|
1. יש משהו בדברייך, אבל למעשה גישה זו מכשירה את כל מי שרוצה להינות מהזכויות שהארץ נותנת לו תוך התעלמות מהחובות. אתה מוזמן בהחלט להישאר בארץ ולמתוח עליה ביקורת מבפנים, אבל לא תוך זריקת החובות שלך הצידה. אני אישית, אגב, לא אומר לאף אחד "מי אתה שתשפיע, אתה לא יושב בארץ", אבל לא משנה.
המערכת הצבאית אכן אינה בנוייה לכל אחד, וזה ראוי לדיון נפרד, אבל דווקא בתחום שעליו אתה מדבר - כלומר, היכולת שלא להפוך לאוטומט שממלא פקודות ללא מחשבה, אני לא מסכים איתך. לדעתי, אנשים שיש להם את הבעייה הזו, צריכים לבוא בטענות לעצמם, ולטפל בעצמם כדי להפוך לאנשים טובים יותר, במקום להתהדר בחולשות שלהם.
אתה צריך לשרת בצבא ולא לעשות מהשירות הצבאי פלטפורמה להבעת מחאה נגדו. אתה מוזמן למחות נגדו בכל דרך אחרת שתמצא לנכון. לא ברור לי היכן המלכוד. אני פשוט טוען ששירות בצבא אינו אקט מחאה נגד הצבא, אינו אמור להיות אקט מחאה נגד הצבא, ולא צריך להתלונן על שאינו כזה. שירות בצבא הוא חובה, ומחאה שמבוססת על התחמקות מחובה - דהיינו, אי שירות בצבא - אינה קבילה, לפי השקפתי.
|
|