|
||||
|
||||
מה שמעלה את השאלה, עד כמה הסיקור ההיסטרי1 והשיח הציבורי2 מהווים תמריץ חיובי לפיגועים; איך יסתגלו ארגוני הטרור לחודשיים בהם כתבות הפיגועים בעיתוניים היומיים יוגבלו לכותרת בעמוד הראשון, וכתבות בנוסח אינפורמטיבי ולאקוני בעמוד השני3. 1 לא? 2 הכוונה היא לריבועי ה"דעות" המשובצים בעמודי סיקור הפיגוע בעיתונים היומיים, או לדברי יושבים בפאנל באולפן. 3 נשמע אפילו לי קצת אכזרי, אבל אני מייחס את זה לאילופי המוצלח כצרכן תקשורת. |
|
||||
|
||||
עקרונית, תשובה כמעט מתבקשת, אלא ש(כמעט) אף אחד לא חי לפי עקרונות. לו היה מדובר בחברה מגויסת, נחושה, ומוכנה לכל סבל, יתכן מאד (ואף יותר מכך) שהורדת הטון בדיון הציבורי, והגבלתו לדווח אינפורמטיבי, היתה מורידה מהאפקטיביות של פיגועי ההתאבדות. אלא שבחברה כמו שלנו, קצרת רוח, היסטרית, וצרכנית אובססיבית של עיתונות צהובה, הדבר פשוט בלתי אפשרי. נסיונות השתקה "מלמעלה" יעצימו את האימפקט, והנמכת הלהבות התקשורתיות מרצון? הצחקת אותי. |
|
||||
|
||||
שינויים קוסמטיים לא יעזרו; צריך שבאמת לא יהיה לנו איכפת. תגובה 175142. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |