אנטישמיות נגד נשית 188463
זיוה און יום ב', 5/1/2004, 20:36
היהודים משגעים את המדינה הזו, משפילים וקוברים את טובי בניה מפרידים אבות מילדיהם, ומרוששים את אזרחיה, דווקא בזמן שבו אנו זקוקים יותר מאי פעם למנהיגות, לרוח לחימה, לגישה גברית צבאית ובריאה שתוציא אותנו מהמדמנה הביטחונית והתוהו הערכי של זמננו. חייבים לעצור את חבורת היהודים האלה, ולהזיז אותן מעמדות ההשפעה שלהן. לא מדובר כאן רק בביזיון לעם הזה ולגברים שבו – מדובר על עניין שהוא בנפשנו. רק תבוסתם של השליטה היהודית תבשר את סוף הגלות.

זה הטקסט של ההוגה הדעות הנכבד הזה.בשינוי מזערי.
אני שוב פונה בשאלה לעורכי האתר הזה,בתקוה שהפעם דברי לא יצונזרו.האם זוהי הרמה של הדעות כאן.האם משהו היה סובלני לגבי טקסט כזה שהיה נכתב נגד יהודים באתר שעוסק בתרבות ואקטואליה בארופה.

האם משהו שמציג דמויים של אנטישמיות קלאסית.היהודי/אישה.שולטת בעזרת מניפולציות,תככנות,שטניות.במין הארי/הגברי.הבריא בגופו ובנפשו.
ראוי לבוא בקהל בני תרבות החברה המערבית שלנו.
אנטישמיות נגד נשית 188467
אייל שוביניסט • בתשובה לזיוה און יום ב', 5/1/2004, 21:03
תגובה 188156
אנטישמיות נגד נשית 188468
ערן בילינסקי • בתשובה לזיוה און יום ב', 5/1/2004, 21:14
גם אני חושב שהטקסט חריף וזועם מאין כמוהו, ומבוסס במקרים רבים על הסקת מסקנות באופן שאני אתאפק שלא לקרוא לה "שערורייתי", אבל האם את חושבת שהטקסט מהווה סכנה ברורה לנשים? האם הוא למשל מעודד פעולה אלימה נגד נשים בכללותן או באופן פרטני? האם מישהו, לדעתך, עשוי לקרוא את הטקסט ובעקבותיו לנסות ולפגוע במי שמר רונן מכנה "בנות המשעא"ז"?

בכל מקרה, אני יכול להפנות אותך לשני מאמרים מעוררי-מחלוקת קודמים שפורסמו באייל:
מאמרו יש ירון רוסטוקר "בלדה לעוזב קיבוץ" דיון 1050
מאמרו של שחר נתניהו "הבדלים של יום ולילה" דיון 379 (רלוונטית שם במיוחד תגובה 13705) , שנענה במאמרו של דובי, עורכנו הנאמן, "חופש הברבור" דיון 385.
אנטישמיות נגד נשית 188469
ערן בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 5/1/2004, 21:25
והנה עוד תגובה רלוונטית, של שלומית עזגד - תגובה 13684 . אם נוסיף לרשימה גם את צמד המאמרים של ניצה כהנא אני חושב שסה"כ אין לאייל מדיניות קבועה של פרסום מאמרים כל-כך קונטרוברסיאלים. עם זאת, הייתי רוצה להוסיף גם את תגובתו של מיץ פטל על שאלת ה"עורך" מול "חצרן" - תגובה 13693 - שאלה שמטרידה אותי בימים האחרונים, מאז פרסום המאמר, והיא הרלוונטית לשאלה המקורית - האם המאמר ראוי לבוא בקהל בני תרבות החברה המערבית שלנו.
שנוי במחלוקת, יוצא-דופן, תמהוני? 188480
אלון עמית • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 5/1/2004, 21:53
אולי צריך להעביר את הדיון הזה חזרה ל"שירת הברבור". מצדי אני חייב לומר שמאמרים שנויים במחלוקת מעניינים אותי ולו רק כדי לגלות שיש אנשים המחזיקים בדעות כאלה - בד"כ אם יש אחד, יש יותר, וחלקם משמיעים את קולם בתגובות. (מיץ פסל, כמדומני, את הנימוק הזה).

זה באמת לא כל-כך מעניין אם זו רק דעת יחיד, אבל זה נדיר לדעתי. ניצה כהנא בוודאי איננה בודדה בהשקפותיה הפוליטיות, אורי פז כנראה איננו הדתי היחיד הסבור שתורת האבולוציה היא קשקוש לא מוסרי ואנטי-דתי, וכו'. הנקודה היא שעצם קיומן של השקפות כשל ניצה איננו חידוש מפתיע - אך מבחינתי, לא כך הוא לגבי אורי ואחרים, וזה מעניין ממש כשם שזה מטריד.

לענייננו: המקרה של המאמר הנוכחי בהחלט מותח קצת את יכולתי להניח שלא מדובר בתמהוני כמעט יחיד ב(קיצוניות של) דעותיו. אך כיוון שאינני מבחין בשום סכנה אמיתית הנובעת מהפרסום, אני בעד לפרסם.
שנוי במחלוקת, יוצא-דופן, תמהוני? 188485
יהונתן אורן • בתשובה לאלון עמית יום ב', 5/1/2004, 22:03
בכלל, נראה שיש לך משיכה לתמהונים.
שנוי במחלוקת, יוצא-דופן, תמהוני? 188488
אלון עמית • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 5/1/2004, 22:12
אולי :-)

אבל האמת שניסיתי לומר את ההיפך. אם מאמר הוא תמהוני גרידא, אני לא אתעניין במיוחד. אם הוא מייצג השקפה של קבוצה, אפילו קטנה, זה כבר יותר מסקרן.

מאמר שלם בנוסח תגובה 175891, למשל, הוא תמהוני למופת, אבל הייתי מתנגד לפרסומו מטעמי חוסר-עניין לציבור.
שאלה לערן: 188518
גיל רונן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 6/1/2004, 6:06
לו אתה עורך חדשות ב-Ynet, האם היית מאשר לפתוח ידיעה על רצח שאירע באשדוד במשפט "הטרור הגברי מכה שוב"?
שאלה לערן: 188542
ערן בילינסקי • בתשובה לגיל רונן יום ג', 6/1/2004, 9:11
לא. אתה מוזמן לקרוא על דעתי בנושא היותר-כללי כאן: דיון 845
ועוד הערה, ערן: 188526
גיל רונן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 6/1/2004, 7:50
אני מבין שיש עכשיו לחצים על "האייל" וריקושטים על שהעזתם לפרסם מאמר שמערער את היסודות עליהן בנויות הפקולטות למגדר וסיכנתם את פרנסתם ארוכת הטווח של מאות אנשי סגל שמשרותיהם תלויות בהמשך הצלחתה של תעמולת הכזב הפמיניסטית. אבל השאלות האלה שאתה שואל את עצמך בפומבי לא מוסיפות לפורום הזה כבוד: קיבלת את המאמר - תהיה גבר(1) ותעמוד מאחורי החלטתך.

אני שב ואומר - לא נעשתה עריכה מאסיבית של מאמרי, כלל וכלל לא. מה שכן, אתה עלית על זה שהמספר המקורי שבו נקבתי לגבי מספר הנשים במקלטים היה נמוך מדי, כי הסתכלתי רק על המספרים הנוגעים למקלטי ל.א., ותיקנתי מ-‏200 ל-‏700 בהתאם. מעבר לזה, שינית את "עשרות מונים" ל"עשרת מונים" (במשפט "הסטטיסטיקה הפמיניסטית מוגזמת עשרת מונים"), מסיבות אורווליניות השמורות עם המערכת.

1) לתשומת ליבו של עמוס ס., תגובה 188255 : כשערבי אומר על אדם אחר "הוא לא גבר", הוא לא מתכוון שכתוב לו "נקבה" בתעודת הזהות. אצל הערבים, "גבר" הוא לא רק שם של מגדר ולא שם גנאי.
היילי אובר רייטד 188538
א. ייל • בתשובה לגיל רונן יום ג', 6/1/2004, 8:52
כל עדכון חדשות מסכן מקבל פה לחצים וריקושטים. אל תחמיא לעצמך.
ועוד הערה, ערן: 188553
ערן בילינסקי • בתשובה לגיל רונן יום ג', 6/1/2004, 9:43
כמו שאמרו פה לפני - אל תחמיא לעצמך יותר מדי. בדיעבד מה שמטריד אותי הוא שיטת איסוף הנתונים שלך - כשהמאמר הגיע אלי באמת הופיע בו המספר 200 והוא נראה לי חשוד, אז עקבתי אחרי הקישור שהיה שם וראיתי שהוא מתייחס ל-‏3 מעונות לנשים מוכות בלבד. הלכתי קצת לברר וגיליתי שקיימים עוד 13 (או 16, אני כבר לא זוכר) מעונות לנשים מוכות. מה זה אומר? זה אור ששיטת איסוף הנתונים שלך כשלה לפחות במקום אחד. מדוע? כאן מתחילות הספקולציות - לדעתי יש לך הטייה אידאולוגית באיסוף הנתונים (ואל תזדעק עכשיו בתגובות בנוסח "כן, אני משוגע", זה לא ממש מחמיא לך וטכניקת דיון נלוזה בעיני). החטא הנוסף שעליו אני מכה הוא שהרשתי לך להמשיך עם הסקת המסקנות השערורייתית שלך. אתה מנסה למשל להסיק ממספר הנשים במעונות על מספר הנשים המוכות בפועל ומציע את נוסחת "אחת לתשע", אבל מי אמר שיש בכלל קשר בין מספר הנשים במעונות לבין המספר בפועל או מספר הנשים בסיכון ממשי בפועל או כל מספר אחר? מספר הנשים במעונות הוא פונקציה של מספר המקומות במעונות ולנסות להסיק ממנו מסקנה לגבי המספר בפועל של נשים בסיכון זה פשוט לא רציני.
אם כבר אתה שופך את הכל כאן אז זה המקום להזכיר טכניקה נוספת שנופתה מהמאמר שלך - טכניקת הרמיזות. רמזת, כמו שכתבת כבר על הטענה שהופיעה בגרסה המקורית על פיה מרב מיכאלי הצטלמה למאמר בביטאון המשטרה או לחילופין כי ההנחייה למשטרה ולפרקליטות יצאה מעדנה ארבל. בשיטה כזו, של רמיזות, אתה מנסה ליצור מראית עין בנקודות בהן אין לך נתונים אמיתיים. אתה בוחר את ההוגות שמוצאות חן בעיניך על בסיס שרירותי, אתה נאבק באיש (אשת?) קש - גירסה מוקצנת של פמיניזם רדיקלי כמו שברקת מסבירה.
בדיעבד מה שמטריד אותי זה שנתתי לך לשמור על הסגנון הציורי שלך. כמו שציין כאן אייל שובניסט בתגובה 187957 , עשית בעיקר שירות דוב לעמדה שבאת להציג. הייתי צריך להכריח אותך להתמקד בעובדות ובהסקת מסקנות סבירה מהן, בלי העטיפה הציורית של "בנות המשעא"ז", בלי הפסקאות על העבר והעתיד, ובלי כמה מהמשפטים שעדיין נותרו בו לאחר העריכה ובדיעבד אני מצטער עליהן כמו "והאגרוף הזה הגיע לה מזמן".

אני את המסקנות שלי לגבי "מהי עריכה?" הסקתי ואני מקווה שיצאתי מכל זה עורך טוב יותר. מעניין אם אתה הסקת את המסקנות שלך לגבי המאבק שאתה מנהל והטכניקה שבה יש לנהל אותו.
ועוד הערה, ערן: 188556
ערן בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 6/1/2004, 9:49
המ... לחצתי בטעות על "אשר" במקום לערוך מחדש את מה שכתבתי, אז הסגנון יצא לא משהו. אני מקווה שרוח הדברים ברורה.

בכל מקרה, למיטב ידיעתי השינוי "עשרת מונים" מול "עשרות מונים" היה שינוי בעריכה הלשונית של המאמר (אלא אם כן העורך ששינה זאת יתקנני ויסביר). אורווליאניות? אתה באמת רואה צל הרים כהרים.
אשמח לשמוע את ההסבר לגבי ''עשרת מונים''. 188559
גיל רונן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 6/1/2004, 9:54
אשמח לשמוע את ההסבר לגבי "עשרת מונים" (ומדוע אותו עורכ/ת לא תיקן מספרים במקום שצריך היה לתקן, מ"חמש"ל"חמשת"?).

אבל יש לי הרגשה שלא אקבל מכם את ההסבר הזה.
ועוד הערה, ערן: 563937
אפרת • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 9/2/2011, 8:49
ערן, לדעתי עשרת מונים ולא עשרות מונים כי כך הביטוי במקור בתנ''ך, ועשרות מונים הוא שיבוש של הביטוי המקורי. כל שאר המספרים אפשר חמש ואפשר חמשת, אלו שתי צורות סמיכות מקובלות.
ואתה חושב שהייתי מסכים לפירסום המאמר המסורס הזה? 188557
גיל רונן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 6/1/2004, 9:51
לגבי ''האגרוף הזה הגיע לה מזמן'', גם דעותי היו חלוקות עם עצמן. כל שאר השינויים הם דברים שהיו גורמים לי לומר ''תודה, שלום''.
ועוד הערה, ערן: 188561
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ג', 6/1/2004, 9:56
אנחנו עומדים מאחורי החלטתנו. אנחנו פשוט לא עומדים מאחורי העמדות שלך. יש הבדל משמעותי בין השניים. תאמין לי שאין עלינו לחצים מיוחדים כרגע. לא קיבלתי מאף אחד דואל להסיר מהר מהר את המאמר הזה מהאתר. יתר על כן - אני מאוד בספק אם יש אדם עובד אחד שמשכורתו בסכנה בגלל משהו שנכתב אי פעם באייל, לא כל שכן מאמרך שלך.

לאייל, בנוסף, יש גם מסורת של התחבטות פומבית על החלטות מערכת - ראה אותו מאמר שלי שלונקק לעיל, ''חופש הברבור''. גם פה לא קבעת תקדימים חדשים. ההתחבטות הפומבית היא תוצר של ההרגשה שלי, כעורך, שלמרות שמדובר ב''אתר שלי'' (ושל יתר המערכת), הרי שהוא שייך במידה לא מועטה גם לקוראים. מכך נובע שאני חפץ לשתף את כלל הקוראים בשאלות שמתעוררות לגבי החלטות של המערכת, להסביר את המניעים שלנו, ובשאיפה - לשכנע אותם בצדקת דרכנו.
המממנמם, אוקיי. 188564
גיל רונן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 6/1/2004, 10:10
הערונת 188594
עמוס ס. • בתשובה לגיל רונן יום ג', 6/1/2004, 11:16
התכוונתי כמובן שנראה שיש לך נטיה לאמץ כל בדל אינפורמציה נגד נשים
כמו שהוכחת שהתנהגות דאגנית הופכת אצלך לאיום- תופעת ה''פולניות''

יש אנשים שצריכים להפנים שמי שלא איתם (פוליטית, תרבותית ומגדרית) הוא לא בטוח נגדם

-וכמובן הפנתי את תשומת לבם של האיילים שנמצא הילד שנעלם מבקה
אנטישמיות נגד נשית 188514
הדר אבירם • בתשובה לזיוה און יום ג', 6/1/2004, 5:26
זיוה, ואחרים,

קראתי את המאמר, כמו רבים/ות מהקוראים/ות לא ידעתי אם לצחוק או להתרגז (בחרתי להתרגז), חשבתי אם להגיב, ראיתי שאחרים עושים את מלאכת קעקוע משנתו המצערת, בלשון המעטה, של גיל רונן, נאמנה גם ללא התרומה שלי, ולא הגבתי.

האינטרנט הוא מקום מוזר ומצחיק. הוא נותן דרור לתופעות שהיינו עשויים לחשוב שהן שוליות, ולא ממש נותן לנו מושג עד כמה הן שוליות או קונצנסואליות. העובדה שהמדיום אינו אישי מאפשרת לאנשים להרגיש יותר נוח לבטא ספקטרום נרחב של דעות, שהרי כשהדברים מודפסים - הם נראים נסבלים יותר מכשהם נצעקים בקרן רחוב, או בדיון בכנסת, או במסיבה ביום ששי, תוך שפניו של הצועק חשופים לעיני כולנו.

כל מי שמשוטטת ברשת צריכה לקחת בחשבון את האפשרות שתיתקל בדברי איוולת, בגסות רוח, לפעמים בחוסר ענייניות. כל מי שבוחר להסתובב ברחבי האייל יגלה שהוא פותח חזיתות - חלקן צפויות וחלקן בלתי צפויות - עם אנשים שונים, מגלה יריבים אידיאולוגיים ובני ברית מפתיעים, ומכל מקום - לומד המון דברים (חיוביים ושליליים) על מארג השקפות העולם בישראל. לא את ולא אני, ולא רבים/ות מהקוראים/ות כאן, מוכי תדהמה נוכח העובדה שיש אנשים שהשקפותיהם לגבי נשים, מצערות ומטופשות ככל שתהיינה, דומות לשל מר לוין.

נכון שיותר נוח לנו לפעמים לחיות בזחיחות, ולהסתפק בויכוח מאיר עיניים ואינטליגנטי כמו הפולמוס המעניין שהיה לי עם אלון (עמית) לפני זמן מה (אלון חשב שאני "רדיקלית מדי" ואני חשבתי שהוא "רדיקלי פחות מדי", אבל היה מעניין) - כשמדובר בעניינים של זכויות אדם, של פוטנציאל השתכרות, של אלימות ועבירות מין, של יחסי כח, של פוליטיקה ודת - אם כולנו הולכים לחיות יחד, בין בני שיחנו יימנו גם גיל לוינים. באינטרנט, אנחנו נהנים/ות מהפררוגטיבה להחליט אם יש לנו כח לקחת חלק ב*עוד* דיון על פמיניזם. בחיים האמיתיים, אין לנו הפררוגטיבה הזו, ואולי טוב להיזכר שיש גם גיל לוינים בעולם כדי לדעת מול מי ומול מה עומד עקרון השוויון.
תיקון טעות 188515
הדר אבירם • בתשובה להדר אבירם יום ג', 6/1/2004, 5:35
גיל רונן, לא גיל לוין. רגע של בלבול, עמכם הסליחה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות