|
אני לא זוכר אם יצא לנו לדבר בעבר על פרויקט לו"ד שלפחות ברמה הרעיונית ניסה לגבש פלטפורמה שעל פיה לוק ודמוסתנס עכשויים ישווקו רעיונות (מהפכניים?).
העניין הוא שמובילי דיעה הם כבר מושג הרבה יותר חמקמק מפעם. בתיאוריות השיווק של לפני עשר ועשרים שנה מובילי דיעה אכן מככבים. הנחת הבסיס היא שמישהו מפורסם, או בר-סמכא שסמך את ידו על משהו, יביא בעקבותיו המונים.
זה עובד יפה מאד במודל של תקשורת המונים קלאסית. למשל כאשר יש מספר מצומצם של תחנות רדיו, כניסה לפלייליסט שלהן משפיעה בגדול. כאשר יש מספר מצומצם של בעלי טור מובילים בעיתון, טור שלהם משפיע בגדול. כך גם למשל פרשנים בטלויזיה.
אבל מה קורה ברשתות מחשבים? הללו כבר אינן מכילות את אותם אורים ותומים, כיון שהידע, המידע והמומחיות מבוזרים מאד.
בתחום המחשבים האישיים למשל. היה זמ שבחירת העורך בעיתון BYTE הייתה עבור חברה שמפיצה את המוצר שקולה לרשיון להדפיס כסף. היום אם אתה מחפש אינפורמציה ברשת על כרטיס מסך חדש, תמצא מאות דיעות של מומחים ואנשים פרטיים. נכון שלכל עיתון יומי יש עדיין מספר מוגבל של כתבים שמסקרים את תחום המיחשוב, אבל ברשת זה לגמרי אחרת.
לעומת הירידה היחסית בכוחם של מובילי דיעה ברשת, אמצעי שיווקי אחר דווקא עולה כפורח: פל"א - פה לאוזן. מאז ומתמיד הוכר פל"א כתהליך שיווקי רב עוצמה, מכיון שאנשים מייחסים לו אמינות סובייקטיבית רבה (אתה נוטה להאמין לשכן הרבה יותר מאשר למודעה). מצד שני זה תהליך קשה מאד למניפולציה (מעבר ליצירת מוצר טוב ותקווה שעוף השמים יוליך את הקול).
ברשת, כאמור, היכולת למניפולציה של אמצעי כזה הרבה יותר גבוהה. יתר על כן, הפלטפורמה המקוונת נותנת את עצמו הרבה יותר טוב להולכה מפה לאוזן. אז נכון שפורום מוסיקה עם עשרים אנשי רדיו ועיתונאים כמשתתפים קבועים יעשה יופי של יחסי ציבור, אבל במדיומים "קלאסיים" (רדיו ועיתון).
האם מצבור גדול של קהילות עם "סתם" אנשים, שבהם תתקיים הולכת מסר מפה לאוזן לא יעניקו הולכה אפקטיבית יותר? וגם אם לא עכשיו, אולי בעתיד הקרוב? קשה לי להשתחרר מהתחושה שחיבור נבון בין כללי ממטיקה לפלטפורמות מקוונות יכול להיות מאד אפקטיבי.
מצד שני, הזילות של הרעיונות, או (כפי שניסיתי לפרט ב תגובה 174201) ההולכה הצרכנית שלהם, די מוציאה את החשק :)
|
|