|
||||
|
||||
"תפילת יום הולדת" של תרצה אתר מעולם לא נתפס אצלי כ"שיר המסכנה"(1). יותר הוא נתפס כשיר שהקדים את זמנו. יום שני, שנת שבעים ואחת נתפס אצלי יותר כיום חמישי שנת תשעים ושמונה, כמבשר הז'אנר של הרווקה בת השלושים פלוס (אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש, ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים) מבית מדרשן של אלי מקביל, סקס והעיר הגדולה, בננות ודומיהן. ___ (1) הזוכה האולטימטיבי, לטעמי, בתואר "שיר המסכנה" הוא "זמר שלוש התשובות", אבל הוא לא עונה להגדרת ה"נבכיות" שבמאמר. |
|
||||
|
||||
... אבל "תפילת יום הולדת" מדבר על בעל ששוכח את יום ההולדת של אשתו. איפה הרווקות פה? |
|
||||
|
||||
איפה יש כאן בעל? בכל השיר לא מוזכר בעל ולו פעם אחת. מוזכר "הוא", מוזכר איש (טיפש). הבעל הוא בפרשנות בלבד. אני, שמכיר את השיר כבר למעלה משלושים שנה (מה שאומר ש"אצלי זה כבר קצת אחרי ששים") תמיד הבנתי אותו(1) כשיר של אשה בודדה(2), המצפה לחבר, אפילו לא למי שהוא בתקן של "חבר קבוע" (כלומר בן זוג). ___ (1) על דעתי בלבד, מעולם לא שאלתי את המשורר(ת) למה הוא התכוון(ה). (2) בודדה במובן single, לא במובן lonesome |
|
||||
|
||||
"כן יש לי היום יום הולדת בשנה שעברה הוא שכח וגם בשנה שלפני שעברה הוא לא זכר, תמיד הוא מבולבל כל כך". זה אומר קשר של לפחות שלוש שנים, והיכרות עם אופיו של בן הזוג. ולא כל שכן, השיר מתחבר לקלישאה של "בעלים 1 שוכחים ימי הולדת". למותר לציין שחבר חדש לא שוכח ימי הולדת. והיא לא מצפה לו סתם, היא מצפה שיבוא ויביא מתנה. היא משוועת לתשומת לב רומנטית בתוך מערכת יחסים רבת שנים, שמן הסתם נשחקה. 1 אז אולי לא בעל, אולי ידוע בציבור. אם כי זה לא היה ממש שכיח בתקופה שבה נכתב השיר. |
|
||||
|
||||
אבל בשביל השנה שעברה ...וגם השנה שלפני שעברה מספיקות שנתיים. וברצינות. כמובן שהפרשנות שלך לגיטימית. ייתכן והיא אפילו ה"נכונה" (אם יש דבר כזה). הפרשנות שלי היא שלי, ואין חובה לאמץ אותה. (אגב, את הפרשנות הזאת אימצתי הרבה לפני שעלה על דעתי שאי פעם אהיה נשוי. היום, לאחר למעלה מ20 שנות נישואין אני יכול להעיד על עצמי שלא שכחתי ולו יום הולדת אחד של אשתי). |
|
||||
|
||||
אתמול בערב ניהלתי עם החברה שלי1 בדיוק את הויכוח שלכם עכשיו. אני נתפסתי, כמו ברקת, לכך שמדובר ברצף של שנים ובקלישאת הבעל הלא זוכר. היא התמקדה בשורה "אצלי זה קצת אחרי שלושים", ובקלישאת הרווקה המזדקנת. אני חושב שפרשנות האב עונה על שתי הדרישות. תודה, מורן. 1 שבמקרה יש לה אותו שם משפחה כמו שלי! |
|
||||
|
||||
''יום שני... מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא...'' - לפי זה, מדובר במישהו שאמור לבוא, לא מישהו המתגורר איתה באותו בית. כלומר לא בעל ואולי לא ידוע בציבור אלא חבר, בן זוג, או אולי אבא, כפי שנאמר באחת התגובות למעלה. |
|
||||
|
||||
נו טוף. בכל אופן מדובר בקשר ממושך ועמוק ולא בפלירט. |
|
||||
|
||||
(כי זה כבר הופך להתנצחות בינינו) או בשאיפה לכזה. |
|
||||
|
||||
??? ..אבל לא עניתי לך. |
|
||||
|
||||
אבל אני עניתי לך (או במילים אחרות: זה לא את, זה אני). |
|
||||
|
||||
ה"הוא" בשיר כזה הוא כל כך עמום, שאפילו לא משתמע מהשורות שאותו "הוא" ששכח עכשיו, הוא אותו זה ששכח בשנה שעברה, וגם בשנה שלפני שעברה. את לא יודעת כבר שהם תמיד שוכחים? |
|
||||
|
||||
ואם כבר רווקות בנות 30+, איך שכחת את רוחמה? |
|
||||
|
||||
אני תמיד סברתי שהגברת נשואה, אבל לבחור דפוק ששוכח בקביעות את יום ההולדת שלה... |
|
||||
|
||||
כן, כבר היה על זה דיון באייל. יתכן שאכן זאת היתה כוונת המשוררת, אבל מה שגרם לי לתפוס את השיר כמכוון כלפי מי שלא גר עם ילדת היומולדת, זה הבית "אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, זה שברוח הרכין את ראשו, אלוהים שלי, השעה שלוש, יום שני... מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?." גם בעל דפוק ששוכח בקביעות את יום ההולדת מגיע הביתה. בלי פרחים, בלי תכשיט יהלום, בלי עוגה, אבל מגיע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |