|
||||
|
||||
אם כך, אתה תומך בגישה הקוראת למדינה תרבותית יהודית. אני איתך. אבל מה, שים לב שהתרבות היהודית נגזרת מהדת היהודית, ולכן ההבדלה בין השתיים קשה מאין כמוה. אתה אינך מקיים את מצוות היהדות, ועדיין מגדיר את עצמך יהודי. כל הכבוד. אין בכך שום סתירה עם מה שאני אומר - אתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה בביתך ובמעוזך הפרטי, כל עוד המדינה ומוסדותיה ישמרו על צביונם היהודי. |
|
||||
|
||||
להיפך. הדת היהודית נגזרת מהתרבות היהודית. יש הרבה אנשים שהם יהודים, אך אינם חלק מהדת היהודית. לעומת זאת, אין אנשים שהם חברים בדת היהודית, ואינם חברים בתרבות היהודית - הדת היהודית מחייבת הצטרפות לתרבות היהודית. כלומר, תמיד אלה שהם בדת היהודית יהיו תת-קבוצה של היהודים ככלל. (דוגמה לדת שונה היא הנצרות, שתחילתה בתנועה יהודית משיחית שהחליטה להמנע מכפייה תרבותית) |
|
||||
|
||||
מהי תרבות יהודית בעיניך. פרט הסבר והדגם |
|
||||
|
||||
כתבתי את תשובתי לשאלה זו בתגובה לתגובה לתגובה אד אינפיניטום אחרת למאמר זה. |
|
||||
|
||||
אוקיי. ראיתי. אני חושב שאתה מדבר על תרבות יהודית אבל בעצם הכוונה היא לתרבות ישראלית (ששורשיה בדת היהודית - היסטוריה, חגים וכו'). |
|
||||
|
||||
יש לי התחושה שאנו חגים סחור-סחור. כל אדם שמשתייך לתרבות היהודית ומגדיר עצמו יהודי - מקורו בדת היהודית. אין בכלל ויכוח בנושא. הסיבה לכך שכיום ישנם המשתייכים לתרבות ולא לדת היא תהליך החילון והבריחה מהדת שקיים כיום בקרב ציבור רחב במדינה. למעשה, אני בספק אם בתגובתך האחרונה אתה מצליח לשכנע אפילו את עצמך. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא חגים סחור-סחור - אתה פשוט לא מסכים איתי. ואת עצמי אני אף פעם לא מצליח לשכנע בכלום, בלי קשר לנושא המדובר. |
|
||||
|
||||
אפשר להצטרף לתרבות היהודית בלי להצטרף לדת היהודית? |
|
||||
|
||||
קודם כל, יש לך כרטיס מועדון? "תרבות" איננו שם עצם המתאר אוסף של אנשים, לכן אי אפשר "להצטרף לתרבות". |
|
||||
|
||||
ודאי. מי לא יכיר באדם כלשהו כיהודי, בגלל שהוא לא המיר עצמו לדת היהודית? המדינה והרבנות. אני אראה אותו כיהודי, אם באמת אראה שיש לו זיכה אמיתית לתרבות היהודית, וכד'. לטעמי, גם יהודי שהמיר דתו נשאר יהודי, ולא מעניין אותי מה ההגדרה הרשמית היא, כי זו הגדרה ארביטררית וחסרת משמעות. אגב, אני יהודי מבלי שהצטרפתי לדת היהודית. אבל אני נולדתי ליהודיה, ושוב, זו ההגדרה הרשמית, ולא המהותית. |
|
||||
|
||||
איך אתה מגדיר בדיוק "זיקה אמיתית לתרבות היהודית.."? איך אפשר לאמוד זאת? הרשה לי לספר לך סיפור (בדוי) על עמוס הדוס. עמוס הדוס חי לו ח"י שנים בקהילה חרדית סגורה ומסוגרת. ח"י שנים הוא היה יהודי חרד, מאמין בכל לבו. מבקר בבית הכנסת כמניין הפעמים הנדרש ומקדיש ממיטב זמנו ללימוד התורה תוך הזנחה מוחלטת של שאר המקצועות הנדרשים ע"פ חוק החינוך במדינת ישראל. חרדי למופת. אפילו מוסיקה חרדית אהב לשמוע. יום בהיר אחד, כשירד גשם, נאלם דום כל רחוב הרב אבוחצירא בשכונה החרדית. מביתו של עמוס הדוס, נשמעו קולות מוזרים. נשמעה מוזיקה זרה, לא מוכרת. משהו בשפה זרה. זקן החכמים אמר שאנגלית היא זו, ושהמוסיקה מקוטלגת כ'פופ', רחמנא ליצלן. לא עברו ימים רבים, ועמוס הדוס כבר לא היה חלק מהקהילה החרדית. "זהו זה", הוא החליט, "אני פורש, יוצא, עוזב, נוטש!". עזב עמוס הדוס את הקהילה, עבר לו לעיר הגדולה וחזר בשאלה. כיום ניתן למצוא את עמוס הדוס מתקלט במיטב המועדונים התל אביביים תחת הכינוי "די ג'י עמוס השוס" ואוכל ברשת מסעדות המבורגרים אמריקניים מוכרת. את המנהגים היהודיים שכח מזמן, אךבעיתות משבר ומצוקה, נוהג הוא לשאת תפילה חרישית לאל שבשמיים, שלזכר ימים עברו יעשה עמו חסד וייטיב עמו, רק קצת. - סוף - אמור לי, בבקשה: האם נטישתו של עמוס הדוס את התרבות היהודית, הפסקת קיום הפולחן היהודי ואימוץ התרבות האמריקנית הופכים אותו לאתאיסט או אפילו לנוצרי? עמוס הדוס, לדעתי, יגדיר עצמו יהודי, למרות הכל. |
|
||||
|
||||
אם הוא נושא תפילה, בכנות, אז הוא לא יכול להיות אתאיסט, נכון? והתרבות האמריקאית אינה חלק מהדת הנוצרית, נכון? אשר לשאר, כן, אני מסכים שזו בעיה. ואין לי עליה תשובה מלומדה, כי אני לא כל כך מכיר את ההגדרות הנכונות, הפילוסופיה המתאימה, וכדומה. אבל נראה לי שככל שינסה לברוח מתרבותו, לא יוכל עמוס הדוס לברוח ממנה, אלא אם כן יחליט שהוא עובר תרבות, ולא נראה לי מן הסיפור שהוא עשה זאת. הוא לא נטש את התרבות היהודית, הוא נטש את סממניו של הזרם החרדי. לצערי, סיפורך אינו שלם מספיק בשביל שאוכל לומר משהו יותר קוהרנטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |