בתשובה לדובי קננגיסר, 19/12/03 9:22
למישהו יש מושג 185437
אור • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 19/12/2003, 13:09
אני דיברתי עם מורה בתיכון שטען כי משרה מלאה היא 24 שעות (אבל גם הזכיר כי ביסודי עובדים יותר ומרוויחים יותר). הוא טען כי יש להוסיף כעשר שעות שבועיות עבודה בבית. עדיין 34 זה פחות מן המקובל. הבעיה היא שגם אם מורה ירצה לעבוד יותר, לא בהכרח יש לו איפה. עוד נוסיף כי עבודה בבית משתנה: אין דין עבודה בבית של מורה לספרות כדין זו של מורה למתמטיקה. לבדוק מבחן במתמטיקה לוקח לא יותר מעשר דקות. מבחן בספרות או בהיסטוריה - יכול לקחת פי כמה וכמה.

לגבי הכשרת המורים: הרשה לי לפקפק בטענה כי תואר אוניברסיטאי הוא הוכחה למשהו, גם אם הוא מעל 80. כפי שכבר אמרתי פה לא פעם, סורו נא למחלקות לספרות או לשון עברית, לפחות בתל אביב, ותתרשמו נא מן הרמה האקדמית של התלמידים. תואר אוניברסיטאי אינו ערובה לרמה בעיקר כשרמת הלימודים במוסד הזה צונחת משנה לשנה. גם ציון אינו ערובה, בטח לא במדעי הרוח שבהם הציונים נזילים מאוד.

הצעתי כבר רעיון אחר: מבחן ארצי מקיף להסמכת מורים כדוגמת המבחן לעורכי דין או רואי חשבון. תואר ראשון תלמד איפה שבא לך. את המבחן אתה חייב לעבור. הציון שלך יגיע לידי המנהל שיראיין אותך לעבודה והוא יחליט אם אתה מתאים לו. באופן טבעי המכללות והמחלקות המתאימות באוניברסיטה יתיישרו בהתאם ואז גם יווצר דירוג רמות, כפי שקיים במשפטים. לא יזיק גם לחייב במעבר המבחן הזה גם מורים וותיקים כל כמה שנים. המבחן יכלול את החומר הנלמד (כך שאנשים יהיו חייבים להשלים לבד את שמלמדים אבל לא לומדים בתואר - וזה הרבה, ראה מורים בוגרי ספרות עברית שבקושי יודעים לאיית בלזאק אבל מלמדים אותו), קצת שאלות ברמת בגרות ומעלה, שאלות מתודולוגיות ועוד.

לדעתי זה פתרון פנטסטי.

אפרופו עידוד מצוינות. היה לפני כמה שנים פרויקט פרס החינוך המעניק גמול כספי למורים לפי הישגי תלמידיהם. המבצע הופסק כי מן השאלונים עלה שהמורים עושים כמיטב יכולתם גם כך, או לפחות טוענים שכך. אני במקרה יודע כי חבר שלי זכה בפרס הזה. הבעיה, לטענתו ולטענת אחרים, היא שהמערכת נלחמת במורים ומגבילה אותם.

בעניין המיקוד: אכן זהו רעיון מטומטם ומבזה. אך מטומטם ממנו הוא אופן יישומו. הרי הרעיון הוא שתלמידים ילמדו הכול וייבחנו על חלק. אבל המיקוד מגיע באפריל עוד לפני שלמדו הכול, אז מה הטעם פה? מילא היו נותנים אותו שבוע לפני הבגרות. נניח שאחרי המגן ולפני הבגרות. זה סביר עוד איכשהו.אבל בפסח?? אני יכול גם לומר לך כמי שלימד עשרות תלמידים לבגרות בדקדוק שהמיקוד לא מסייע במיוחד: חסרי היכולת עדיין מתקשים ובעלי היכולת מצליחים בכל מקרה. עולם כמנהגו נוהג. הדבר מוכיח שהבעיה היא בתלמיד ולא בכמות החומר.

הפתרון הוא פשוט: לחזור 30 שנה אחורה בשיטות החינוך. פשוט וקל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות