בתשובה להאייל המתוודה, 29/12/03 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שירתתי בצבא, ואתה יודע מה? למרבה ההפתעה, לא רק שלא הפכתי לרובוט, אפילו לא התקרבתי בקצה הזרת לטיפה מהסיטואציות שאתה מדבר עליהן, ולא היה סיכוי קלוש שאתקרב אליהן. הצבא שלנו הוא ארגון גדול. ארגון גרוע מאוד, נכון, אבל גדול, ולא כל אחד שמשרת בו הוא אוטומטית רובוט מחסל שמאלנים. כל עוד הצבא קיים כמות שהוא (ואני תומך נלהב בשינוי המנגנון הפנימי שלו) אין שום דבר טוב באי שירות בצבא מטעמי אי רצון להפוך למפלצת היורה בשמאלנים שאתה מתאר. אתה יכול להיות גם טבח בצריפין. ולא, אל תקשקש לי על כך שבכך אתה משרת את החייל במתעלל במחסום. אני מציע לך לרדת מהמדינה שלנו, או לעבור לחיות ברשות הפלסטינאית, מאחר שצבא ה"אויב" שאתה מדבר עליו הוא האחראי לכך שאתה עדיין חי כאן, עם כל העוולות והפשעים המאוד לא מוצדקים שהוא מבצע, ושיש לטפל בהם בחומרה הראויה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא אני הוא שבחרתי בחירה חד צדדית שלא לשרת בצבא, אולי הייתי צריך להדגיש את זה. 2. אני יודע את כל הדברים האלה. הבעתי את דברי כ"הרגשה" יותר מאשר טענה, אלא שיש ימים שההרגשה מקבלת חיזוק. 3. ודבריך מהפסקה האחרונה מחזקים את הרגשתי עוד יותר. אתה מציע לי לרדת מהמדינה? יופי. מתי תציע גם לתלות אותי בכיכר העיר? בסך הכל אתה, עוד אחד מהמתלהמים שכאשר הם שומעים משהו שלא אהוב עליהם, הם ישר מציעים למי שמשמיע אותם: "לך תרד מהמדינה...לך תחיה בסוריה או באיראן (כן, גם את זה תציע לי, למה לא?)". אני מציע שתציע את גאוניותך גם לפורומים של וואלא וווינט, שם לא שמעו עליך עדיין. בסך הכל אתה ואנשים כמוך הם אלה שגורמים לאנשים כמוני בעבר, בהווה, ובעתיד להמון ייאוש, אבל לרדת מהמדינה כהצעתך אני לא ארד. למה? כי חכמתך המתלהמת עדיין לא נותנת לך בעלות בית על המדינה, לקבוע מי יחיה ומי לא יחיה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ניתן היה להבין זאת מדברייך. אבל אם אתה אומר שאתה מרוצה ממצב עניינים זה, אני מוצא לנכון להתייחס לעמדה שאתה מציג, לא ספציפית אלייך. גם ההערה בפסקה האחרונה שלי לא מופנית עקרונית אלייך, אלא אל כל מי שפוסל שירות בצבא מאותם טעמים שאתה הצגת. 2. אני משער שאתה מבין, אם כך, שלעתים קרובות מוטב לא להפוך "הרגשות" לכלי הדומיננטי שלך בקבלת החלטות. 3. כאמור, לא אמרתי ש"אין לך זכות" לחיות במדינה, ואתה הוא זה שמתלהם עם אמירה כמו "מתי תציע גם לתלות אותי בכיכר העיר"? בניגוד למה שאתה טוען, איני אומר שמישהו צריך לעשות לך משהו. בנוסף, אתה גם גורר את הויכוח לעלבונות אישיים. למה? כעת, למה הצעתי לך לרדת מהמדינה? כי כאמור, עצם קיומך במדינה הזו מושג באמצעות הצבא שנגדו אתה יוצא. מכאן עולים שני דברים: א) אתה מקבל מהמדינה סיוע, אך אינך מוכן להחזיר לה את אותו סיוע (שוב, אני לא מדבר ספציפית עלייך, אלא על הגישה שלפיה אין לשרת בצבא מהטעמים אותם ציינת בהודעה שלך). ב) המצאותך במדינה הזו מושגת על ידי הארגון שנגדו אתה יוצא, ושאותו אתה שולל בצורה מוחלטת. יש כאן צביעות - אתה יוצא נגד דבר מה שמפירותיו אתה נהנה. ג) "לקבוע מי יחיה ומי לא יחיה כאן" אכן אינו בידי, אבל זה כן נתון בידי המדינה. נא לזכור שכאשר אתה חלק ממדינה, עלייך לציית לחוקיה, גם אם הם אינם מוצאים חן בעינייך, כל עוד נתונה בידייך האלטרנטיבה של עזיבתה. אם כופים עלייך את חוקי המדינה מבלי לאפשר לך להימנע מהם, דהיינו לעזוב, זהו פשע של המדינה כלפייך. על כן, עזיבה היא הפתרון הראוי לעמדה שאותה אתה מציג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אנשים שפוסלים שירות בצבא מהנימוקים שאני דיברתי עליהם, אולי טועים ואולי לא. אני עצמי לא הגעתי אף פעם לכדי דעות חד משמעיות נגד שירות, בגלל העובדה שאני עוד לא חושב שהגענו לאחרית הימים. אבל ברור לי שאין לראות אותם כאנשים שליליים (שוב, אני לא נמנה בקטגוריה של אלה שבחרו לסרב שירות, וקשה לי לדעת "מה היה קורה אם". סביר שהייתי מצטרף אליהם) אלא כאנשים איכפתיים, שהיו רוצים לראות מדינה שונה אבל כאן, איפה שהם נולדו ולא בארץ אחרת. אתה יוצא מנקודת הנחה שהם שליליים, אני רואה בהם אנשים חיוביים, הפועלים ליצירת חברה שתקדש דברים אחרים מלבד הלוחם הורג הערבים. יתכן ועדיף היה שישרתו, וישפיעו על הצבא מבפנים. אולי, ההרגשה שלהם היא שאין סיכוי היות שהדג מסריח מהראש. ימים כאלה, ותגובות כאלה, מכבידים את הקילוגרמים במאזניים שהם לצד השיקול הזה. אני מרגיש שאם האנשים האלה יירדו מהארץ, נישאר כאן רק עם רובאים שולפים ועם הקונצנזוס המחליא זה מכבר של כל הלפידיזם-רוני דניאליזם וכו'. 2. לפעמים גם אין להתעלם מהרגשות כי הן עשויות להצביע על עובדות שעשויות להיות רלוונטיות מאד. אם מריח לך מסריח, סימן שמשהו מסריח, ואלפי דאודורנטים לא יכבוהו. 3. א. כהמשך ל1, אולי בסרבנות שלי (שוב, אני לא מדבר על עצמי) אני מגיש למדינה סיוע מסוג אחר, שאתה כאוטומט (לא אתה אישית) המקבל פקודות ופועל רק על פיהן ועונה אמן אחר כל מה שנאמר לך בשם הבטחוניזם, לא מסוגל להגיש? ב. המצאותי במדינה מושגת קודם כל מזה שנולדתי פה. אם הארגון הזה יורה עלי, או מנסה לשבור אותי, הרי שטעם הפירות שאתה מדבר עליו יוצא נפסד. ג. יפה. האם תאמר את זה גם למקימי המאחזים הלא חוקיים, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא רואה את סרבני השירות כאנשים "שליליים" ואני לא רוצה שירדו מהארץ כדי "שיעופו מפה", אלא כי הישארות בארץ של מי שאינו מוכן לתרום את מה שנדרש ממנו היא גישה שמנוגדת להשקפת העולם שלי. הנימוק שלהם נגד שירות בצבא לא מחזיק מים, מאחר שכאמור, לא כל מי שמשרת בצבא חייב להפוך לרובה האוטומטי שאתה מדבר עליו. להפך. "להשפיע על הצבא מבפנים" אין פירושו בהכרח להיכנס ולשנות את המערכת, זה כמעט בלתי אפשרי, אבל חשוב שנייה - האם מי שמתרעם כעת על החייל היורה חושב שאם הוא היה במצבו, גם הוא היה יורה? ודאי שלא. אם כן, האם לא צריך שאנשים כמו זה שמתרעם יהיו בצבא, בדיוק בשביל לשרת בתפקידים הרגישים הללו, שבהם הוא יודע מה צריך לעשות, בניגוד למי שאכן עשה את הדברים בפועל? שיפור פני הצבא יכול להיעשות גם בצורה זו. פסילתו המוחלטת על הסף, היא הדבר שנגדו אני יוצא. 2. לא בהכרח, אבל ניחא, נקבל את מה שאתה אומר בנקודה זו. 3. א. כפי שאמרתי אני ב-1, דבר לא מונע ממך (לא אתה אישית) לתת למדינה סיוע מהסוג ש-אתה- מחשיב לחשוב כאשר אתה משרת בתוך הצבא. ב. נכון, אזרחות נקנית בין היתר בשל לידה, אבל זה עדיין לא אומר שמותר לך לעשות הכל רק כי נולדת כאן. שירות בצבא הוא (באופן עקרוני) חובה, בדיוק כמו שתשלום מיסים הוא חובה, וכשם שאני לא אחדל מתשלום מיסים כי אני לא מרוצה מכך שהם מתבזבזים על שטויות, גם אתה לא צריך להימנע משירות בצבא רק כי לא מוצא חן בעינייך שיש אוטומטים בצבא. אם היית אומר "אני מסרב לשרת בצבא כי אני אגיע למצבים שבהם אני אהיה חייב לבצע פשעים" הויכוח היה נפתח מחדש, אבל לא ראיתי שאמרת את זה. ג. בוודאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "הישארותו בארץ של מי שאינו מוכן לתרום את שנדרש ממנו היא גישה מנוגדת להשקפת עולמי". זו גישה שאפשר להרחיב אותה, כידוע, עד אין קץ, ואם אתה מוכן להחיל אותה גם על החרדים ולהבדיל גם על כל העבריינים, אז יש לך השקפת עולם מעניינת, אבל בלתי מציאותית. בפועל יוצא, שהדרישה שאתה דורש מוצגת בעיקר כלפי החילונים שמסרבים לשרת בצבא, ולא כלפי כל "מי שאינו מוכן לתרום את שנדרש ממנו". הפוסלים שירות צבאי על הסף, אולי בהחלט חוששים שהם כן ייהפכו לחלק מהמערכת הזאת, ולא יוכלו בכוחם החלש להתנגד לזה, הם יישברו במקום שיתנו את מה שהם יכולים לתרום בדרך אחרת. לדעתי זו דווקא גישה עם הרבה אומץ - להכיר במגבלות שלך, ולתרום מבחוץ - על ידי ההתרעה, יותר ממה שהיית תורם מבפנים. ועובדה: כמה אנשים שגוייסו ונשארו במערכת, השפיעו באמת בהשמעת קולם הרגיש מתוכה? השירות המשותף, נראה שיותר הוא יוצר קונפורמיות של חשיבה צבאית ונאמנות לכל מיני קודים שאין בינם לבין שיפור המצב דבר, ונראה יותר ויותר שמי שרוצה להשמיע את קולו נגד המצב, אין לו ברירה אלא לצאת בגילוי ההופך אותו במוקדם או במאוחר לסרבן. 3.א. די עניתי על זה ב1. 2. היה לי רושם שדווקא כן אמרתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, זה לא מדוייק, אתקן: כשמישהו נשאר בארץ רק בזכות מאמץ משותף של כל אנשי הארץ שהוא מסרב לתרום לו, אז, לגישתי, אין לו מה לחפש כאן. וכן, זה חל גם על חרדים. ושוב - אני לא אומר שיש לגרש מישהו, אלא שלהשקפתי הם פועלים בצורה לא מוסרית בכך שהם נשארים כאן. בפועל זה אומר שלא אוכל לכבד את הטיעונים שלהם בסוגייה שעליה אנחנו מדברים, כל עוד אינם עושים את המעשה המתבקש מהטיעונים שהם עצמם מעלים, והולכים. לי אישית אין כבוד למי ש"מכיר במגבלות שלו". אם שירות בצבא מבלי להפוך לרובוט הוא המגבלה שלך, מוטב שתלך לסדנה לפיתוח האישיות, במקום לחגוג את חידלון האישים שלך. אני לא חושב ששירות בצבא מבלי להפוך לרובוט הוא דבר שניתן לדרוש מכל אדם בעל טיפת עמוד שדרה - ומי שטוען שזה לא כך, למעשה פוטר מאחריות את החייל שירה במקרה שעליו אנחנו מדברים, שכן כנראה הוא לא יכל "בכוחו החלש" להתנגד להפיכתו לחלק מהמערכת. אני מבין את העמדה שלך בעניין זה, ומכבד אותה, אך איני מסכים עם מילה אחת ממנה. להזכירך, בנוסף: השירות בצבא, מטרתו אינה לפגוע בצבא. מי שרוצה להביע את התנגדותו בצבא מוזמן לעשות זאת, אבל שלא יצפה ששירותו בצבא יהיה הפלטפורמה שדרכה הוא יעשה זאת. הוא משרת בצבא לא כדי להביע את מחאתו נגד הצבא (ואז מה שאתה אומר על קונפורמיות שנוצרת בצבא אכן מדוייק - אנשים כנראה יתקשו להביע ביקורת תוך כדי השירות עצמו) אלא כדי לסייע למדינה. מי שמגוייס, תפקידו לסייע למדינה (או ליתר דיוק - לאזרחיה), ולעשות זאת בצורה הטובה ביותר שהוא מסוגל - כלומר, במקרה הנוכחי, לא לירות על מתפרעים. רוצה להביע ביקורת על הצבא? אין בעייה. אבל תעשה את זה בלי קשר לשירות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אדם רוצה להשפיע על הארץ שבה הוא נמצא, והוא חושב בצדק, שהימצאותו בארץ, אם הוא הולך לפי *דרכו* תמיד משפיעה יותר ונותנת דוגמה מאשר אם הוא הולך מכאן לארץ אחרת, שהרי אם ילך לארץ אחרת בטח שלא תדע עליו, ואם ירצה להשמיע את קולו משם, תגיד לו: "מי אתה שתשפיע, אתה לא יושב בארץ" (בדיוק היה על כך דיון באיזה מקום אחר באייל). בהצעתך למי שדרכו אינה מקובלת עליך לרדת מהארץ, אתה מכניס אותו למילכוד. ארץ אינה רכבת שעולים עליה ויורדים ממנה, גם כיום בעידן הגלובלי וכו'. בן אדם רוצה להשפיע במקום שהוא נמצא, אין לו ארץ אחרת (כמה פטריוטי המשפט הזה נשמע... אבל לא סאבלימינל המציא אותו) ואתה אומר לו: "כן, תשפיע אבל רק בתנאי שאתה הולך במסלול הזה והזה שנקבע לך..." אני חושב שאם האנשים האלה ישמעו להצעתך, אתה כתושב המדינה תהיה זה שתפסיד מכך. טוב, אולי אתה לא, אבל אני ורבים אחרים כן נרגיש מופסדים. זה שאין לך כבוד למי שמכיר במגבלותיו, את זה כבר ראיתי. אבל ביטויים כמו "לך לסדנה לפיתוח האישיות" אינם ראויים פה, הם ממשיכים את קו הישראלי המתנשא והמכוער שסיכמנו שמקומו לא יכירנו כאן, מה עוד שאני אישית לא חובב סדנאות ולא מאמין בהן, אני מעדיף להיות כמו שאני, תקבלו אותי ככה או שלא. בן אדם לא צריך להשתנות בגלל שהמערכת כאן אינה בנויה לכל אחד, וזו אחת הבעיות שבגללן לא כל אחד מרגיש שהוא מתאים לצבא, ממצה את עצמו *ותורם את המיטב שהוא יכול לתת* במסגרת השירות הצבאי. (ולגבי החייל ההוא שירה: אני הייתי מעריך אותו הרבה יותר לו היה אומר: "כן, אני חלש" ומסיק את המסקנות מראש. בטח שהרבה יותר ממה שאני מעריך אותו כעת). ושוב אתה ממלכד אותי, כשאתה אומר מצד אחד שאני צריך לשרת בצבא, ומצד שני אומר לי ש"לא אעשה מהשירות הצבאי פלטפורמה" וכאלה, ומגן על הקונפורמיזם הקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש משהו בדברייך, אבל למעשה גישה זו מכשירה את כל מי שרוצה להינות מהזכויות שהארץ נותנת לו תוך התעלמות מהחובות. אתה מוזמן בהחלט להישאר בארץ ולמתוח עליה ביקורת מבפנים, אבל לא תוך זריקת החובות שלך הצידה. אני אישית, אגב, לא אומר לאף אחד "מי אתה שתשפיע, אתה לא יושב בארץ", אבל לא משנה. המערכת הצבאית אכן אינה בנוייה לכל אחד, וזה ראוי לדיון נפרד, אבל דווקא בתחום שעליו אתה מדבר - כלומר, היכולת שלא להפוך לאוטומט שממלא פקודות ללא מחשבה, אני לא מסכים איתך. לדעתי, אנשים שיש להם את הבעייה הזו, צריכים לבוא בטענות לעצמם, ולטפל בעצמם כדי להפוך לאנשים טובים יותר, במקום להתהדר בחולשות שלהם. אתה צריך לשרת בצבא ולא לעשות מהשירות הצבאי פלטפורמה להבעת מחאה נגדו. אתה מוזמן למחות נגדו בכל דרך אחרת שתמצא לנכון. לא ברור לי היכן המלכוד. אני פשוט טוען ששירות בצבא אינו אקט מחאה נגד הצבא, אינו אמור להיות אקט מחאה נגד הצבא, ולא צריך להתלונן על שאינו כזה. שירות בצבא הוא חובה, ומחאה שמבוססת על התחמקות מחובה - דהיינו, אי שירות בצבא - אינה קבילה, לפי השקפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגב בהחלט מעוניין שנשים וגברים שהם אזרחי הארץ ללא קשר לשיוכם למיגזר זה או אחר, יעשו את אותה כמות הצבא והמילואים על מנת שלי יהיה פחות משני אילו. הייתי בכיף מוותר למיגזרים שלמים משרות בצבא אם המדינה הייתה מוכנה לוותר עלי באותה בצורה. (מבחינת שרות המילואים ואו קיצור זמן הצבא הסדיר שלי , שבו מאוד לא נהנתי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צאו וראו: אייל אלמוני אחד מספר לנו שלא שרת בצבא ונימוקיו עימו. אינך חייב להסכים עם נימוקיו על מנת להבינם. בין השאר מזכיר הבחור את "האש הרובוטית" לדבריו. קרי, ירי אוטומטי ללא מחשבה. הח"מ מותח את האנלוגיה, וטוען שדברי האלכסנרוביצ'ים והאנשלוביצים, אף הם בגדר תגובה אוטומטית וחסרת מחשבה: הבעת תמיכה בהריסת הגדר? יש להעמיד אותך לדין! לא שרתת בצבא ויש לך ביקורת קשה נגד הכיבוש? מייד יציעו לך לרדת חיש קל מהארץ. ואני קורא לך, אייל אלמוני, להשאר איתנו כאן, בחלק מאובק זה של העולם, ולהמשיך להאבק למען דמוקרטיה ופלורליזם. אל לנו להפקיר את החלום הציוני בידיהם של משרתי האג'נדה של מלחמת שלום המתנחלים. "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן" ביחד, נצליח להשיב את האור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוסל במומו פוסל, כנראה, כי גם דברייך שלך הם בגדר "תגובה אוטומטית לתגובה אוטומטית". אתה גם נואם בהתלהבות שמזכירה לי את אורי דן. אולי במקום זה תנסה לקרוא את הדיון, כדי לראות שלא חייבים להיות תומכים גדולים במתנחלים, או אפילו בחיילים שיורים על מטלטלי גדר למיניהם, כדי לא להסכים איתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האור לא תשיב ע"י סילוף דבריו של בר הפלוגתא שלך. הוא טען שיש להעמיד לדין את מי ש*השחית* רכוש ציבורי (ובפרט כזה שנחשב לבעל חשיבות בטחונית), לא את מי שהביע דעתו בקשר לאותו רכוש. ההבדל בין הבעת דעה לבין הרס הוא בדיוק ההבדל בין דמוקרטיה לאנרכיה, והדמוקרטיה צריכה להתגונן בפני האנרכיסטים באותה מידה שהיא צריכה להתגונן בפני הפאשיסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכוש ציבורי? כך קוראים היום לדבר הבא לגזול מאנשים את אדמתם? (ומוסיפים לכך כמובן את החשיבות הבטחונית.) על מכבסת מילים והתחסדות כבר דיברנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כך קוראים לדבר ההוא. על מכבסת מילים אני לא בטוח שדיברנו מפורשות, אבל כל מי שעוקב אחרי ההודעות שלך מקבל מושג לא רע על העניין. לגבי התחסדות, יותר טוב שתדבר עם החבר'ה של ישראל פזיזא, אני לא ממש בקיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הכנסה? כך קוראים לדבר הבא לגזול מאנשים את משכורתם?(ומוסיפים לכך את השיקולים הכלכליים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכי קטע פה, הוא שכל מגיני הרכוש הציבורי שקמו כאן להגן על הגדר הזאת כאם המגינה על תינוקה לפחות, התעלמו מהעובדה הקטנה: הפתח שהספיקו המפגינים לחתוך בגדר, נשאר וכל אחד היה יכול לעבור דרכו, יותר מיממה אחרי האירוע, כפי שהראו צלמי אחד הערוצים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |