|
||||
|
||||
הינו כל יהודי, שרוצה בטובת עמו - גם אם הוא מאד טועה וגם אם הוא עושה מעשה פסול, אך ממניע ומכוונה חיוביים. ואין בין זה ובין מסקנותיך דבר וחצי דבר. רק העיוורון והדוגמתיות מונעים ממך לראות זו, וכבר הסכנתי לכך. אכן, ולמרבה הצער - רבים בארץ ישראל עיוורים, וככל הנראה אתה בכללם. |
|
||||
|
||||
הרבה אנסים מאמינים שמה שהם עושים זה טוב לנאנסת. (''אבל נהנית מזה''). תקראי להם, בבקשה, אנסים יקרים. גם מי שיגנוב את כל רכושך מתכוון למעשה לטובתך - לשחרר אותך מהדאגה המתמדת לרכוש, לשמור על בריאותך. גנב יקר. ובסך הכל תודי שגם אויביך הפלסטינים, מתכוונים לשחרר אותך אחת ולתמיד מן הצורך לחיות פה ולהלחם איתם. הם אנשים יקרים מאד. רק השמאל, שרצה גם הוא בטובת האזרחים כאן (אפילו אלה שלא הצביעו בעדו) ע''י כך שקיווה להביא להם שלום, פריחה חברתית וכלכלית ועוד, לא יהיה לעולם יקר אצלך. כמה אני נעלב |
|
||||
|
||||
פתוחות להסביר את הודעתך: טפשות או ציניות. אם אמרת מה שאמרת בציניות - אז אין לי עניין להשיב לך. ואם אמרת מתוך טפשות, אזי יפים דברי בתגובה 159152 ואוסיף דברים אלה: אין שום יסוד לטענתך (המטופשת מאד, חשוב לומר), כי המניעים של האנסים, הגנבים והפלשתינאים הינם המניעים שאתה מייחס להם בהודעתך. סתם דברי הבל. הקבוצה היחידה שאתה צודק לגביה הינם אנשי הסמול, שפועלים, גם לדעתי, ממניעים חיוביים, *לפי השקפתם*. לכן אני אומרת עליהם, בדיוק כמו על 'האיש היקר', שהם (אלה מביניהם שאינם שונאי ישראל) אנשים יקרים, הטועים טעות מרה. ומקור טעותם, לדעתי, הינו בתפיסה שונה ובלתי ראויה, לדעתי, בנוגע לאופיה היהודי של המדינה, למטרת קיומה, לקשר שלה ליהדות וליהודים, למעמדה בעולם היהודי, למטרות שהיא צריכה לשאוף אליהם, להגדרת התנהגות מוסרית בהקשר המלחמה שבין היהודים לערבים, להתנהגותנו ויחסינו הראויים כלפי הערבים ועוד ועוד. ואין בויכוח הזה כדי לשלול את דעתי, כי הם פועלים ממניעים חיוביים, לדעתם, גם אם מוטעים מאד, לדעתי. אתה מבין את זה, ברוך? |
|
||||
|
||||
תשמעי גברת סתם איילת. אני לא רוצה לדבר בשם אחרים, אבל נראה לי שאני לא היחיד פה שבשעה שהוא מתווכח איתך, מתוך כבוד לפורום ולתרבות הדיון שבו, הוא מחזיק את עצמו בחגורת מכנסיו כדי לא להתפרץ עליך ולומר לך במלים הכי בוטות את מה שהוא חושב עליך. לכן, כשאת מצדך משתמשת במלים בוטות של התנשאות וביטול, תיזהרי קצת. כל אלה שהבאתי כדוגמה, לא שאלו את ''מוטביהם'' אם הם רוצים בטוב שהם רוצים בשבילם. כך גם יגאל עמיר, שהחליט על דעת עצמו מה טוב ל''עמו'' בלי לשאול את אותם מיליונים שהצביעו בעד רבין. בעיני הוא אינו שונה מאנס מתועב, גנב או טרוריסט. אולי הוא אפילו גרוע מהשניים הראשונים, בהשתמשו בדת להגנה על מימוש אינסטינקט הרצח שמניע את כל הרוצחים באשר הם. ושלי נעליך מעל רגליך כשאת שמה את ה''סמול'' במחיצה אחת עם היהודי היקר שלך. |
|
||||
|
||||
מתשובתך אני מבינה, שהודעתך הקודמת לא נאמרה בציניות, אז נשארה האפשרות האחרת. אני מתנצלת על סגנון הודעתי הקודמת, אבל ביחס לתוכן הודעתי עומדת לי טענת "אמת דיברתי". אכן, אני חוטאת בכך, שאני רואה באנשי הסמול טפשים. אני מודה שזו יוהרה מצידי ושזה לא ראוי. אני מתנצלת על כך, אבל כך אני חושבת עליהם *באמת ובתמים*, ולכן קשה לי, לפעמים, להסתיר זאת, על אף שאני מודעת לכך ש'יוהרה' הינה תכונה שלילית. טוב, לא טענתי מעולם שאני מושלמת. ולגופם של דברים - ראשית - אף אנס אינו אונס משום שהוא חושב שהנאנסת רוצה בכך. כלומר, שזה המניע שלו לביצוע האונס. הוא אונס, בדרך כלל, בגלל דחף נפשי לספק צורך כלשהו שלו. אף גנב אינו גונב משום שהוא חושב, שהנגנב רוצה בכך. כלומר, שזה המניע שלו לביצוע הגניבה. אף ערבי אינו רוצה בחיסולה של מדינת ישראל משום שהוא רוצה בטובת היהודים או בטובת המדינה. כלומר, שזה המניע שלו. הוא רוצה לחסל את המדינה, משום שהוא חושב שארץ ישראל שייכת לו ויהודים גזלו אותה ממנו. שנית - ההבדל בין 'היהודי היקר' ובין האנס, הגנב והערבי הוא הבדל עצום: האנס פועל מתוך דחף לשם סיפוק צורך כלשהו *של עצמו*, ואין הוא מתכוון במעשהו להועיל לא לנאנסת ולא לציבור, אלא לעצמו בלבד. והוא הדין עם הגנב. הפלשתינאי, המבקש לחסל את מדינת ישראל, שונה מהאנס ומהגנב, משום שהוא פועל ממניעים חיוביים, *לפי השקפתו*. לכן, דינו שונה מדינם של האנס והגנב, והיחס הראוי של *בני עמו* למעשיו הינו יחס של הערכה. אני, כיהודיה, רואה בו אוייב, ולכן לצד הערכתי לנכונות ההקרבה שלו אעשה הכל כדי להשמידו, ויפה שעה אחת קודם. ועל המניעים של אנשי הסמול דיברתי כבר בהודעתי הקודמת, ולכן אין טעם שאחזור על הדברים. ולגבי המניעים של 'היהודי היקר' - האיש הזה עשה מעשה מתוך אמונה שהוא פועל לטובת עם ישראל. לא רק שהוא לא פעל ממניעים אגואיסטיים (כמו האנס והגנב), אלא שהוא היה מוכן *להקריב את עצמו למען עמו*. כלומר, המניע שלו שונה לגמרי מהמניעים של האנס והגנב, שאליהם אתה משווה אותו רק מתוך עיוורון גמור, משנאה ומדוגמטיות מפחידה. ואם המניעים האלה של 'היהודי היקר' אינם מניעים נאצלים בעיניך - יש לנו ויכוח ערכי חריף ביותר. ואין בדברים האלה כדי להצדיק את המעשה. כפי שאמרתי, המעשה פסול והוא ראוי לעונש. אבל העונש הראוי לו הינו זה הקבוע ל'הריגה' ולא ל'רצח', ולצד העונש יש להעריך *עד מאד* את המניעים הנאצלים למעשהו, גם אם המעשה פסול. ולעניין השוואתו לסמול - יש בהשוואה שעשתי כדי להחמיא לסמול, ואם אתה מתנגד לקבל מחמאה, אז גם זה מעיד על משהו, שלגביו טענתי למעלה, כי עומדת לי לגביו טענת 'אמת דיברתי'. שלתי נעליי, כבקשתך. מה הלאה? |
|
||||
|
||||
עוד לא הוכח שיגאל עמיר חשב על טובת עם ישראל כשהוא עשה את המעשה שלו, ומאידך, הרבה פושעים פליליים כן הצטדקו בכך שהם עושים את מעשיהם "לטובת" מישהו. לדעתי יגאל עמיר פעל גם כן קודם כל למימוש דחף כלשהו - דחף השנאה ל'סמול'/האשכנזים/מחנה השלום ואולי כפי שרמז מי שרמז, מדחפים אחרים. אם היה אכפת לו באמת מטובת העם או מישהו מהעם - הוא היה שואל (ולא, אני לא מתכוון את הרבנים שהוא כנראה שאל). יש הרבה דרכים לפעול לטובת הזולת, ומי שבאמת חושב על טובת עמו, נראה לי שהלחיצה על ההדק תהיה "ברירת המחדל" האחרונה שלו, אם בכלל. יגאל עמיר צפצף על לפחות מחצית העם בדיוק בדרך שבו האנס מצפצף על הנאנסת, הנרקומן מצפצף על הזקנה שהוא שודד כדי לקנות ממנה סם, וכל פושע אחר מצפצף על העומד בדרכו להגיע לסיפוקו. וחיוכו של עמיר בחקירות השונות רק מעיד שהוא כנראה הגיע לסיפוקו, איזה סיפוק בדיוק? שאלה לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. ובאשר למחמאתך ל"סמול", אצטט רק מן הזכרון את המשוררת רחל (סתם שמאלנית אחת): "ואני לא אחפוץ בבשורה אם היא באה ממצורע" |
|
||||
|
||||
"עוד לא הוכח שיגאל עמיר חשב על טובת עם ישראל כשהוא עשה את המעשה שלו". ואם יוכח לך? מה אז? ולגבי המחמאה - כל המ שהראית לי זה ששורשי הטפשות מגיעים עד רחל המשוררת. זה - ותו לא. אני, גם ממצורע ארצה לשמוע את האמת. |
|
||||
|
||||
בעיני הוא יישאר חלאה, וכך כל מי שתומך בו, יען כי איני חפץ בטובה שלו. בקיצור, הוא עדיין יישאר בעיני בעמדה שווה לעמדת האנס שמאמין באמת באמת ובתמים שהקרבן נהנית מהאונס שלו, כך שמחשבתו לא תשנה הרבה לגבי. |
|
||||
|
||||
"רק העיוורון והדוגמתיות מונעים ממך לראות זו, וכבר הסכנתי לכך. אכן, ולמרבה הצער - רבים בארץ ישראל עיוורים, וככל הנראה אתה בכללם." אכן דוגמא ומופת ליושר האינטלקטואלי המדובר. רק לי הרטוריקה הזאת מזכירה רואי אור, מחזירים בתשובה ומאמינים קיצוניים באלוקים למינקם? |
|
||||
|
||||
דברי הבל ! הוכח את דבריך, עיוור. כל כך קל להפריח לחלל האינטרנט הודעות ציניות וחסרות כל יסוד. |
|
||||
|
||||
הוכחה וביסוס: תגובה 179821. |
|
||||
|
||||
שמוכיחה את טענתי דווקא ... |
|
||||
|
||||
את צודקת. אני מתנצל בהכנעה וממשיך לאזורים מוארים פחות באייל (כבעל שיבושים בראייה, אינני יכול לעמוד בסינוורים העזים). |
|
||||
|
||||
כמי שמעריך אותך כמגיב אינטלגנטי, רציתי לשאול מדוע אתה מכלה אנרגיה על ''מגיבה'' שברור שהיא דמות וירטואלית, שמאחוריה עומדת דמות איילית ותיקה. |
|
||||
|
||||
'דמות איילית ותיקה'... וואלא? אני? תודה על המחאמה, אבל לראשונה התחלתי להגיב באייל רק למאמרה של ניצה כהנא על הרב כהנא הי"ד. ו... 'תהיה גבר' ותומר באופן מפורש מי היא אותה 'דמות איילית ותיקה' שאליה אתה משווה אותי (כדי שאדע אם לשמוח או לבכות). ואין לך כל סיבה לחשוש, כי אתה כותב בעילום שם. |
|
||||
|
||||
זו לא פעם ראשונה שמתגלה פער בין הציון כביכול בפסיכו ליכולת להבין דברים פשוטים. לו היית מגיבה ממשית (בת 18 וכו'), אז כשמישהו משער שהינך יציר וירטואלי של מגיב ותיק, אינך אמורה לקבל זאת כמחמאה, אם נניח ואינך וירטואלית. הרי זוהי אמירה שהינך דמות כה חד-ממדית ופלקטית, עם תגובות כה צפויות וחוסר התפתחות (ואפילו רגרסיה ר"ל) במהלך הדיונים, שזה מזכיר את השיחות עם אותן תוכנות "בינה מלאכותית" עאלק, המדמות פסיכיאטר למשל. (לכן מפליא שאביב דווקא הקרוב לנושא...) מה המחמאה פה? מחמאה יש פה, אם כבר, רק למושך בחוטים, סחטיין על הברבי. לא מחמאות לבובה. מי נותן מחמאות לברבי. אז יאללה חביבי תהיה אתה גבר, ותגיד: חייכו איילים, אכלתם (רובכם) אותה, ותגיד מי אתה. |
|
||||
|
||||
א. אני לא מרגישה צורך לשכנע אתכם שאני זה אני ולא 'דמות איילית ותיקה'. ב. שקלתי לגלות את שם בית הספר שלי, אבל מי שירצה - יוכל לגלות את זהותי בקלות, כי רק אחת קיבלה את הציון שלי.... אז זו בעייה שלכם... ומצידי - אל תייחסו אליי. גם כך קצתי בטפשותכם הגדולה. ואתם באמת טפשים גדולים, שחושבים שאתם מבינים בחיים משהו. אתם לא !!!! והשכלה ותארים אינם הופכים אדם לאדם חכם.... |
|
||||
|
||||
כשהמעטה הוירטואלי מוסר, מה מקבלים? תגובה כ"כ צפויה וחסרת תוכן ממשי, הדמות הוירטואלית מתפרקת, שוכחת שהיא אמורה להיות בת 18 לפי הצהרתה, ומקבלים צווחות תסכול של ילדה בת 12, לא אינטלגנטית במיוחד. |
|
||||
|
||||
:-) ... האמת היא שהסגרת את עצמך ממזמן-ממזמן. למשל: מי יכתוב "אתכם" במקום "אותכם", אלא אם לא מישהו מבוגר למדיי? ושנית, הנה הביטוי "אתה מבין את זה, ברוך?" (ו/או כל הווריאציות שלו) ששייך לגששים ואף הוא ותיק מאוד, ומופיע בסוף תגובתך תגובה 179818. ויש עוד כל מיני הברקות מסוגים של ותיקים בלבד. אבל מה - אם הולך לך, מגיבים לך, מתכתבים איתך, ובעזרתך גם מבלים את הזמן האבוד לפני ששוכחים אותו, מי ימנע את העניין, באמת. לבריאות. |
|
||||
|
||||
משום שלא צפיתי מראש את הנולד. לאחר שהבנתי (לפעמים אני קצת איטי), הפסקתי (וסליחה). |
|
||||
|
||||
אם בעניין כה פעוט אינך יכול לצפות את הנולד, האם אינך חש שאתה נוהג בחוסר אחריות ואפילו בעזות מצח, כשאתה מביע עמדות בנושאים *מורכבים והרי גורל*, כמו הסכסוך היהודי-ערבי, אופיה היהודי של המדינה וכו'? לך הבייתה, ילד. ואדבר איתך שוב רק אחרי שתביא פתקה מאמא. |
|
||||
|
||||
גם בהנחה שאני אותה 'דמות איילית ותיקה' - מדוע רק בשל כך התייחסות לתוכן הודעותיי הינה בגדר השחתת אנרגיה? האם פה, באייל, ההתייחסות היא לגוף הדברים או לגופו של הכותב, כדרכו של הסמול? תתבייש לך ! |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. (לשם שינוי). לדעתי עד רמה מסוימת אפשר היה להתעלם מכך שזוהי דמות וירטואלית המשרתת מטרה מסוימת של היוצר שלה, להתיחס לדעות שהיא מביעה, ודווקא משום שכיציר וירטואלי היא מוקצנת (מין בשלישיה עם התימני המגעיל כפר הרבעה, ומרגלית הסקסית, בשבוע בו יש אזכרה לנרצח) זה אפילו מרענן. משלב מסוים זו השחתת אנרגיה, כמו שמשלב מסוים לאחר ההתלהבות הראשונית מתוכנת ''הפסיכיאטר'', אתה מתחיל לראות את התפרים הגסים, וחסרה הדינמיות וההתפתחות והשכלול (ולו העדין) המתקיימים בשיחה אמיתית בין שני אנשים, שיחה אליה באים שני הצדדים עם רצון, ולו מינימלי, ללמוד משהו חדש. מה שחשף אותך כדמות וירטואלית זו ההתדרדרות המתמדת ברמת הדיון, וחוסר היכולת להתאפק מהסיפוק הילדותי העלוב של לסנוט (פתק מאמא, תתבייש לך וכו') תחת מעטה ''הוירטואל'' במגיבים ותיקים בכל תגובה כמעט. בקיצור נהיית משעממת וצפויה, סיימת את תפקידך כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן, מתבוססת ברפש שיצרת ההולך ומתגבה מיום ליום, פשוט כי לא ידעת לפרוש בזמן. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש פה הסכמה כללית שאני 'דמות איילית ותיקה' או בגרסה אחרת: 'דמות וירטואלית' (והאמת, לא ברור לי למה הכוונה בביטוי זה, משום שרבים פה, אם לא כולם, הינם 'דמות וירטואלית'). לכן, אני מרשה לעצמי לדבר אליכם בהכללה. אז ככה. אני באמת תלמידת תיכון, וכל מה שכתבתי על עצמי - נכון. אני לומדת בבית הספר "הדסים" בכתה יב' (לא אומר איזה יב', כדי להקשות על מי שינסה לזהות אותי על פי תוצאת המבחן הפסיכומטרי) ובחודש פברואר ימלאו לי 18 שנים. והעובדה שאתם טועים לגביי מאשרת, שוב, את מה שאני חוזרת ואומרת כל הזמן: אתם כנראה אינטלגנטים, אתם רהוטים, יש לכם שפה עשירה ויפה, אבל .... אתם טפשים. טפשים גדולים. היה סביר בעיני אילו הייתם אומרים שאתם *חושדים* בכך, שאני 'דמות איילית ותיקה'. וזה סביר, כי אולי אני כותבת כמו מישהו ותיק באייל שאתם מכירים וגם משום שאני כבר רגילה לכך, שמי מכיר אותי דרך האינטרנט מתקשה להאמין שאני בתיכון. אבל אתם *בטוחים* בכך שאתם צודקים. ומי שטועה בעניין פשוט יחסית - זה הוכחה לחוסר יכולתו לראות את המציאות, לשפוט אותה ולהגיע למסקנות נכונות. ואתם, אלה שטועים בדבר כזה, מנהלים פה 'דיונים' בנושאים הרבה יותר חשובים ומסובכים ובעזות מצח מטופשת מציעים לגביהן הצעות וקובעים בהם קביעות. הצחקתם אותי ... כמו שכתבתי באחת מהודעותיו הקודמות, קצתי בטפשותכם ועתה אוסיף שגם מאסתי מדיוניכם הטרחניים חסרי התבונה, מהתנשאותכם, מן היוהרה שלכם (שבה גם אני חוטאת, לצערי, אך בניגוד לכם אני מודה בה) והעיקר - ברור לי שאיננו שותפים לכמה ערכים, שבעיני הינם יסודיים ביותר (היחס ליהדות ולמדינה, למשל), דבר הופך את ה'שיח' בינינו (אם כך אפשר לקרוא להכפשות שלכם המכוונות אישית נגדי) לעקר ולחסר כל ערך. על כן, חברים יקרים, אני נוטשת *סופית* את האתר הזה, ו.... כן, אתם יכולים לשמוח ולנשום לרווחה... הצלחתם לגרש מפה את ה'ילדה'/ה'גזענית'/ה'כהניסטית'/ה'ימנית'/ה'משעממת'/ה'צפויה'/'יוצרת רפש'/(להוסיף לפי הטעם) לדעתי, אגב, רכשתם ביושר זכות לקבל תעודת עניות על כך. אני מצפה לתגובותיכם הציניות - תגובה מאד אופיינית לכם -אבל ממש לא איכפת לי, באמת, כי אני בזה לכם. ושלום ליהודים. |
|
||||
|
||||
פרופסור שמוק (הפסיכיאטר הוירטואלי): אז אני מבין שאתה לא מאמין שאני אמיתי, ממתי התחלת לפתח הזיות בענין? רק לידיעתך, אני בוגר האוניברסיטה העברית מחזור תשכ"ח (מזה) ואהיה בן 72 בינואר. וירטואלי הא, מה יש לך להגיד עכשיו? בקיצור אתה סובל מהפרעת אישיות עם גוונים פרנואידים, והלוציונאציות שמפריעות לך לראות את המציאות בצבעי שחור-לבן. על כן ידידי היקר, הנני מכריז בזאת שהטיפול בך נכשל עקב חוסר שיתוף פעולה מצדך הראוי לכל בוז. |
|
||||
|
||||
ששששש. בשם האלמונים והמזוהים, בשם הותיקים והחדשים, בשם הקוראים והכותבים, בשמם של החכמים והטפשים, החשוכים והנאורים, התועים והמטעים, בשמם של כל אלה ושל כל האחרים, אני פונה לכל באי המקום הזה: אף מילה. לא "ברוך שפטרנו", לא "אנא, שובי", לא "למי איכפת" ולא "המצב מזופת". בבקשה. |
|
||||
|
||||
ורדה היקרה, האם מילת ההשוואה כמו, המופיעה בסוף תגובתך ("כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן") מתייחסת ל"סיימת את תפקידך"? או ל"נהיית משעממת וצפויה"? אם את מתכוונת לאפשרות השניה אני חושש שאני אאלץ להעלב. בפעם האחרנה שנעלבתי ביקשתי מאנשים להציף משתתפת אחרת שכינתה אותי ליצן מתועב בדואלי שיטנה ואינני רוצה להידרדר למצב שכזה בשנית. לתשובתך אודה, י. ס. פופק. |
|
||||
|
||||
אל תעלב יקירי. פופק זצ''ל היה היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל אודותיו דיברתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |