|
אני מניחה שבמצב התאהבות אנחנו עושים "תיקון בעודף". עם הפרידה ותחושת שברון הלב, המוח מתאווה לעוד בפ"נ, ותהליך ההתאהבות גורם להפרשה של יותר בפ"נ ממה שדרוש כדי לספק את התאים.
מכל מקום, במאמר התייחסתי לאנשים שנוטים "לצרוך" מערכות יחסים חדשות בצורה סדרתית, זאת אומרת לשבור את מערכת היחסים מיד כאשר אספקת הבפ"נ לא מספקת.
יש אנשים הסובלים מ- Reward Deficiency Syndrome. האנשים האלה ייטו יותר להתנהגויות בעלי אופי התמכרותי, בין היתר לאהבה (למערכות יחסים). סביר שהאנשים הללו רגישים יותר לצורך בנוירוטרנסמיטורים מסוימים (לא רק בפ"נ). שינויים בגנים הקשורים בנוירוטרנסמיטורים אלה נמצאו קשורים בסינדרום.
(קצת על הסינדרום, כאן:
|
|