 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכאורה אפשר להוכיח את האבולוציה ללא קושי, אם אכן היא מתרחשת במציאות. ניתן לקחת את זבוב הדרזופיליה, ליצור במעבדה סביבה מאיצת מוטוציות ולהמתין שנה או שנתיים כאלה, שעשויים להיות מיליוני שנה במונחי אדם (קצב ההמלטה של הדרזופיליה גדול פי 1000 לפחות מזה של האדם) אם יראה שיפור ממשי בזבוב, עד כדי כך שיווצרו שני מינים שונים שאינם מתרבים ביניהם - תהיה זו הוכחה לאבולוציה. שיפור מסוים בזבוב אכן הושג כך, בתנאי מעבדה. יצירת מין חדש - עדיין לא, אולי משום שאינה אפשרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סביבה מאיצת מוטציות? נניח. אבל מה עם הברירה הטבעית? תאלץ למצוא שיטה לחיסול זבובי דרזופיליה, ע"מ שתהייה להם סיבה למות, ולא להתרבות עם הזבובים החדשים שיווצרו. אנטיביוטיקה, אולי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי (ואני הייתי אומר גם: סביר יותר) מכיוון שהניסוי נערך בקנה-מידה זערורי ביחס למציאות, ובהיעדר תנאים סביבתיים (כמו אוכלוסיות של טורפים/נטרפים, כמו תנאי אקלים שונים) מציאותיים. בביולוגיה תאורטית נערכים ניסויים וסימולציות במודלים מתמטיים של אבולוציה. אינני יודע אם קיימים מודלים המגדירים או מודדים את היכולת של שני פרטים שונים להתרבות ביניהם (מודל פשטני יניח, כמובן, שכל פרט יכול להתרבות עם כל פרט אחר, או במודל דו-זוויגי עם כל פרט מהזוויג האחר), ואם כן - האם נערכו בהם ניסויים דומים. לדעתי ניתן ללמוד ממודלים כאלה יותר משניתן ללמוד מניסויים כמו זה שתיארת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סביבה מאיצת מוטציות תגרום בעיקר לסרטן. אם יש יצור שבו רק אות אחת משתנה בגנום, יש הרבה פחות סיכוי שהגן שהשתנה השתנה לרעה, מאשר אם יש 10 אותיות שמשתנות. על כן, סביבה מאיצת מוטציות *תפגע* בתהליך האבולוציה, לא תסייע לו. 2. לא הבנתי איך שנה שנתיים הן כמו מיליון שנה במונחי אדם, אם קצב ההמלטה הוא פי 1000. פי 1000 משנה או שנתיים, להבנתי, זה 1000-2000 שנה. אלפיים שנים אינן זמן מספיק להתפתחות אבולוציונית משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביבה מאיצת מוטציות תגרום ברוב המקרים למוטציות, לאו דווקא לסרטן. מוטציות באזורי וויסות גדילה של תאים יגרמו ברוב המכריע לסרטן. אבל מוטציות לא קורות תמיד אך ורק באזורים אלו ספציפית. אני לא יודע מה קורה יותר מאחרים כשישנו מספר רב של מוטציות, או שיש סרטן או שיש השפעות שליליות אחרות או שישנן השפעות חיוביות (תמיד זמנית כמובן), אבל אני כמעט בטוח שאי אפשר לקבוע שברוב המקרים יתרחש סרטן. אחרי הכל בגופך חלים מאות מוטציות במהלך חייך, וירוסים וחומרים תורשתיים עצמאיים דומים ''שוחים'' בין התאים שלך כל הזמן וראה זה פלא אתה עדיין לא מפתח סרטן כל יומיים (טפו טפו) אבל...כמעט בטוח זה לא בטוח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, לא בעיקר סרטן, אבל בעיקר יצורים שלא יוכלו לתפקד היטב. כאמור - אם יש רק שינוי אחד בגנום הבסיסי (כלומר, זה של הביצית המופרית) יש סיכוי, קטן, שהמוטציה תהיה לטובה. אם יש 10 שינויים כאלו - הסיכוי שלא יהיה שום שינוי לרעה קטן בצורה דרסטית. כך, אפילו אם היה שינוי חיובי, הוא היה טובע בים של שינויים שליליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביבה מאיצת מוטציות תגרום להרבה דברים וסרטן זה העיקרי שבהם אז קודם כל מה זה סביבה מאיצת מוטציות? - זה להקרין את החיה/תא בקרינה שגורמת נזק לדנא (UV ,X-ray,gamma) או להאכיל את החיה בחומר מוטגני עכשיו כשאתה גורם נזק לדנא אתה מפעיל קודם כל מנגנוני תיקון במקביל מופעלים מנגנוני checkpoint שעוצרים את מחזור התא כמו כן ישנו חלבון שנקרא p53 וזהו חלבון שנמצאו בו מוטציות בכחמישים אחוז ממקרי הסרטן באדם החלבון הזה קשור גם לתיקון וגם כצ'ק פוינט וגם להפעלה של מנגנון מאוד מסובך שנקרא אפופטוזיס מנגנון זה נקרא גם מוות תאי מתוכנת וזו הסיבה שמקרי הסרטן הם כל כך נדירים יחסית המנגנון הזה מופעל בהמון המון מקרים של נזק לתא הוא גם מופעל ע"י תאי מערכת החיסון אם הם מזהים תא סרטני/נגוע בוירוס אבל הוא גם חלק מההתפתחות הנורמלית לדוגמה הקרום בין האצבעות שיש לעובר לאן הוא נעלם בבוגר? עכשיו, בסביבה מאיצת מוטציות חלק גדול מהמוטציות יהיו ממיתות אלו שלא יש סיכוי גדול שיפגעו במנגנון האפופטוטי או של מחזור התא ואז יהיה לך תא סרטני ואתה תתפלא כמה גנים נמצאו כאונקוגנים כלומר גנים שביטוי יתר שלהם גורם סרטן, וtumor suppressor כלומר גנים שפגיעה בהם תגרום לסרטן כמו p53 חוץ מזה סביבה מאיצת מוטציות גם תביא לירידה בפוריות בגלל נזק לגמטות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת ליצור מין חדש, יש ליצור הפרדה בין שתי תתי-קבוצות של מין ישן, על מנת שלא יתרבו אחד עם השני. אז, תהליכים אבולציוניים שיתרחשו בקבוצה אחת לא יתרחשו בשניה, במיוחד אם התנאים הסביבתיים גם הם שונים, עד שלבסוף לא יוכלו שני תת-המינים להזדווג אחד עם בן קבוצת השני, והנה לנו שני מינים חדשים. אני גם יכול להפנותך לכתבה בנוגע להפרדה כזו שגרמה להווצרות שני מינים של צרעה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהדוגמה לא טובה. הניסוי מתאר מצב בו ההפרדה בעזרת החיידק אמנם הקדימה שינויים גנטים מסוימים, אך עדיין, הגורם העיקרי לאי-הכלאה בין המינים נשאר החיידק כמו בהתחלה (שני המינים מראש לא היו ממש זהים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה הערכה מקובלת, שמבין כל המינים בפלנטה שלנו באויר בים והיבשה, רוב המינים הם מינים של חרקים (שרובם מינים של חיפושיות). אם נניח (כפי שאתה הנחת כמדומני) שקצב ההמלטה משפיע בסופו של דבר על מספר המינים השונים, האם זה לא סימן שתומך בתאורית האבולוציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצב ההתרבות של חדתאיים הוא הרבה יותר מהיר מאשר של חרקים (דקות או שעות לעומת ימים ושבועות) ועדיין יש לך כמיליון וחצי מינים של חרקים ורק כמה עשרות אלפי מינים של חיידקים וחדתאיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספרים שהזכרת דומים למספרים שאני מכיר לגבי המינים ש*ידועים למדע*. כך החרקים מהווים כמחצית מהמינים הידועים למדע. ההערכה שדיברתי עליה גורסת שישנם מיני חרקים רבים ביותר שאינם מקוטלגים, והם רבים בהרבה ממספר היונקים שאינם מקוטלגים. גם לגבי החד-תאיים, ההערכה גורסת לא רק שהם הרבים ביותר אלא גם שישנם מיני חד-תאיים שונים רבים בהרבה מפרוקי הרגליים שאינם ידועים למדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נאמר שכל מיני החרקים ידועים ובוא נגזים מאוד ונאמר שרק עשרה אחוז ממיני החיידקים וחד תאיים ידועים זה עדיין משאיר אותך עם מיליון וחצי חרקים ומיליון חיידקים וחד תאיים אישית אני מאמין שנתגלו בין חמישים לשבעים אחוז מהחרקים ואותו כנל חד תאיים וחיידקים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה *אישית* מאמין שנתגלו בין חמישים לשבעים אחוז מהחרקים והחיידקים? ההערכה שדיברתי עליה מסתמכת בין השאר על הערכה סטטיסטית *מהסוג* שקראתי במאמר בירחון נישנל-גאוגרפיק, בו מסופר על חוקר שאסף מאות מיני חרקים מהחלק שבגובה צמרות העצים בג'ונגל באקודור (לא ניכנס לטכניקה). כמעט כל החרקים האלה היו חדשים למדע, ולפי אחוז החדשים ניתן להעריך מספר כלשהו (כמובן בשיקלול דברים דומים במקומות אחרים בעולם וכו'). אני לא זוכר במדוייק את המספרים (אני אחזור אליך), אך ההערכות שתוארו שם דיברו על מספרים שהפליאו אותי, ומספר המינים שלא ידועים עולה על אלה שכן ידועים. כמו כן יתכן שחידקים שחיים בתוך מינים אלה אף הם לא קוטלגו. כמו שאמרתי *נדמה* לי שאתה טועה, אולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום רקע בנושא מלבד סקירה מעט בשנה א תואר ראשון ואולי עוד כמה דברים שאספתי אי שם בדרך אשמח אם תביא רפרנס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר מאד שקצב ההתרבות משפיע על מס' המינים, אבל ודאי שהוא אינו הגורם היחיד. למשל, ייתכן שמעצם היותו של יצור חד-תאי נמנעות ממנו הרבה נישות נגישות ליצורים רב-תאיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יש לזכור גם כי מהחיידקים (בד"כ) נשללת האפשרות של ערבוב גנים בדרך של רבייה זוויגית (וממילא אחת ההנאות הגדולות של החיים :) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיידקים מחליפים חומר גנטי גם בין מינים (species) שונים, מה שבטח מקטין את קצב ההתמיינות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להכנס לתוכן הההצעה, המונח שיפור אינו במקומו. בהניחנו שיפור אנחנו מניחים שקיים מצב שאליו הזבוב ''חותר'', וגם שמצב מסוים טוב ממשנהו. המונח המתאים הוא שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשנות מבט על חוסר קיום כוונה בטבע, ולהסתכל על" חתירה" לקראת משהו מבחינה פילוסופית הלשון, ולהשתמש בה כשפה תיאורית. הסתכלות שכזו איננה שוללת טלאולוגיה בהקשר לאבולוציה. הטענה הזו משווה טלאולוגיה עם זמן/שפת/דיבור היתכוונותי, במובן דיקדוקי. אנו יודעים שלטבע אין תוכנית אך אם נחיל על הטבע דיקדוק התיחסותי היינו _כאילו_ שלאמא אדמה ישנה תוכנית, מטרה ורצון, נשיג מטרה פרגמטית של שימוש בלשון טלאולוגית להסברים אבולוציונים. פסאודו-טלאולוגיה שמקבילתה מתחום מדעי הטכנוליה או החברה תהייה reverse-engineering, וכך נוכל לדבר על מה הטבע "התכוון" לעשות עם אורגניזם מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה נוח להשתמש במושג שיפור כאשר זהו דיון טכנולוגי גרידא, אך בדיון כגון זה שבו הכותב או המגיבים טוענים, במרומז או לא, כי כוח על טבעי מכוון את הטבע, הרי המושג שיפור מגלם בתוכו הנחה מוקדמת על טיב הפתרון. עדיף להשתמש במושג אוביקטיבי יותר כגון שינוי או התאמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |