|
||||
|
||||
טוב, זו נראית לי חזרה על טיעונים שחוקים, שאינם תואמים את המידע שיש בידי. אני שמעתי על קבוצות ערביות נדירות ביותר הרוצות חופש. לא שמעתי על משהו פעיל בנידון. אולי אתה תוכל למצוא בספר למשל כמה הפגנות בעד דמוקרטיה במדינות ערב ערכו ערבים במדינותיהם (ולעיתים הם יכולים!), או בישראל, או במערב. גם קישור המערב למצוקות העולם הערבי מופרך בבדיקה זהירה יותר של הפרטים. אין כל קשר בין תמיכת המערב לעוצמת הדיכוי הפנימי במדינות ערב. אם כבר, אז ישנם לחצים מערביים בכיוון של חופש שעזרו טיפה - במצרים (בעניינים משפטיים מסויימים), בסעודיה (חיסול העבדות שם) ועוד. גם התבוננות בשאר המדינות העולם הקשורות למערב אינה מחזקת טיעון זה. הן דמוקרטיות או לא ללא קשר למערב -שאומנם אינו עושה כמעט כלום בנידון, והוא יכול! |
|
||||
|
||||
סתם, דוגמונת. מה אתה מצפה משירה ערבית צעירה וחופשית? כמובן, שיבכו את נפילת סאדאם, שנדמה לי שהיה גדול רוצחי עמו (ואימפריאליסט לא קטן) מקרב מנהיגי ערב. לחילופין, שיחשפו את הפנים האנושיות של רוצחי ההמונים במסעדות ובאוטובוסים 1. אכן, ללא מכבש הדיכוי, כשנותנים לו לגדול במדינה חופשית, הדור הצעיר הערבי אכן יודע לקחת את מושכות הרוח הערבית לעבר משהו הרבה יותר טוב. הימצא בהם חריג? ולו משורר חופש יחיד? קול בודד מעל העדר הרצחני? |
|
||||
|
||||
לא כתוב שהם מבכים את נפילת סדאם, אלא את נפילת בגדד. יש הבדל. |
|
||||
|
||||
כן, שמתי לב לזה. בגדד נפלה ולא סיפרו לי? למיטב ידיעתי היא שוחררה מן הכיבוש של כנופייתו של סאדאם, לא? כלומר, במה היא נפולה עתה יותר מבזמן סאדאם? מדוע אין הם שמחים על הסיכוי לחופש שניתן לעם העיראקי? על הצלתו מרב הטבחים? על החופש שניתן סוף סוף לתרבות העיראקית מיד הצנזורה? מה בדיוק מטריד אותם ומעורר את השראתם השירית? נדמה לי שזהו הכבוד הערבי. הם יעדיפו כובש ומשמיד ערבי ולא חופש מיד שאינו כזה. האמפטיה שהם מגלים למפוצצי האוטובוסים, הינה רק חלק טבעי מכיוון זה. האמת היא ששתי הקינות שנזכרות שם, לגיטימיות כאומנות. חורה לי האמירה הפוליטית והמוסרית שלהן ובייחוד שכשיש לדברים נגיעה פוליטיות או מוסרית כלשהי, זה תמיד באותם כיוונים ואף לא אחד מהם טוב. |
|
||||
|
||||
>>נדמה לי שזהו הכבוד הערבי. הם יעדיפו כובש ומשמיד ערבי ולא חופש מיד שאינו כזה. לא יודע. אני נזכר בקריקטורה ישנה ממלחמת העולם השניה בה מראים שני חיילים אמריקאיים נכנסים לעיירה אירופאית כלשהי, כולה חרבה ועשנה, ולמטה הכותרת: We sure liberated the hell out of this town. גם הרוסים שחררו את פראג ( לשיטתם) ואפילו הרומאים שיחררו את יהודה אאל"ט ( הפלביוס שלי לא זמין). כידוע גם כיבוש נאור הוא כיבוש.לא צריך להיות מופתעים שהעירקים לא ממש אוהבים להיות תחת כיבוש, למרות שאולי הם סבלו יותר תחת סדאם חוסיין.אפילו ה*יישוב* לא כל כך אהב את שילטון המנדט, למרות שהוא היה עדיף על הטורקים. |
|
||||
|
||||
שהאמירה שלך היא מתנשאת. זה לא צריך להפתיע אף אחד שעם לא אוהב כובשים, נאורים או לא. |
|
||||
|
||||
"All right, but apart from the sanitation, the medicine, education, wine, public order, irrigation, roads, a fresh water system, and public health, what have the Romans ever done for us?"
--Monty Python, Life of Brian. (http://bau2.uibk.ac.at/sg/python/Scripts/LifeOfBrian...) |
|
||||
|
||||
ראשית, אני אכן מתנשא. אני חושב שאני טוב יותר מכמה אנשים, פחות טוב מכמה אחרים, ולא נבדל בהרבה מן השאר במעט הדברים הבאמת חשובים ובסיסיים (שעיקרם מוסרי). שנית, אין לי כח וזמן כרגע להכנס לאנלוגיות הסטוריות, אך היו עמים שקיבלו את משחרריהם טוב יותר והתגייסו בייחד לבנות עתיד טוב יותר - גם אם רגע קודם השמידו אלה מליונים מאלה. שלישית, מה לזה ולמשוררים חופשיים שלא נמצא בהם איש שבאמת כמֵה לחירות פוליטית ותרבותית ערבית? |
|
||||
|
||||
טוב, לא צריך להעלב. סליחה שקראתי לאמירתך ''מתנשאת'', מסור לה את התנצלותי. זה שעמים מסוימים קבלו את כובשיהם בסבר פנים יפות יותר או פחות לא צריך להיות שיפוט ערכי (סליחה יהונתן) לגבי תרבותם ההדדית. זאת תמצית ההערה שלי. באמת אין קשר למשוררים, ולכן הגבתי רק על זאת. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שניסית להעליב. ראיתי את דבריך כהבעת עמדה לגיטימית ועניתי במלוא הכנות והרצינות - אין מה לעשות, אני *באמת* מרגיש שאני מעל לפחות כמה אנשים, ואין לי כל בעייה עם זה. |
|
||||
|
||||
לא יודע. תזכיר לי מתי הסתיים הכיבוש האמריקני בעירק, וקמה שם דמוקרטיה לתפארת? לא ממש הקשבתי היום, אולי פספסתי משהו. |
|
||||
|
||||
זאת לא טענתי. הנחתי שיש שם היום חופש גדול מבזמן סאדאם ושמטרת ארה''ב היא גם לעזוב את עירק כשהיא קרובה לדמוקרטיה משהיתה קודם לכן. אני לא יודע אם זה יצליח. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמערב מעולם לא תמך אקטיבית ברודנים כגון סדאם חוסיין, המלך חוסיין לבית האשם, המלך עבדאללה השני לבית האשם, אנואר סעדאת, חוסני מוברק, בית המלוכה הסעודי, הנסיכים והשייכים השונים של מדינות המפרץ השונות, וכן הלאה. חלילה! הרי הוא תמיד תמך אך ורק בארגונים הדמוקרטיים השונים, דאג להגן בחייליו שלו על מיעוטים שונים כאשר אלה ניסו לבקש סעד לאפליה נגדם, ובכלל, כל פעם שאיזשהו עיתונאי או פוליטיקאי מנסה להתנגד למשטר העריצות הערבי שלו, הוא מקבל תמיכה בלתי-מסוייגת מן המערב, ואם חס וחלילה הוא מוצא עצמו במאסר, העריץ מוצא עצמו במצב בינלאומי קשה וכאוב, עד שהוא נענה לדרישת המדינות המערביות שוחרות השלום, ומשחרר את אותו עיתונאי או פוליטיקאי. וודאי, כל דו"ח של אמנסטי המבקר את המשטרים הערביים השונים זוכה להתייחסות אופרטיבית מצד מדינות המערב, והן לא מרפות מן הרודנים הערביים עד שאלה פותרים את הבעיות המועלות שם. אם לנטוש את הדמגוגיה, הספר "שחר של יום ישן" לא נמצא עמי במקום-שהייתי הנוכחי. לכשאחזור אליו, אמצא את הדוגמאות, עליהן אני מדבר, ואביא אותן. (אשמח אם תזכיר לי בהזדמנות) בנוסף, אולי יש גם דוגמאות ב-Orientalism, וגם אותן אשמח להביא כאן. |
|
||||
|
||||
במה הדמגוגיה החביבה שלך עומדת בסתירה לתגובתי הקודמת? אני מסכים שהמערב לא עשה מספיק למען כפיית הערכים ההומניסטיים על העולם הערבי. אגדיל ואומר, שיתכן מאוד מאוד שהמערב יכל, לאחר המלחמה הקרה, ללחוץ על העולם הערבי לחץ יעיל לכיוון ההומניסטי. ואולם, לפחות עבור ארה"ב, דרושים לצעדים קשים כנגד מדינה אחרת שני תנאים: 1) אינטרס כלכלי, בטחוני וכו' 2) אינטרס מוסרי (ולא, לא "אוכיח" זאת). בכלל הרוחות הפוסטמודרניסטיות לא נוצר השני, עד פלישת עירק לכווית ויותר מזה עד ל911. לגבי אירופה, המוסר הבינ"ל שם הוא רק כלי לשם תחושת ערך ורוחניות, או לצורך יצירה אומנותית ויותר מכל לניגוח פוליטי. הם לא יזיזו אצבע, שלא לדבר על M16, לשום מטרה מוסרית, גם אם תהיה היא בחצר האחורית שלהם, ובעצם גם לא כאשר היא בבלקון. |
|
||||
|
||||
אמנם לא איראנית ולא ערביה, אבל מוסלמית מהמזרח התיכון. וסביר להניח שכמו שלא שמעת עליה לפני כן (?) כך אתה לא שומע גם על רבים אחרים... |
|
||||
|
||||
אמנם על הגברת עבאדי לא שמעתי קודם לכן, אך שמעתי על כמה אחרים, דווקא ערבים - למשל בסוריה, בלבנון במצרים ובמערב. דוגמא אחת: http://www.memri.org.il/memri/LoadArticlePage.asp?en... למרבה הצער יש מעטים, מעטים מאוד כאלה שם וזו בעייה אחת. מה שמבדיל אותם משאר המין האנושי הוא שבאומה שמליונים מבניה מתחנכים במערב, עשרות מליונים חשופים לערכי החופש, השלום והשיוויון ומכל מאות המליונים לא תמצא מניין שיכנה את סאדאם רוצח, את ערפאת פושע מלחמה, את חאפז אל-אסאד רב טבחים ועוד ועוד..., תוך לקיחת סיכון כלשהו, ובעצם גם בקרב אלו שאינם צריכים לקחת כל סיכון לא תמצא כאלו, אלא אם הם הקורבן או שיש להם אינטרס כלשהו, או לאחר שהפושע כבר כלה מן העולם. זה מה שאני מחפש כדי שאוכל להאמין שהערבים אינם שונים משאר בני האדם באופן הבסיסי ביותר. אפילו מן הגרמנים של לפני שישים שנה. מה בעצם היתה השאלה? (: |
|
||||
|
||||
כן. ואת התגובה לה הגבת קראת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |