בתשובה לקורא נבוך, 10/11/03 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן שזה אף יותר מסובך: גם לאחר האבחנה הראשונית של אנצפלופאתיה (שזה, למיטב הבנתי1, שם די כללי לשלל סימפטומים), B1 לא קופץ כחשוד המיידי, ואולי אף לא כאחד החשודים המיידיים. כלומר, גם שיקול הדעת בדוגמה של "הוא נראה קצת חיוור" לא בהכרח היה מוביל היישר לבדיקת B1. עצוב לחשוב כמה חיים אפשר היה להציל אילו ל*כל* פציינט היו עושים את *כל* הבדיקות ב*כל* מצב. ברור שכיום זה לא מעשי (מהרבה סיבות), אבל אולי יום אחד זה באמת יעבוד ככה: אם כבר טרחו ולקחו לך דם, יריצו עליו את כל הבדיקות המוכרות למדע. 1 בכל התגובה הזו אני גולש מעדנות הרחק מהתחומים שאני מבין בהם. נא לבזוק מלח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא כפולה 1) זה נורא יקר 2) זה עודף אינפורמציה, סביר שגם אצל אדם בריא אם יבדקו מספיק יגלו חוסרים ש"עלולים" להיות מסוכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לזכור שבכל בדיקת מעבדה יש שיעור צפוי של טעויות. נניח שיש 100,000 תינוקות בישראל, וששיעור הטעות הוא 1% לכל כיוון (כלומר - מכל 100 נבדקים שחסר להם ויטמין מתקבלת תשובה של מצב B1 תקין. לכל 100 נבדקים שאינם חסרי B1, יש תשובה אחת של חוסר). עד כה לא היתה שום סיבה לכך שלתינוק יהיה חסר B1, היות שככל שהיה ידוע - הוא קיבל את זה. אם היינו בודקים 100,000 תינוקות, היינו מקבלים תשובה שגויה של חוסר ב-1,000 מתוכם. פרט לסיחרור המיותר שהדבר היה יוצר, כל התשובות היו שגויות. ככל הזכור לי יש בארץ מעבדה אחת לבדיקת רמת תיאמין בדם, והיא נמצאת בבית החולים שיבא. קבלת התשובה אורכת כשבוע במקרה שאין הצפה. אני מאמין שהם מקבלים פחות מ-20 דרישות בדיקה לשנה. שונה הדבר במצב הנוכחי, בו שכיחות הבעיה בקרב האוכלוסיה היא גבוהה יותר. נאמר שאכן חוסר תיאמין קיים ב-4,000 מתוך 100,000 תינוקות שנבדקים. מספר התשובות של חסר הויטמין על פי הנתונים דלעיל יהיה 4,960, מתוכן יהיהו 3,960 תשובות נכונות (80%). בכל אופן - גם אם מסיבות אפידמיולוגיות כדאי לבדוק את מצב ה-B1, סביר שכל תינוק חשוד יקבל את הויטמין מבלי להמתין לתשובה, דבר שיתכן שהופך את הבדיקה למיותרת גם כיום. אם הוא לא מתאושש, כדאי לבדוק אם אכן זו הבעיה. לפני כשנתיים זוהו בבית החולים סורוקה מספר פועלים סיניים חסרי תיאמין. גם אז נפטר אחד מהם לפני הזיהוי (ואולי אפילו שניים, אינני בטוח). התופעות הופיעו כחצי שנה לאחר שהחלו לעבוד בארץ. התברר שהם ניזונים רק מאורז, אך האורז הישראלי הוא אורז "נקי", ולא אורז מלא (כלומר - ללא הקליפה המכילה את התיאמין). אם אני זוכר נכון, הבעיה נפטרה לאחר שהוסבר להם שהם צריכים לאכול גם לחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה המרכזית היא על הבדיקה של האוכל, לא התינוקות. וכשמדובר במוצר המשמש מזון מושלם (כלומר, תינוקות רבים יקבלו *רק* אותו) אין מקום לדגימה אקראית (כלומר, לדגום רק רמדיה בטעם עוף ולא בטעם צמחי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגבתי לטענה "עצוב לחשוב כמה חיים אפשר היה להציל אילו ל*כל* פציינט היו עושים את *כל* הבדיקות ב*כל* מצב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי, סליחה. אבל זו טענה צודקת במקרה זה לפחות. לא על על כאב ראש שולחים לסי טי ולא כל כאב בטן הוא סיבה אוטומטית לכל הבדיקות האפשריות, וכאן תשובתך תקפה, אבל מדובר בתינוקות, בדיקת התזונה והויטמינים של תינוק חולה היא דרישה מינימלית ולא מוגזמת. כמובן שרמדיה היא האחראית כאן, אולי גם משרד הבריאות, לגבי הרופאים אין תלונות.אבל בכל זאת, תינוק מת לפני חצי שנה, לא במחלתו ולא בנתיחה אחרי מותו לא בדקו מה הוא אכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקו מה הוא אכל, אבל לא בדקו *את* מה שהוא אכל. אני מניח שהרופאים פסלו את האפשרות שמדובר בחוסר ב-B1 (אם הם בכלל חשבו על זה) על סמך הקביעה על אריזת המוצר שהוא אכן מכיל ויטמין זה, תוך הסתמכות על משרד הבריאות, שדאג שהדיווח לא יהיה שגוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. לכן כתבתי: "ברור שכיום זה לא מעשי (מהרבה סיבות)". שיעור טעות של 1% זה אפילו טוב; הרבה בדיקות screening הן אף יותר חלשות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |