בתשובה לקורא נבוך, 07/04/03 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצד שני הפסולת הגרעינית, כאשר היא אכן נשמרת כיאות, תופסת שטח מאוד מאוד קטן ופחות מזהמת את הסביבה. נדמה לי שתחנת חשמל גרעינית מייצרת בשנה פסולת בגודל שבין גולה לכדור טניס, אבל אני לא ממש בטוח בזה. בכל מקרה, אם היו מייצרים את כל החשמל בתחנות גרעיניות (מתוחזקות היטב), זיהום האוויר והסביבה העולם היה יורד באופן משמעותי. בסופו של דבר הטענה העיקרית שלו, שקשה להתווכח איתה, היא שבכל פרמטר שתבחר (רעב, תוחלת חיים, תמותת תינוקות, וכו') ובכל מקום שתבחר, אתה תראה שבגדול ככל שעובר הזמן יש שיפור משמעותי. לכן, נראה שבסופו של דבר הטכנולוגיה פותרת יותר בעיות משהיא יוצרת. העניין זה שאתה *לא* רואה כתבות בסגנון של "יש היום פחות אנשים רעבים מלפני 50 שנה". לעומת זאת אתה כן רואה כתבות כמו שראית ב wired. ------ לינק קשור: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל"ד1 אבל מכיוון שיש היום *הרבה* יותר אנשים משהיו לפני 50 שנה, ייתכן מאוד שבאופן מוחלט יש יותר רעבים. בעניין כל מכחישי השואה [האקולוגית] למיניהם- אין לי כלים לבדוק את אמיתות הטענות שלהם אבל הפארנויה הטבעית שלי אומרת שזה מאוד נוח לתעשיה אם יש מחקר הטוען שהכל בסדר. בקשר לפסולת גרעינית גם אני חשבתי שכל היללות לגבי זיהום מתגמדות ביחס לתחנות פחם, אבל בעיקבות המאמר בWIRED אני פחות בטוח. הביטוי החשוב בטענה שלך זה "אכן נשמרת כיאות". בכל אופן, גם לשיטתך , הכורים הגרעיניים יצילו אותנו מהאסונות האקולוגיים שתחנות הפחם גורמות ויחזירו את איכות חיינו, כלומר - מרוץ טכנולוגי. דווקא WIRED זה דוגמא לכתב-עת מאוד טכנופילי. באופן טיפוסי ל WIRED הם מציעים באותו גליון את תרופת הפלא שלהם - מימן2. באופן משעשע אחד הכותבים של המאמר הוא מושקע באחת החברות הפועלות בתחום הדלק המימני. יש במאמר כל מיני כשלים לוגיים3 אבל הנקודה העיקרית זה האופטמיות הלא מסוייגת שטכנולוגיה משפרת את חיינו. למען הסר ספק, אני מאוד נהנה לקרוא ב WIRED ובאופן כללי מסכים שטכנולוגיה יכולה לשפר את חיינו, אבל לא כל הזמן ובאופן גורף. 1אני לא דמוגרף 2 לא יוסי מימן 3 למשל - בהתחלה טוענים שתיכנון מכונית בנזין יעילה יותר תשפיע רק באופן שולי על הזיהום מכיוון שייקח הרבה זמן עד שכל המכוניות הישנות ירדו מהכבישים. אחרי כמה פסקאות דורשים להתחיל לייצר מכוניות שעובדות על מימן ומתגאים בשיפור בעית הזיהום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב לפסקה השנייה: "בגדול ככל שעובר הזמן יש שיפור משמעותי. לכן, נראה שבסופו של דבר הטכנולוגיה פותרת יותר בעיות משהיא יוצרת." כעקרון, יש הגיון במשפט הזה. אבל, גם אם מתעלמים משינויים אחרים שקרו במאות האחרונות, כמו היחלשות הדת והופעת הדמוקרטיה והקפיטליזם (שבטח שיפרו את איכות החיים לא מעט), הבעיה היא שלגבי טכנולוגיה חדישה, בעיות שנפתרות מורגשות עכשיו, בעיות שנוצרות יורגשו אחר כך. למשל: אם השימוש בנפט ובפחם גדל במאה האחרונה, ויותר מאגרי נפט ידועים ומשומשים, האם זה לא יקרב את היום שבו ייגמר הנפט? כנ"ל לגבי פחם. הרי התהליך של בערה תמיד היה תהליך יצרני וחשוב בטבע. האנרגיה של היצורים החיים מגיעה מבערה (הפיכת חומר אורגני+חמצן לאנ-אורגני וקבלת אנרגיה זמינה). הטכנולוגיה משתמשת בתהליך הזה בצורה חכמה. אבל בינתיים חומר הבעירה נגמר. העולם של היום חי ברמת חיים גבוהה יותר מבעבר, בזה אין ספק. השאלה היא אם היא לא גבוהה מדי, אם נוכל לפחות לשמור על אותה רמת חיים למשך זמן ארוך. בסופו של דבר, השאלה החשובה היא, ליפ דעתי: האם הטכנולוגיה החדשה יוצרת משאבים חדשים עבור האדם, או משתמשת ביעילות במשאבים הקיימים? אני חושש שבד"כ האפשרות השנייה היא הנכונה, בעיקר במובן האקולוגי, ולכן חשוב מאד לשמור מספיק משאבים לדורות הבאים. אולי אפשר "לייצר משאבים" ע"י שימוש באנרגיה בלתי מוגבלת, כמו השמש, שממילא כמעט כל הארגיה הנחוצה לקיום חיים בכדה"א באה ממנה. אני מניח שבעשורים הקרובים נראה לאן מנשבות הרוחות. אני רק מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |