 |
|
 |
||
|
||||
 |
האגודה לזכויות הפרט יודעת על זה? לעשות את "זה" עם ארבעה מינים נשמע לי, אעפס, קינקי. ואתם מוזמנים לקרוא לי שמרנית (בעצם, עדיף שתהרגו אותי). ככה שאם כבר ברבעיות עסקינן, אני מעדיפת את רבעיית פסח: תם, רשע, חכם וזה שלא יודע לשאול. או מאמא. Let the games begin |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיזהרי שלא תיפלי על זה שלא יודע לשגול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוכו, ונהפוך בו, עד שידע. ספורט אתגרי זה כאן. מש''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודרך אגב, אפרופו האופציה ההומוריסטית: מה, באמת, דעת האיילים על חילופי זוגות וזוגיות פתוחה (כתיאורייה וכפרקטיקה) ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השאלה הזו צריך להצמיד כשאלת משנה לסקר הקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את "היפופוטם" של סטיבן פריי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, צחקתי, לא זוכר פרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ההיפופוטם צחק: http://stage.co.il/Stories/537342244 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לפני שנים. לא זכור לי אם צחקתי. עד היום הסיפור נתקע לי בראש כי מבין כל הסטראוטיפים המוגזמים שמרכיבים את הסיפור, היחידים על רקע אתני שייכים לדמות היהודי, דיוויד. כך נראה לי לפחות. זה נורא מעליב. דורות של סטראוטיפים אנטישמיים מצויים במיטב הספרות האנגלית, ומר סטיבן פריי הזה תוקע לנו אותה בספר חסר כל ערך ספרותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עצמו חצי יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוודאי תאהבי את "לחנך את ג'ני" (: (http://www.mako.co.il/entertainment-cinema/reviews/A...) חוץ מזה, לפי ארז סטיבן פריי אינו יכול להיות אנטישמי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת רשמתי לעצמי לנסות להשיג אותו, מייד כשאצליח לצפות בסרט שלם מההתחלה עד הסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם ארז אומר... תודה על ההמלצה, איישם אותה בהפוגה הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר כל ערך ספרותי, אבל אינטליגנטי ומהנה מאוד. לא זוכרת כלל את דמות היהודי. אם כבר סיפורים על משפחות Old money, "כפרה" בעל הערך הספרותי המשובח, היה ספר בלתי נסבל בעיניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בלתי נסבל בעינייך (זו שאלת התעניינות כנה)? אני קראתי אותו במהלך יום כיפור לפני כמה שנים (כמה מתאים) ונהנתי מאוד מן הכתיבה, וכן, גם מן התעלול העלילתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה ספרותית הוא אכן מוצלח, וגם מעורר את התחושות העזות שהוא מנסה לעורר - אבל דווקא משום כך סבלתי ממנו. כל תיאורי החיילים הפצועים למשל, היו בלתי נעימים עבורי, אבל לגמרי נסבלים. לעומת זאת לא יכולתי לשאת את תחושת העוול הבלתי הפיך שגרמה הילדה לגיבור הספר. אפילו בתרגילי ה''כאילו'' שהוא מכניס לספר, שבהם יש כאילו תיקון לעוול, אפילו בהם יש תחושת מחנק, הבנה שהדברים לא לגמרי נרפאו ולעולם לא יוכלו להירפא. בקיצור, יש לי מספיק צרות, חרטות ומועקות בחיים, אני לא צריכה שימציאו לי עוד כאלה. או לפחות, אני רוצה לבחור צרות ספרותיות שיש בהן עדיין מעט נחמה למרות הכל. או שסתם הילדה הפנטזיונרית המפונקת הזאת עלתה לי על העצבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. הדוברת עלתה גם לי על העצבים, אבל הזדהיתי איתה לא מעט. אולי בגלל שגם לי יצא לפגוע במישהי, למרות שידעתי שפגעתי בה, אך חששתי - או אולי סתם העדפתי - שלא לסגת מן הפגיעה. (היא עדיין עמנו, אבל מאוד כועסת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה, אבל איך אפשר להזדהות עם מישהי שעולה לך על העצבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מעט אמפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מרגישה מחוייבת כאן לציין שטעיתי בשם, ולדמות היהודי קוראים מייקל (דייויד זה הבן שלו), וחלק מהעניין זה שהכסף שלו לא כל כך old. אבל תמשיכו תמשיכו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהמחבר נהנה להיות קצת ''לא פוליטיקלי קורקט'', ופרגנתי לו את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שבעצם אהבתי וצחקתי יותר מספרו השקרן ולאחרונה התענגתי מתוכנית הרדיו שלו על השפה האנגלית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נו טוב, אני אהיה טרחנית עד הסוף.) (ורק ליתר ביטחון *ספויילר!!!*) אני חושבת שביצירת דמות של יהודי, ששתי התכונות היחידות שמאפיינות אותו הן נובו רישיות ופרשנות משיחית לוהטת ל@@ של הבן שלו, יש את אותה מידה של מעודנות כמו בשיחה קולנית בפרהסיה שאליה משורבבות מילים מלבבות כמו pakki, וtea towel. [*] ואת צודקת זה "לא פוליטיקלי קורקט", וזכותך לפרגן לו. [*] לעומת זאת אני לא מתנגדת לפרסומות שכוללות דמויות שמנהלות שיחות כאלו, בפרהסיה או בפרטי: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |