 |
ממש בלי לתאם איתי, הני"ט פרסם שתי כתבות מתאימות.
האחת מספרת על פרופסור לספרות אנגלית מאונ' סטנפורד, פרנקו מורטי, שכתב ספר חדש בו רוצה לחקור "ספרות בלי הטקסטים. החלום הקטן שלי הוא להעביר שעור בספרות שיהיה דומה יותר למעבדה מאשר לאקדמיה אפלטונית". במקום קריאה קפדנית של טקסטים, ציטוטים מאותם ספרים קנוניים, הוא מציע "מודלים אבסטרקטיים השאולים מהמדע", מודלים כמותיים המיוצגים בגרפים, קוי זמן ומפות.
לא קשה לנחש למה אני חושב שזה רלוונטי לפרשנות תורנית הנסמכת על מניפולציות טקסטואליות שמונעות מתגליות מדעיות (למרות שזה לא אותו הדבר כמו המחקר של מורטי, עד כמה שאני מבין מה הוא עושה).
השני, מאמר הסוקר את האתר של ג'והן ברוקמן, ששאל אנשי מדע ואינטלקטואלים "מהו החוק שלך?" וכוונתו "ישנו איזה חלקיק חוכמה, איזה חוק טבע, איזו תבנית דמוית חוק, גדולה או קטנה, אותה זיהית ביקום ושהיית מעוניין שתקרא על שמך".
ז"א, מהו החוק האוניברסלי שיכול לאגד בין אריסטו - הטבע מתעב ריקנות, חוקי הגרויטציה של ניוטון, וחוק מרפי - אם דבר מה עשוי להשתבש, הוא ישתבש.
בין 150 המשיבים היו דוקינס, קורצווייל (מהשמות המוכרים). אהבתי את התשובה של הפיזיקאי אנטון זיילינגר "חוק יסוד: אין חוקי יסוד". גם השחקן אלן אלדה כתב משהו מעניין (אבל נדמה לי שהוא לא חידש כ"כ) "חוק יסוד: כל החוקים הם מקומיים". תשובתו של איש התוכנה קאי קראוס משעשעת וחכמה, I Think...there...4a.m. אולי אפשר לתרגם אותה "אני חושב...לחינני...כים (כמו ים)".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש