בתשובה לאסתי, 03/12/03 16:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באופן עקרוני אני מסכים איתך שבהינדוהיזם יש את הצדדים היםים כמו שיש בו צדדים אפלים כמו בכל הדתות והתרבויות המתוחכמות האחרות. אבל ...לדעתי בהינדוהיזם "הצד האפל " הוא חזק יותר מבתרבויות רבות אחרות ולא דווקא בגלל תופעת התאגים שהיא אכן תופעת שוליים ולא קשורה ל"זרם המרכזי " יותר משהטנטרה קשורה אליו. המד האפל של ההינדוהיזם שקשור קשר בל ינתק לרעיונות המרכזיים ביותר שלו הוא של תופעת "הטמאים " . עשרות מיליונים של תתי אנוש שאסורים במגע ונגיעה מצד "בני האדם" שבקסטות העליונות וסובלים מהיחס המחפיר ביותר האפשרי ומכל בחינה היחס אליהם גרוע מאל עבדים. א5ם אני הייתי "טמא " כי אז הייתי עובר מיד לנצרות או לאיסלאם או לבודהיזם כדי לברוח מהיחס שהייתי מקבל מאנשי הכתות ההעליונות . אבל לאחרונה מסתבר שגם דרך בריחה זאת נאסרת עליהם יש מדינות בהודו שאוסרות עליהם אף לשנות את דתם. נכון שבנצרות היו תופעות אפלות גם כן כמו מסעי הצלב והאינקוויזציה אבל הן היו תופעות זמניות לא קשורות למסרים העיקריים של הנצרות ( ורצוי להזכיר את המאבק שניהלו כמרים נוצרים רבים כנגד העבדות שבה תמכו כמרים נוצרים רבים אחרים ) . כנ"ל באיסלאם עם תופעת המתאבדים שלו ששוב היא תופעה חדשה שאינה קשורה למסרים המרכזיים של התרבות האיסלאמית . כנ"ל ביהדות ובוודאי בדת אחרת שמוצאה בהודו בבודהיזם ( שמבחינה היסטורית הוכיחה את עצמה כדת "מוסרית " ופחות צמאת דם יותר מהדתות הגדולות האחרות ) . זה לא נכון לגבי ההינדוהיזם שבה התופעה הנתעבת הזאת אינה תופעה זמנית והיא קשורה לרעיונות המרכזיים ביותר של האמונה . וזה מה שיש לי נגד ההינדוהיזם ונגד התרבות הנובעת ממנו . אגב כדאי להזכיר שגם תופעת המתאבדים מוצאה כנראה בהינדוהיזם , הטרוריסטים המתאבדים הראשונים לא היו אנשי החיזבללה בלבנון אלא "הנמרים " ההינדים בצילון כעת מאבקם בשלטון המרכזי הבודהיסטי שם.ומהם ככל הנראה קיבלו השיעים ואחייהם שאר האיסלאם את הרעיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר לגבי ההינדואיזם שתופעת ה"טמאים" קשורה לרעיונות המרכזיים ביותר של אמונה זו - איכפת לך לפרט למה בדיוק אתה מתכוון? כי לדעתי עניין הכתות בהודו מרכזי לאמונה ההינדית בערך כמו שדיכוי הנשים בארצות ערב מרכזי לדת האיסלם- כלומר, ממש לא. מדובר במנהג חברתי שקדם להתפתחות הדתית, ואשר הדת אולי לא נלחמת בו, אך בוודאי אינה מטיפה לו. ובאשר לשאלה מי היו המתאבדים הפוליטיים הראשונים- אני בכל זאת חושבת שה"כבוד" הזה שייך לאיסלם, בדמות כת החשישיים של המאה ה-12. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשישיים היו מתאבדים פוליטיים? זה חדש לי. תוכלי לפרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשישיים אמנם הסתפקו בד"כ בלרצוח רק את האחר, מבלי לקפד גם את עצמם בהזדמנות חגיגית זו. אלא שזכור לי משהו שקראתי (בועטת בעצמי אך זה לא עוזר- לא זוכרת איפה, אולי זה יבוא אחר כך) על נוסע ימי ביניימי שהגיע למצודה של הכת (באיזור ההררי של צפון סוריה ועיראק בערך, אא"ט). ושם המנהיג הדגים לו את מידת השליטה שלו באנשיו- הוא קרא לכמה מהם לקפוץ לתהום והם עשו זאת (אחד אחרי השני, לא ביחד). כמובן, הם עשו זאת לאחר "הכנה" של סימום ותזכורת מחודשת על התענוגות המצפים להם בעולם הבא. בקיצור, אנסה לאתר מאוחר יותר מאיפה לקחתי את זה1. אך נכון שעקרונית, ההתאבדות לא היתה חלק בלתי נפרד מהפעולה האסאסינית. ואם תזכור, גם שכנינו התחילו להתאבד ביחד עם קורבנותיהם, כדרך לעקיפת אמצעי מניעה שלנו נגד פיגועים לא התאבדותיים. מה שכן, העניין מצא חן בעיניהם כ"כ שנראה שהיום הם מתאבדים בשביל הכיף (כלומר - 72 הבתולות וכל זה) גם כשאין צורך, ואפשר להרוג גם בלי זה. 1 אני רק מקווה שזה לא מהספר של ברנרד לואיס בנושא. ספר אינפורמטיבי, אבל הסגנון קצת משעמם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת מתארת לא נתפס אצלי כ"התאבדות פוליטית" במובן המוכר. אני אתעלם באלגנטיות מההערה הצינית(?) לגבי ה"כיף" שכן אין לי הכשרה בפסיכולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה נכון, "התאבדות פוליטית" אצלך זה כשפוליטיקאי עושה טעות שמחסלת לו את הקריירה... רגע, הרי הפוליטיקאים שלך לא עושים טעויות! ז"א שאצלך בעצם אין התאבדויות פוליטיות, נכון? נו טוב, עם זה אני באמת לא מתכוונת להתווכח :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתכוונת לספר 'שוגון'. ביפן של המאה ה-14 היה מאוד חשוב לאנשים להקשיב למנהיג הסומוראי. חץ מזה שהתאבדות אלטרואיסטית מאוד "פופולארית" בעולם בחברות רבות, עתיקות וישנות.. מהג'יהאד האיסלמי.. ועד מורמונים מטורפים. ואנחנו שיוצאים להלחם ולמות על הגנת המולדת.. אנחנו לא מתאבדים אלטרואיסטים?? שאלה למחשבה בלי גוון בוליטי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסן אבן-צבאח, מנהיגה של קבוצה איסלאמית קנאית, אימץ את שיטת הרצח כחובה קדושה במלחמתו לסילוק הכובש התורכי ובני-בריתו, החליפים המצריים. הארגון הסודי שהקים התפשט עד מהרה מערבה לעבר סוריה, שם קיבל כל אחד מיורשיו את התואר "הזקן מן ההר". בשנת 1096 הצלבנים פתחו במלחמה, בברכת האפיפיור, לשחרור קברו הקדוש של ישו מידי הכופרים. פולשים אלה הפכו ליעד רצחני של ה"זקן" וחבר מרעיו, שכונו "חשאשינים", משום שהתמכרו לחשיש כדי להגיע לאקסטזה דתית שתכינם לקראת מעשי ההקרבה העצמית המזומנים להם. הצלבנים ביטאו שלא כהלכה את המילה "חשאשינים", וחזרו לאירופה עם מונח קרוב - אסאסינים, רוצחים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובה טובה לשאלה אחרת :) ) קרא/י שוב את השאלה - האם החששינים היו מתאבדים פוליטיים: תגובה 183097 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטמאים קשורים קשר בל ינתצק לרעיון גילגול הנשמות של ההינדוהיזם . ההנחה שיש קרמה וכל אדם מקבל בחייו את מה שמגיע לו כתוצאה ממעשיו בחיים קודמים. ואדם נהפך לפי האמונה ההינדית ל''טמא '' כתוצאה ממעשיו בחיים קודמים . זהו בסיס של האמונה ולא נלוה אליה וזהו מאפיין מרכזי של החברה ההינדית מאז המאות הראשונות לפני הספירה לכל הפחות ועד היום גם כאשר זה נאסר בידי הממשלה. החשישיים אכן היו מעין מתאבדים וכנראה גם הם הותירו את רישומם על החיזבללה שבא מאותם המקומות בלבנון , אבל אני משער שה''נמרים'' שימשו כדוגמה מיידית יותר. ואם כבר אנחנו בענייני תורות נתעבות אז אי אפשר שלא להזכיר את מנהג שריפת הנשים המקובל בהינדוהיזם שעליו קראתי את אחד המאמרים המפגרים ביותר שנחו עליו עיני בעיתונות ישראלית ''רצינית'' , איזה שהוא דבר שהופיע בכתב העת הרציני בדרך כלל ''מסע אחר '' ושבו המחברת ( לא אינני זוכר את שמה ) במיטב הסגנון הפוסט מודרניסטי השליט באוניברסיטאות ניסתה לשכנע את הקוראים שזוהי ''התנשאות '' מצד אנשי המערב לתקוף את ההודים על מנהג זה. המאמר הזה יזכר לדיראון עולם ביחד עם איזה מאמר מפגר אחר שהופיע שם על ארון הברית שכביכול נמצא באתיופיה ותיאר בפרטי פרטים את ההתרגשות שנחה על הכתב כאשר צפה בעיניים קרואות לרווחה במה שהאתיופים היציגו ''כ''ארון הברית המקורי'' . המאמר הזה אפילו הפך בסופו של דבר לסרט בידי המגזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סאטי / ניט סאן בחשכת הנהר כשתישרפי על המוקד בטקס לא לך. בקשי מהם מחילתי שלא חזרתי כמובטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנצלות ל"מסע אחר" אותו מאמר שהופיע אצלהם ( של עורכת האוניברסיטה המשודרת תרצה יובל ז"ל ) רק התייחס לאותו מאמר נתעב שהופיע במעוז הפוסט מודרניזם בישראל "תיאוריה וביקורת " ב-1995 . יצירת המופת הפוסט מודרנית הגאונית הנ"ל נכתבה בידי פוסט מודרנית הודית , אחת גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק. שם היא התייחסה לאיסור שהוטל בידי הבריטים על שריפת נשים בהודו כאל "פגיעה ברצון החופשי של סובייקט מוגדר מינית "(דהיינו בלשון בני אדם שכנראה אינה מובנת לפוסט מודרנים לנשים ) והיא מגדירה זאת רכ"אקט של גברים לבנים המבקשים להציל נשים חומות מגברים חומים". בקיצור אבי אבות כל טומאה הוא הקולוניאטליזם הבריטי המערבי שניסה לפגוע ברצון החופשי של הנשים ההודיות האומללות בעת שהנ"ל ניסו לשרוף את עצמן. ומן הסתם הממשלה ההודית המודרנית שממשיכה באיסור גורף על פעולה זאת ( אם כי רבים אינם טורחים לציית לו וממשיכים בשריפת הנשים ) גם היא כתוצאה אוייבת אימפריאליסטית של הנשים ההודיות התמות ,לפחות אם נקבל את דברי הפוסט מודרנית ההודית האמיצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |