 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון, אז בספר של איריס פריי על מוצא החיים קוראים לכיווניות של המולקולות בשם ''המיהדרליות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד, תוך שנה שנתיים, אגמור לקרוא את הדיון הזה, וזה יהיה די חבל, כי אני מוצא פה דברים מאד מעניינים, כמו הקישור הנ"ל.. לכיווניות של מולקולות קוראים כירַאליוּת (מהמילה היוונית יד 1, chiros) . עוד על כיווניות מולקולות, או בשמה היותר יבשושי "סטריאו-כימיה" 2 : http://herzog.eteacher.co.il/YOM03/CHEMISTRY/matala1... בכל אופן, זה ממש מרתק, ההעדפה הזו של חומצות-L. גם בלי העדות של המטאוריטים זוהי העדפה תמוהה בכוכב הלכת שלנו, אבל עוד אפשר היה לטעון כי היה "מאבק" צמוד ובסטייה קלה משווי-המשקל הלא יציב, נכבשה הפלנאטה ע"י חומצות-L. עכשו כשגם עדויות מהחלל "בחרו" אותו דבר, זה כבר ממש משונה. כמו שאני רואה את זה, או שיש תהליך כימי המעדיף יצירת איזומרי-L, או שיש כלל אצבע ביקום שצורות חיים בנויות תמיד מאיזוטופי-L והמטאוריט הוא מפלנטה שיש או היו בה חיים. ההעדפה הזו מצטרפת (לפחות בעיני הלא מיומנות) להעדפה הלא ברורה של חומר על פני אנטי-חומר ביקום, גם כאן שתי הוריאציות שוות ערך בכל פרט לתכונה בינארית אחת. קראתי איפשהו (פה?) שיתכן שיישבו את שאלת העדפת החומר, מישהו יודע משהו על כך? מעניין לראות כמעט כל המולקולות הביולוגיות מבוססות על חוסר סימטריות אופטי ומעדיפות צורה אחת על פני האחרת. ניתן לראות זאת גם באופן הליפוף של ה-DNA 3. אסון התרופות המתוקשר והמפורסם ביותר (לא, לא רמדיה) קשור באופן ישיר לנושא זה. תרופה בשם "תילומיד", לשיכוך כאבים אאל"ט, ניתנה בצורה של תערובת שני האיזומרים האופטיים (=תערובת רצמית). מסתבר שאיזוטופ אחד פועל כתרופה ואילו השני גורם למומי גפיים נוראים בוולדות. ה-FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאי) חטף על זה בוקס לעין והחמיר מאד את תקנותיו הדראקוניות גם כך. עד היום הסיפור הזה הוא בחזקת "זכור את אשר עשה לך התילומיד.." 1 "מדע" קריאת כף היד נקרא כירולוגיה. 2 לא.. זה לא שכלול של מונו-כימיה.. 3 כנראה שמי שגילה זאת דווקא היה בעל אג'נדה פוליטית אחרת משל מגלי ההבדלים האופטיים בחומצות אמינו כיוון שזהו Right-handed helix. אתר משעשע שגילתי בעת כתיבת שורות אלו הוא ארכיון הומוריסטי של ציורי DNA שגויים (שמאליים): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני מניח שלו היקום היה מורכב בעיקר מאנטי חומר, אז לאנטי חומר היו קוראים פשוט ''חומר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן.. שרירותי לחלוטין (כמו גם כל עניין ה-L ו-D) היה פעם פרק במסע בין כוכבים אאל"ט (אחרי כל הניטפוקים והתיקונים ליבי לא יעמוד בעוד הוכחה על חוסר הדייקנות שלי.. :) ) שבו הצוות של האנטרפרייז פוגש צוות זהה העשוי אנטי-חומר מיקום מקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שהם לא לחצו ידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה FDA לא חטף על זה פנס בעין, אלא הוא מתגאה עד היום בכך שבניגוד לתקנים האירופיים הוא *לא* אישר את השימוש בתאלידומיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? באמת? אתה בטוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. האירופאים (וגם ישראל) היו אלה שהתירו את השימוש. יש טענות שה FDA לא צריך להתהדר בנוצה הזאת, כי כל העניין נבע מאיזה פקיד רשלן שפשוט התמהמה במתן האישור, ולמילטון פרידמן יש דברים אחרים להגיד על כל הפרוצדורה כפי שנכתב על זה ב"החופש לבחור". תוכל לקרוא קצת כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה יודע, המאזן עומד על שני איזומרים ושני איזוטופים.. ( ; תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, הפרת הסימטריה בין חומר לאנטי-חומר נקראת cp violation והיא באה לידי ביטוי בהתפרקות מזון K ("קאון") נייטרלי לזוג פיונים בשעור נמוך מאוד, כפי שנצפה בשנות החמישים. מכאן ישנה דרך מפותלת לטעון כיצד שעור זה מסביר את עדיפות החומר על האנטי חומר. אולי אחד האיילים המעודכנים יותר יסביר את העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי אך דוגמא נוספת לכך שקשה להפריד בין אמונותיו וסביבתו התרבותית של חוקר1, לבין המדע שהוא מייצר (: 1 שהיא כנראה זו השוררת ברוב המוסדות האקדמיים במערב |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |