בתשובה לגיל לדרמן, 04/10/03 21:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נשמע שפרי הוא דווקא דוגמא ממש רעה עבור הטיעון שלך. בסופו של דבר, הכוח והמעמד שלו נובעים מתפקידו כראש השב''כ בעבר, תפקיד אליו הגיע (עד כמה שידוע לי) ללא פרוטקציות או הליכים בלתי תקינים מסוג זה. הכישורים שהיו לו במשחק בפוליטיקה הארגונית של השב''כ הם שהביאו אותו לעמדת כוח בחברה הישראלית. נשמע לי מקרה קלאסי של הצלחה בזכות כישורים. מאוד מפריע לי שמשפט כמו ''כל אדם אחר במעמדו של פרי (בעל כישורים סבירים וממוצעים) היה מסוגל לסגור את אותן עסקאות שסגר פרי, ולהביא תשואה דומה.'' מובא כמעין אקסיומה. למעשה הוא נשמע לי פשוט מוטעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתי לאפו. יש שעלו לגדולה בזכות החור שממנו יצאו או אליו נכנסו (אם תסלח לי על הניסוח הבוטה קמעא), יש שבזכות מזלם הטוב, ויש שבזכות עורמתם ותבונתם. יש שנפלו בשל טיפשות, בשל נסיבות אשר מעבר לשליטתם, בשל יריבים חזקים מהם, או סתם בשל מוות פתאומי מתאונה ממנו אין חסינות לאיש. טענתי היא באשר לאופי המשטר, לא לזהות מי מחברי האריסטוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר רציתי לפרוש מן הדיון ובכ"ז: מדבריך ניתן להסיק משהו שונה מן האמת הפשוטה, ש"קורבנות השיטה" חיים היום בחברה החופשית ביותר, האינדיבידואליסטית (לא ספרתי אותיות, אני מקווה שיצא בסדר) ביותר, התומכת ביותר בחלשים, השיוויונית והמגנה על החלשים ביותר וכד' - שידע המין האנושי, האין כך? אני מניח שאתה יודע מה היה לפני מאה שנה ולפני אלף שנה. לא שאין מה לשפר, יש המון ולידע, התובנות והכוונות של אנשים כדוגמתך יש בכך תפקיד חשוב, אבל קצת פרופורציות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על פרוטקציה או שחיתות - השב"כ הוא אחד הארגונים רבי הכוח שיוצרים את האליטה הבטחונית, ומי שהיה ראש השב"כ הוא כמובן חלק מהמשחק הזה. אין הכוונה לטעון שפרי הוא חסר כישורים שהגיע לאן שהגיע בזכות מילה טובה של מישהו, אלא שהיה לו קל להיכנס לשוק התאגידי דרך האליטה הבטחונית. אגב, העובדה שהאליטה הבטחונית והצבאית היא אחד מקרשי הקפיצה לקריירה תאגידית בישראל היא גם הסיבה למיעוט היחסי של הנשים בעמדות מפתח בתאגידים (כן, יש שם כמה נשים, אבל אפשר לספור אותן על יד אחת). ועוד משהו, הפעם לא כדי לחזק את דבריו של גיל - לצד האליטות המשפחתיות והבטחוניות צמחה בשנים האחרונות שכבה משפיעה נוספת, שכבת המנהלים הבכירים בחברות טכנולוגיה וקרנות השקעה בתחום. גיל שווייד מצ'קפוינט, ניר ברקת מ-BRM, דוידי גילה מ-DSP ואחרים - הם לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל עברם הצבאי או ייחוסם המשפחתי. השכבה החדשה הזו, שיושבת על הון רב, משנה מעט את המאזן האוליגרכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב פרי היה ראש השב''כ הראשון שגם התפרסם. אחריו היה עמי איילון שהגיע לשב''כ כבר עם רקורד מכובד ובינתיים מנצל את מעמדו לפעילות פוליטית שלא מביאה לו רווח מיידי. גדעון עזרא כמעט הגיע למעמדו של יעקב פרי בשב''כ. דוגמה לכך שהפוליטיקה הארגונית בשב''כ לא בהכרח מטפחת מצויינות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |