בתשובה לשועל, 02/01/04 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תן לי להסביר את כוונתי בפרוטרוט. בתגובה 187421 כתבת שהמונח מפגינים הוא שיבוש מהותי כי "מפגינים הם מי שקיבלו אישור מן המשטרה לנהל הפגנה בלתי אלימה. במקרה זה מדובר בחבורה של מתפרעים". היינו, אתה מבקש להקפיד בבחירת המילים כך שישקפו את המציאות ברמה דקדקנית: העדר רישיון(=לא הפגנה) + טלטול וחיתוך הגדר(=אלימות) => מתפרעים ולא מפגינים. מצויין. אחר כך בא טיעון מיתמם ('כנגד מי המחאה') כנראה כדי לסתור את העובדה שמדובר בהפגנה. אני מתעלם מטיעון זה (כי המחאה כוונה כנגד הגדר ואי-פתיחת השער). לבסוף, אתה אומר "ומה מצפים משני חיילים שרואים המון זועם מתפרע..." אם בדקדקנות עסקינן, מן הראוי להשתמש בביטויים נטרליים מבחינה רגשית וכמותית. "המון זועם מתפרע" זה פרשנות ו"שני חיילים" זה לא אמת. אי-אפשר לפתור את זה כ"שיבוש כמותי" (תגובה 187835) אם אתה אכן דורש דקדקנות כפי שאתה עושה שני משפטים לפני כן. שים לב שאני מבקר רק ניסוח - את ההתלהמות שבה תקפה תגובה 187421 את ההתלהמות. לגבי התוכן, יכול להיות שאתה צודק בכך שתגובת החיילים היתה הולמת, אבל אני לא נכנס לכך בפתיל זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני שמח שלגבי החלק הראשון אנו מסכימים. לא ברור לי מה "מיתמם" בטיעון "כנגד מי המחאה". האם כמחאה על הסכם ז'נבה עליי להפגין אל מול שוטרים שוויצרים? אני לא רואה את הצורך להשתמש בביטויים נטרליים מבחינה רגשית, שכן אני אדם פרטי המביע את דעתו, בניגוד לכותרות בעיתונות שאמורה, לפחות למראית עין, להקרין אובייקטיביות. ובכל מקרה, אני לא חושב שתגובתי היתה מתלהמת, ולטעמי אף היתה רחוקה מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן לא מסכים אותך, הייתה שם ציניות דקיקה. אתה סתם נטפל לכותרת1 - המילה "מפגינים" *בכותרת* היא לא כזה חטא למציאות רק בגלל שזו הפגנה ללא רישיון, וכי חתכו שם את הגדר. בגוף הכתבה יש התייחסות מדוייקת למעשי המפגינים. מומלץ לך להשתמש בביטויים נטרליים מבחינה רגשית רק במידה ואתה מעוניין שקוראיך יחשבו שדעתך מייצגת מציאות אובייקטיבית. למשל, הביטויים "המון זועם מתפרע" ו-"שני חיילים מסכנים" גרמו לי לחשוד שאין לך באמת מושג כמה חיילים ומפגינים היו שם, ומהתגובות האחרות כאן נראה שצדקתי. ואגב, מותר למחות איפה שרוצים ולא צריך את אישור של כבודו כדי שזה יחשב מחאה. בפרט, זה אפילו הגיוני למחות ליד מבנה X שלהקמתו מתנגדים. כמחאה נגד בניית כביש חוצה ישראל, מותר לי להפגין באתר הבניה או שמרשים להפגין רק ליד משרד התשתיות? 1 ומאידך אני סתם נטפל אליך אז זה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דקיקה מדי, כנראה... אני נטפל למילה "מפגינים" לאו דווקא בשל חוקיות או אי חוקיות ההפגנה. להבדיל אלפי הבדלות, האם מחבל המתאבד מטמעמים אידיאולוגים זכאי לכותרת "מפגין פוצץ עצמו..." (הרמתי לך להנחתה. אני מקווה שברור לך שאני לא מנסה להשוות, אלא לקשר רעיונית). "...גרמו לי לחשוד שאין לך באמת מושג כמה חיילים ומפגינים היו שם, ומהתגובות האחרות כאן נראה שצדקתי." מוזר, לפי תגובותיך דווקא נראה שאני צדקתי...(אני שוב חוזר, תמונה של שני אנשים לא מוכיחה שהיו שם שני אנשים, אלא שהיו שם *לפחות* שני אנשים!). איך שלא יהיה, אני לא מנסה להראות דיעה אובייקטיבית, שכן אני אדם פרטי, ושכזה, דעותיי הן שלי בלבד (וכמו שאומר המרצה שלי בחדו"א - "אין לי מונופול על ההוכחות"). עם זאת, גם אם דבריי היו הגזמה, הרי שעדיין הם בגדר אי דיוק מספרי, בניגוד לשיבוש המהותי בכותרת הכתבה. כן, היה רצוי שהיית מפגין מול משרד הממשלה הרלבנטי, אך זו לא המשלה מדויקת. יהיה מדויק יותר לחשוב על המפגינים מנסים להפוך רכב שירות של כביש חוצה ישראל.(כשהנהג בפנים כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שמחבל המתאבד מטמעמים אידיאולוגים זכאי לכותרת "מפגין פוצץ עצמו..." (אם יש דבר כזה זכאות לכותרת). כל פעולתו של המחבל המתאבד היא הפגנת מחאה. ההרג וההתאבדות הם רק אמצעי להביע (ולהעצים) את הפגנת (קרי: פירסום) מחאתם. נדמה לי שכל מחבל מתאבד (או לפחות שולחיו), יעדיף מספר נמוך (יחסית) של הרוגים בפיגוע, על פני מספר גדול הרבה יותר של הרוגים בתאונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה את השאלה, עד כמה הסיקור ההיסטרי1 והשיח הציבורי2 מהווים תמריץ חיובי לפיגועים; איך יסתגלו ארגוני הטרור לחודשיים בהם כתבות הפיגועים בעיתוניים היומיים יוגבלו לכותרת בעמוד הראשון, וכתבות בנוסח אינפורמטיבי ולאקוני בעמוד השני3. 1 לא? 2 הכוונה היא לריבועי ה"דעות" המשובצים בעמודי סיקור הפיגוע בעיתונים היומיים, או לדברי יושבים בפאנל באולפן. 3 נשמע אפילו לי קצת אכזרי, אבל אני מייחס את זה לאילופי המוצלח כצרכן תקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, תשובה כמעט מתבקשת, אלא ש(כמעט) אף אחד לא חי לפי עקרונות. לו היה מדובר בחברה מגויסת, נחושה, ומוכנה לכל סבל, יתכן מאד (ואף יותר מכך) שהורדת הטון בדיון הציבורי, והגבלתו לדווח אינפורמטיבי, היתה מורידה מהאפקטיביות של פיגועי ההתאבדות. אלא שבחברה כמו שלנו, קצרת רוח, היסטרית, וצרכנית אובססיבית של עיתונות צהובה, הדבר פשוט בלתי אפשרי. נסיונות השתקה "מלמעלה" יעצימו את האימפקט, והנמכת הלהבות התקשורתיות מרצון? הצחקת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינויים קוסמטיים לא יעזרו; צריך שבאמת לא יהיה לנו איכפת. תגובה 175142. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |