בתשובה לאסף שרעבי, 15/02/01 22:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרמב"ם הוא מהמתנגדים הבולטים לעבודת האלילים סביב היהדות (קמיעות, שבועות, לחשים, כפרות, קברים, קדושים, ועוד ועוד). עבודת אלילים שלעובדיה יוסף יש יותר מיד ורגל. (אולי תמונה כאן, קמיע פה...). לא מכיר היום רב אותודוקסי כזה... אולי אתה מכיר? הייתי שמח לדעת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קמעות הן השטח של הרב כדורי, לא של הרב יוסף. ואל תטעה בין מה שעושים עליו (תמונות וכו') לבין מה שהוא מטיף. אני מכיר רב כזה - הרב קאפח. הלך לעולמו לפני כמה חודשים. קיבל פרס ישראל (יחד עם אשתו) מתישהו בשנות השישים. מפעל חייו - איסוף ותרגום כל כתבי הרמב''ם. סבו היה זה שהקים את תנועת ה''דרדעים''. תנועה דתית אשר נהתה אחר הרציונליזם נוסח הרמב''ם. ה''דרדעים'' אינם מאמינים בקבלה ובשאר האמונות המיסטיות. כמו כן אינם עוטים ציצית, אינם אומרים עלינו לשבח בסיומה של כל תפילה ועוד ועוד. הרב קאפח הוא הרציונליסט המובהק. ועוד ישנם רבנים אחרים אשר אינם נוהים אחר המיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ועוד ישנם רבנים אחרים אשר אינם נוהים אחר המיסטיקה'' - קשה להתאפק לנוכח האוקסימורניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני חושב שזה לא ברור לך, אבל כדי שלא יהיו תרוצים - הדת עצמה היא מיסטיקה. מי שמאמין באלוהים אינו יכול להיות מוגדר כאדם שאינו נוהה אחר המיסטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסטיקה מוגדרת כתורת הסוד והנסתר. במילים אחרות, קבלה. צריך לערוך הבחנה בין הלכה לקבלה. (ובין דת למאגיה, ובין דרדסים לקטקטים ובכלל צריך לעשות הבחנות בחיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האים הוא לוקח חלק במה "שעושים עליו" האים הוא מאשר את מה "שעושים עליו" או מתנגד לזה ודורש להפסיק את זה? שנינו יודעים את התשובה... ואת כוחו של הרב בקרב חסידיו. האם אתה יודע מדוע ה"דרדעים" אינם עוטים ציצית? הרי יש מצווה, שאינה קשורה כלל למיסטיות וכו' "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי". מה הוא עלינו לשבח ומדוע אינם אומרים אותו? אודה לך מאוד אם תענה לשאלותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך לברר את הנושא הזה עד תום לפני שאתן לך תשובות מוסמכות בנושא. תן לי שבוע שבועיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב קאפח הכחיש שאינו מאמין בקבלה. הוא חי כ''דרדעי'' אנוס. השמועה מספרת שכשהרב עובדיה יוסף קיבלו כדיין הוא התחייב בפניו שהוא נוטש את האמונה ה''דרדעית''. נ.ב ודאי שהדרדעים עוטים ציצית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה קישור לרמב"ם המדבר בשבח מצוות ציצית - ובעקבותיו לובשים הדרדעים ציצית, אף שאכן זהו מנהג, ולא מצווה הכרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב קפאח זצ"ל בהשבעתו כדיין, הוכרח להשבע שהוא מאמין בקבלה. נדמה לי שהוא נשבע שהוא מאמין בכל מה שהרמב"ם האמין בו. אגב כיצד היית מסווג 'רציונליזים צרוף' כאמונה היהודית בתחיית המתים (מעיקרי האמונה ע"פ הרמב"ם)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיאמרו שכל עיסוק ב-אל הוא לא רציונאלי. הרמב''ם כנראה שאף להתקין את משנתו בכלים פילוסופים, אלא שהיה חייב לעשות זאת במסגרת ההלכה. וההלכה, מה לעשות, מדברת על תחיית המתים. לכן הגדיר את תחיית המתים כנס שאינו יודע את טיבו. במסגרת פולמוס הרמב''ם, היו רבנים -רציונליסטים רדיקלים לאותה תקופה - שדיברו על תחיית המתים בצורה אלגורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. אלו הלכות הקשורות לתחיית המתים את מכיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבי מאיר דן בסנהדרין בנוגע ללבוש של המתים ועל תחיית בעלי המומים. רס"ג דן בשאלות מי המתים שיחיו, האם ימותו אחר כך, האם הארץ תוכל להכיל אותם, האם בני משפחתם יכירו אותם, ועוד. אתה כמובן לא מצפה לשו"תים כמו בנוגע לשבת או יום טוב. כי כאן בחיי היום יום עסקינן ואילו בתחיית המתים בעתיד לבוא. נראה שלרמב"ם יש קושי בתחיית המתים. עוד בחייו היו שחשבו כי הוא מתכוון לתחיית המתים במובן האלגורי. הוא סבר כי תחיית המתים הוא שלב *קודם* ו*זמני* לפני העולם הבא. בעולם הבא כמובן יש את עניין הישארות הנפש ללא הגוף. (דבר אחרון, באומרי הלכה אינני מתכוון לסך ההלכות ותו לא. אלא להלכה כדרך חיים, כהשקפת עולם.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המימרה של רבי מאיר בריש פרק חלק, כמו כל תחילתו של אותו פרק עוסק בענייני תחיית המתים, ובו מבואר שכפירה בתחיית המתים היא כפירה לכל דבר. פרק זה למרות שהוא כולו "אגדתות", לא יכול להתבאר כאלגוריה בלבד מכיוון שהנימוק אותו נותנת הגמרא לדברי המשנה גבי ארבעה מלכים ושלושה הדיוטות שאין להם חלק בעוה"ב, הוא בין היתר כפירה בתחיית המתים. כלומר ברור לחלוטין שתחיית המתים הוא חלק בלתי נפרד מהחבילה היהודית ואין כל סיכוי שהרמב"ם יסבור אחרת. לאלו שטעו בהבנת דברי הרמב"ם (אותם גם אתה ביארת בצורה לא מדוייקת לענ"ד, ומייד אפרט) ענה הרמב"ם באריכות עוד בחייו, באיגרת הידועה כ"מאמר תחיית המתים" שנשלח ליהודי תימן. עוד על נושא זה ובאריכות במבוא הדי ארוך לאיגרת זו המצורף למהדורת מוסד הרב קוק. כלומר קיבלנו יסודות אי-רציונולסטים מובהקים בדברי הרמב"ם (ועוד לא נדרשנו לפרקים א-ב בהלכות יסודי התורה, עיין שם ותופתע עד מאוד) אני מניח שאתה לא טוען שהרמב"ם כתב את דבריו כמס שפתיים ליהדות אלא באמת האמין במה שכתב- ולא היה מבולבל כמו אלו שניסו לפרש אותו. הסיבה שאני מדגיש זאת היא מכיוון שקיימת מגמה מקוממת בחוגים שונים לזרוק את תפיסת עולמם ה'רציונליסטית' שהיא שריד מאובן מגישות שרווחו במאה ה19, על הרמב"ם שכנראה רק רוחב כתפיו עומד לו במעמסה של נשיאת אוסף השטויות שתולים בקולרו. הרמב"ם אכן הפריד בין תחיית המתים לעולם הבא בניגוד אולי לפשט הגמרא בפרק חלק אולם, לא בגלל 'קושי' עם תחיית המתים כפי שרמזת, אלא מפני שאין האחד הכנה לאחר, באופן שתחיית המתים מקדימה את העוה"ב ולו מפאת שעולם הנשמות לא תלוי בזמן. וד"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם על שנינו שעניין תחיית המתים היה מקובל על רובם המכריע של חכמי המשנה והתלמוד. המחלוקת היתה גם במסגרת פרושים-צדוקים. מה עושה עם זה הרמב"ם? הוא מצרף את תחיית המתים לי"ג העיקרים. המרב"ם לא יכול היה להתנגד לעיקרון תחיית המתים - ולא טענתי שעשה כן. אני רק מניח שהיה לו קושי רב עם תחיית המתים ועצם העובדה שעוד בחייו היו שסברו כי התכוון אלגורית - רק מוכיחה שלא היה בהיר די הצורך בנושא זה. אגב, באותה איגרת הוא מדבר על מוות שני - מה שמנוגד לרוח חכמי התלמוד. צא ולמד שהיה חייב להשתמש בתבנית של "תחיית המתים" אלא שעשה ניסיונות לרכך אותה. (מוות שני, קדום, זמני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא רצון לפרובוקציה. אם אכן מתקיימת תחיית המתים והגוף נזנח ונעזב על ידי הנשמה משום שתפקידו הארעי הסתיים, מדוע שלא נשים את גוף המת בשקית ניילון שחורה ונשליכו לאשפה כמו שעושים בגוויות של תרנגולות או פרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחיית המתים מדברת על המובן המטריאלי ממש. הגוף לא מאבד מחשיבותו היות ולפי התפיסה הקבלית לגוף יש ערך משל עצמו - כך לפי הרמב''ן. (להבדיל מהרמב''ם) ובלי קשר מה קורה לאחר המוות, האמירה הבסיסית היא - כי מעפר באת ואל עפר תשוב. אני דתל''ש, כך שגם אם היה רצון לפרובוקציה, אני לא הכתובת. (מה גם שיש לי הרושם שמשה דורון מבין יותר ממני בנושאים האלו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מהסיבה שקרוב לודאי שאתה לא תצווה את שאריך לשרוף במזבלה המחוזית את שרידי גופתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניתן היה עפ"י החוק לשרוף את הגויה, אני בטוח שהרבה אנשים היו בוחרים בדרך זאת. אני, למשל, הייתי מעדיף שאת גויתי יאכלו האריות בסאפרי ולא הרימות בקבר, אבל מי מתחשב בזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית הייתי מעדיף לתרום את גופתי, כאשר לא יהיה לי עוד צורך בה, למדע. ואם אפשר אז גם לקצור ממנה כמה איברים להשתלה. אבל אם לא אזי איני רואה שום בעיה בשרפת גופתי לאחר מותי. אני מעדיף לעלות לקרובי קצת פחות כסף ממחירה של חלקת קבר. אני גם חושב שעבור הקהילה החילונית, רק הקישור לשואה מונע שריפת גופות (זוכרים את ג'ון גודמן מפזר את אפרו של סטיב בושמי ב"ביג לובובסקי"?) שאני אישית לא רואה בו שום רע. ראה את ההינדים בהודו או בארה"ב ומדינות רבות אחרות בהן קיימת האפשרות הנ"ל. אגב, מסתבר שיש *עודף* של גופות שנתרמו לצרכים מדעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך זאת היתה בדיוק השאלה. מה מונע מאיתנו לצוות על שריפת הגופה או להשליכה ככלי אין חפץ. האם זה בגלל קיבעון פסיכולוגי-חברתי שהשתרש כל כך חזק אצלינו? נראה לי שלפחות מבחינת היהדות אסף שרעבי נתן למעלה תשובה מספקת. אך מה בדבר הלא מאמינים ?מה מונע מהם להתייחס לגופת אדם כמו לגופה של תרנגולת מתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה אנתרופולוגית לטקס הקבורה יכולים להיות כמה טעמים. הנה שניים. צורך של הפרט - לספק את צרכיו הפסיכולוגים של הפרט בעקבות אובדן אחד מיקיריו. צורך של החברה - לשמור על הדפוס החברתי שנפגע בעקבות אובדנו של אחד מהחברה. הדפוס החברתי עבר זעזוע מבני, ועל כן צריך בעזרת הטקס ליישב אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההכרה בכך שהגופה והאדם שחי בה הם שני דברים שונים לחלוטין היא הכרה שכלתנית. פסיכולוגית זה לא עובד כל כך טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען התמונה השלמה יש לציין כי רבים מאמינים כי ''איגרת תימן'' אינה אלא זיוף, שלא נכתב בידי הרמב''ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 266 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איגרת תימן איננה איגרת תחיית המתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרדעים לא לובשים ציצית? מאיפה הבאת את זה? רובם המוחלט של הדרדעים אומרים עלינו לשבח בשחרית ובערבית, אך אינם אומרים במנחה. אכן, הרב קאפח היה גאון וענק רוח, גדול חוקרי הרמב"ם בכל הדורות. הוא זכה בפרס ישראל עוד לפני מפעלו הענק והגדול ביותר - פירושו המקיף ל"יד החזקה", המהווה ציון דרך בחקר דרך הרמב"ם בהלכה, ומנפה את השגיאות והשיבושים בהם נכשלו המפרשים במשך השנים. אשתו זכתה בפרס הרבה אחריו - על מפעלות החסד שלה, בלי קשר אליו. (הכותב הוא שאמי במוצאו אך מתפלל בבית כנסת דרדעי) הק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עם זה בעיה. שמעתי וקראתי הרבה גירסאות. אני צריך לברר את זה לעומק. מזמן חשבתי לעשות זאת. אהיה לי זמן רק בשבוע הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה לחינני הדרדעים לא לובשים ציצית ולא אומרים עלינו לשבח כדאי שתצא ותיבדוק, וחוץ מזה מי הסמיך את הרב קאפח לקחת בעלות על הרמב"ם? וכי רק הוא יודע ערבית? כדאי לך לעיין ברמב"ם פרנקל בהקדמה ויתבררו לך הרבה דברים חדשים על הרמב"ם של קאפח שהוא לא הכי הכי המדויק .ואל תשכח שהדרדעים הם כת שבתימן "הקיאו אותם" ונידו אותם,ומי שהציל את יהדות תימן זה רבינו מהרי"ץ שאמי מארי יוסף צוברי זיע"א שחיבר את הספר "אמונת ה,"כנגד הדרדעים ואין עוד ספר ביהדות תימן שקיבל עשרות הסכמות של רבנים מכל העדות ומכל החוגים לספר זה, יש לציין שספר זה חיברו בהיותו בגיל 16 כדאי לך לקרוא בו ולהעמיק בו כי ממנו תוצאות חיים הכותב הינו בלדי אדוק לשעבר וב"ה היום הינו שאמי גאה שנפקחו עיניו ומצא את האמת לאחר חקירה ובדיקה לעומק. ותאמין תחזור להתפלל בנוסח אבותיך שאמי כי היא המקור . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך התפתחו החיים עלי אדמות, אבל אחרי הודעות כאלה אני די מצטער שזה קרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 386520 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד לראות אותך. אולי בפעם הבאה תקדיש לנו שני רגעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד החלומות הרטובים שלי - לחזור להגיב באייל באופן סדיר. אני מקווה שלא ירחק היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |