חלק מזה מתאים להיום:
the time of a superficial anarchy with no feelings for Justice and the State; a time of communist ethics, of the most foolish historical views, the materialistic interpretation of history; a time of capitalism and of Marxism; a time when history, life, and science are no more than political economy and technical instruction; a time when genius is supposed to be a form of madness; a time with no great artists and no great philosophers; a time without originality and yet with the most foolish craving for originality;
מעבר לזה, אם אתה רוצה להוציא ממני ציטוטים מרשיעים, אני לא מעוניין. אולי בפעם אחרת, אם תפרסמו את המאמר השני שדיברנו עליו, הנוגע לסכסוך היהודי-ערבי. אני מרגיש שמיציתי את הדיון כאן ואמרתי את מה שיש לי לומר. אני מודה שקשה לי להתמודד עם חומה בצורה של אנשים עיקשים, אטומים ועיוורים כמו אלה שמצאתי כאן. אבל אני בכל זאת מקווה שהדברים שנאמרו ונחשפו כאן יחלחלו ובסופו של דבר ישפיעו.
כשהגעתי לארץ מארה"ב ב-1980 גיליתי כאן עם בהמי במיוחד, עם משטרה שמרביצה למי שבא לה. הקמתי ארגון שלדעתי גרם לשינוי אמיתי, ואולי גם שימש השראה לארגונים אחרים - כמו "קו לעובד", שמקימתו היתה אחת הפעילות שלנו ב"אור אדום". לפני פעילות "אור אדום" והקמת מח"ש לא היתה חדירה של ארגוני זכויות לתוך המשטרה והשמאל פחד להתעסק עם המשטרה (יוסי שריד פחד לקרוא לארגון שלנו "אור אדום - נגד אלימות שוטרים". הוא רצה לתת לזה שם חלבי יותר. אני התעקשתי לקרוא לתינוק בשמו). אילצנו את המשטרה להתמודד איתנו, ולהיפתח בפנינו. עכשיו, כמו שאתם מבינים ממה שכתבתי, יש חדירה מאסיבית של הארגונים האלה לתוך המשטרה. הרבה יותר מדי מאסיבית. כך שאולי גם לי יש חלק ביצירת העיוות החדש הזה.
פתאום הפכתם מעם בהמי לעם של פולטיקלי קורקטים מסורסים, ועברתם מקיצוניות אחת לשניה. במקום שגברים בהמיים ושקרנים ישלטו ברחובות, שולטות כאן עכשיו נשים בהמיות ושקרניות. פעם פחדתם מהמשטרה, היום אתם פוחדים מנעמ"ת. כולי תקווה שבסוף נמצא אלטרנטיבה לא-בהמית, או לפחות פחות בהמית, ושתתגברו ולו במעט על פחדנותכם העדרית.
|