בתשובה לברקת, 16/12/03 11:52
ילדי הוא גיבור ונבון 184869
איפה יש כאן בעל? בכל השיר לא מוזכר בעל ולו פעם אחת. מוזכר "הוא", מוזכר איש (טיפש). הבעל הוא בפרשנות בלבד. אני, שמכיר את השיר כבר למעלה משלושים שנה (מה שאומר ש"אצלי זה כבר קצת אחרי ששים") תמיד הבנתי אותו(1) כשיר של אשה בודדה(2), המצפה לחבר, אפילו לא למי שהוא בתקן של "חבר קבוע" (כלומר בן זוג).
___
(1) על דעתי בלבד, מעולם לא שאלתי את המשורר(ת) למה הוא התכוון(ה).

(2) בודדה במובן single, לא במובן lonesome
ילדי הוא גיבור ונבון 184878
"כן יש לי היום יום הולדת
בשנה שעברה הוא שכח
וגם בשנה שלפני שעברה
הוא לא זכר, תמיד הוא מבולבל כל כך".

זה אומר קשר של לפחות שלוש שנים, והיכרות עם אופיו של בן הזוג. ולא כל שכן, השיר מתחבר לקלישאה של "בעלים ‏1 שוכחים ימי הולדת". למותר לציין שחבר חדש לא שוכח ימי הולדת.
והיא לא מצפה לו סתם, היא מצפה שיבוא ויביא מתנה. היא משוועת לתשומת לב רומנטית בתוך מערכת יחסים רבת שנים, שמן הסתם נשחקה.

1 אז אולי לא בעל, אולי ידוע בציבור. אם כי זה לא היה ממש שכיח בתקופה שבה נכתב השיר.
סליחה על הקטנוניות 184881
אבל בשביל השנה שעברה ...וגם השנה שלפני שעברה מספיקות שנתיים.
וברצינות. כמובן שהפרשנות שלך לגיטימית. ייתכן והיא אפילו ה"נכונה" (אם יש דבר כזה). הפרשנות שלי היא שלי, ואין חובה לאמץ אותה. (אגב, את הפרשנות הזאת אימצתי הרבה לפני שעלה על דעתי שאי פעם אהיה נשוי. היום, לאחר למעלה מ20 שנות נישואין אני יכול להעיד על עצמי שלא שכחתי ולו יום הולדת אחד של אשתי).
סליחה על הקטנוניות 184894
אתמול בערב ניהלתי עם החברה שלי‏1 בדיוק את הויכוח שלכם עכשיו. אני נתפסתי, כמו ברקת, לכך שמדובר ברצף של שנים ובקלישאת הבעל הלא זוכר. היא התמקדה בשורה "אצלי זה קצת אחרי שלושים", ובקלישאת הרווקה המזדקנת. אני חושב שפרשנות האב עונה על שתי הדרישות. תודה, מורן.

1 שבמקרה יש לה אותו שם משפחה כמו שלי!
ילדי הוא גיבור ונבון 184887
''יום שני... מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא...'' - לפי זה, מדובר במישהו שאמור לבוא, לא מישהו המתגורר איתה באותו בית. כלומר לא בעל ואולי לא ידוע בציבור אלא חבר, בן זוג, או אולי אבא, כפי שנאמר באחת התגובות למעלה.
ילדי הוא גיבור ונבון 184888
נו טוף. בכל אופן מדובר בקשר ממושך ועמוק ולא בפלירט.
אחרון ודי 184896
(כי זה כבר הופך להתנצחות בינינו)
או בשאיפה לכזה.
אחרון ודי 184906
???
..אבל לא עניתי לך.
אין לי מילה 184909
אבל אני עניתי לך
(או במילים אחרות: זה לא את, זה אני).
ילדי הוא גיבור ונבון 184893
ה"הוא" בשיר כזה הוא כל כך עמום, שאפילו לא משתמע מהשורות שאותו "הוא" ששכח עכשיו, הוא אותו זה ששכח בשנה שעברה, וגם בשנה שלפני שעברה.
את לא יודעת כבר שהם תמיד שוכחים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים