכיל" - זו שגיאת מקלדת פרוידיאנית? |
|
||||
|
||||
הכל בכוונת מכוון (אלא שהוא, כנראה, צלף גרוע). |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא הייתי כ"כ ברור. כל התגובה שלי נבנתה לקראת הפסקה שלפני האחרונה. אם בספרי הקודש אפשר למצוא *בדיעבד*, באיזו שיטה שלא תירצה, משולשים של תאוריה-הפרכה-תאוריה אז הספרים הללו הם מן מטא-מדע. אם כך הם חלק מעולם החקירה המדעי ולכן נתונים תחת הכללים או התובנות שבונות את המדע. כל מה שנסיתי לומר היה דבר פשוט- אי שפשר להחזיק רטורטית במקל בשני קצותיו. ואולי כן? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח. אפשר שספר יחזיק את האמיתות בלי שהוא קשור למתודולוגיה. אני חוזר לדוגמא יותר פשוטה: הרצף "אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת" מכיל, כמובן את כל המשפטים בעברית (אם אתה מתיר חזרות), כך שאם יש איזו אמת סופית שניתנת לניסוח במלים היא מתחבאת בתוכו. יש בעיה טכנית קלה של למצוא אותה, אבל היא שם. באופן דומה אם אתה מתיר כללים גמישים מספיק, האמת הסופית נמצאת גם בתנ"ך, בספר הטלפון ובפטריק קים. מה שנתון (בדיעבד) לביקורת מדעית היא השיטה שבה השתמשת כדי ל"פענח" את הטכסט, לא הטכסט עצמו. מכאן, הבעיה היא רק אצל מי שטוען שגם יכולת הפענוח עצמה הועברה לחז"ל מפי הגבורה. הנוצרים יכולים פשוט להגיד "כן, הכנסיה טעתה בפירוש כתבי הקודש כשלקחה את "שמש בגבעון דום" כפשוטו, אבל זאת רק טעות באינטרפרטציה". בניסוח אחר, מטא-מדע *לא* צריך לעמוד בכללים והתובנות של המדע, רק ההשלכות שלו על המדע צריכות. שמע, אני נשמע אפילו לאוזני הזוי לחלוטין, באיצטלא הפסאודו-תיאולוגית הזאת, ואני תמה מה היה ברל אומר. |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך, אבל לומשנה. בנתיים קראתי את המאמר הזה על ה"אמת", ואפילו כתבתי לו תגובה שאולי תעניין אותך. |
|
||||
|
||||
ממש בלי לתאם איתי, הני"ט פרסם שתי כתבות מתאימות. האחת מספרת על פרופסור לספרות אנגלית מאונ' סטנפורד, פרנקו מורטי, שכתב ספר חדש בו רוצה לחקור "ספרות בלי הטקסטים. החלום הקטן שלי הוא להעביר שעור בספרות שיהיה דומה יותר למעבדה מאשר לאקדמיה אפלטונית". במקום קריאה קפדנית של טקסטים, ציטוטים מאותם ספרים קנוניים, הוא מציע "מודלים אבסטרקטיים השאולים מהמדע", מודלים כמותיים המיוצגים בגרפים, קוי זמן ומפות. לא קשה לנחש למה אני חושב שזה רלוונטי לפרשנות תורנית הנסמכת על מניפולציות טקסטואליות שמונעות מתגליות מדעיות (למרות שזה לא אותו הדבר כמו המחקר של מורטי, עד כמה שאני מבין מה הוא עושה). השני, מאמר הסוקר את האתר של ג'והן ברוקמן, ששאל אנשי מדע ואינטלקטואלים "מהו החוק שלך?" וכוונתו "ישנו איזה חלקיק חוכמה, איזה חוק טבע, איזו תבנית דמוית חוק, גדולה או קטנה, אותה זיהית ביקום ושהיית מעוניין שתקרא על שמך". ז"א, מהו החוק האוניברסלי שיכול לאגד בין אריסטו - הטבע מתעב ריקנות, חוקי הגרויטציה של ניוטון, וחוק מרפי - אם דבר מה עשוי להשתבש, הוא ישתבש. בין 150 המשיבים היו דוקינס, קורצווייל (מהשמות המוכרים). אהבתי את התשובה של הפיזיקאי אנטון זיילינגר "חוק יסוד: אין חוקי יסוד". גם השחקן אלן אלדה כתב משהו מעניין (אבל נדמה לי שהוא לא חידש כ"כ) "חוק יסוד: כל החוקים הם מקומיים". תשובתו של איש התוכנה קאי קראוס משעשעת וחכמה, I Think...there...4a.m. אולי אפשר לתרגם אותה "אני חושב...לחינני...כים (כמו ים)". |
|
||||
|
||||
1- גדול, פשוט גדול (אם כי שגוי). |
|
||||
|
||||
רק וידאתי שאין פה הטלת ספק בחישובי הגימטריה, הבלתי מעורערים. :) |
|
||||
|
||||
למי שצריך תזכורת, זה לא שאני אשף מספרים או משהו כזה. חישובי הגימטריה הם בחסות התוכנה wingim (כך שהסיכוי לטעות לא גדול). |
|
||||
|
||||
התוכנה הזאת מגניבה למדי, שוטה! או שוס מצחיק מיותר לחלוטין! (1413 כל אחד) |
|
||||
|
||||
הבלוג חשיבה חדה מקדיש פוסט לישעיהו רובינשטיין שטוען כי מצא בשנות ה-1980ים את האותיות "י ה ו ה" חוזרות שוב ושוב בתוך ה-DNA! (מסתבר, אגב, שהנ"ל הוא ראש הישיבה המדעית ראשון לציון). |
|
||||
|
||||
קראתי, וקשה לי להחליט אם לצחוק או לבכות. ''ישיבה מדעית'', לא פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |