בתשובה לערן בילינסקי, 04/12/03 9:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החשישיים אמנם הסתפקו בד"כ בלרצוח רק את האחר, מבלי לקפד גם את עצמם בהזדמנות חגיגית זו. אלא שזכור לי משהו שקראתי (בועטת בעצמי אך זה לא עוזר- לא זוכרת איפה, אולי זה יבוא אחר כך) על נוסע ימי ביניימי שהגיע למצודה של הכת (באיזור ההררי של צפון סוריה ועיראק בערך, אא"ט). ושם המנהיג הדגים לו את מידת השליטה שלו באנשיו- הוא קרא לכמה מהם לקפוץ לתהום והם עשו זאת (אחד אחרי השני, לא ביחד). כמובן, הם עשו זאת לאחר "הכנה" של סימום ותזכורת מחודשת על התענוגות המצפים להם בעולם הבא. בקיצור, אנסה לאתר מאוחר יותר מאיפה לקחתי את זה1. אך נכון שעקרונית, ההתאבדות לא היתה חלק בלתי נפרד מהפעולה האסאסינית. ואם תזכור, גם שכנינו התחילו להתאבד ביחד עם קורבנותיהם, כדרך לעקיפת אמצעי מניעה שלנו נגד פיגועים לא התאבדותיים. מה שכן, העניין מצא חן בעיניהם כ"כ שנראה שהיום הם מתאבדים בשביל הכיף (כלומר - 72 הבתולות וכל זה) גם כשאין צורך, ואפשר להרוג גם בלי זה. 1 אני רק מקווה שזה לא מהספר של ברנרד לואיס בנושא. ספר אינפורמטיבי, אבל הסגנון קצת משעמם... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת מתארת לא נתפס אצלי כ"התאבדות פוליטית" במובן המוכר. אני אתעלם באלגנטיות מההערה הצינית(?) לגבי ה"כיף" שכן אין לי הכשרה בפסיכולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה נכון, "התאבדות פוליטית" אצלך זה כשפוליטיקאי עושה טעות שמחסלת לו את הקריירה... רגע, הרי הפוליטיקאים שלך לא עושים טעויות! ז"א שאצלך בעצם אין התאבדויות פוליטיות, נכון? נו טוב, עם זה אני באמת לא מתכוונת להתווכח :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתכוונת לספר 'שוגון'. ביפן של המאה ה-14 היה מאוד חשוב לאנשים להקשיב למנהיג הסומוראי. חץ מזה שהתאבדות אלטרואיסטית מאוד "פופולארית" בעולם בחברות רבות, עתיקות וישנות.. מהג'יהאד האיסלמי.. ועד מורמונים מטורפים. ואנחנו שיוצאים להלחם ולמות על הגנת המולדת.. אנחנו לא מתאבדים אלטרואיסטים?? שאלה למחשבה בלי גוון בוליטי.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |