|
שים לב לפסקה השנייה: "בגדול ככל שעובר הזמן יש שיפור משמעותי. לכן, נראה שבסופו של דבר הטכנולוגיה פותרת יותר בעיות משהיא יוצרת." כעקרון, יש הגיון במשפט הזה.
אבל, גם אם מתעלמים משינויים אחרים שקרו במאות האחרונות, כמו היחלשות הדת והופעת הדמוקרטיה והקפיטליזם (שבטח שיפרו את איכות החיים לא מעט), הבעיה היא שלגבי טכנולוגיה חדישה, בעיות שנפתרות מורגשות עכשיו, בעיות שנוצרות יורגשו אחר כך. למשל: אם השימוש בנפט ובפחם גדל במאה האחרונה, ויותר מאגרי נפט ידועים ומשומשים, האם זה לא יקרב את היום שבו ייגמר הנפט? כנ"ל לגבי פחם. הרי התהליך של בערה תמיד היה תהליך יצרני וחשוב בטבע. האנרגיה של היצורים החיים מגיעה מבערה (הפיכת חומר אורגני+חמצן לאנ-אורגני וקבלת אנרגיה זמינה). הטכנולוגיה משתמשת בתהליך הזה בצורה חכמה. אבל בינתיים חומר הבעירה נגמר.
העולם של היום חי ברמת חיים גבוהה יותר מבעבר, בזה אין ספק. השאלה היא אם היא לא גבוהה מדי, אם נוכל לפחות לשמור על אותה רמת חיים למשך זמן ארוך. בסופו של דבר, השאלה החשובה היא, ליפ דעתי: האם הטכנולוגיה החדשה יוצרת משאבים חדשים עבור האדם, או משתמשת ביעילות במשאבים הקיימים? אני חושש שבד"כ האפשרות השנייה היא הנכונה, בעיקר במובן האקולוגי, ולכן חשוב מאד לשמור מספיק משאבים לדורות הבאים. אולי אפשר "לייצר משאבים" ע"י שימוש באנרגיה בלתי מוגבלת, כמו השמש, שממילא כמעט כל הארגיה הנחוצה לקיום חיים בכדה"א באה ממנה.
אני מניח שבעשורים הקרובים נראה לאן מנשבות הרוחות. אני רק מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי.
|
|