בתשובה ליזהר, 04/09/03 18:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. יש לי ידע מאד מעורפל בנושא, אבל אנסה להסביר בכל מקרה. מי יודע? אולי ילך. המצב בעל-מוליך הוא, שבגלל המצב המסודר מאד של החומר מחד, וקיום אלקטרונים חופשיים מאידך, האלקטרונים מתקבצים שניים-שניים, ויוצרים זוגות-קופר. זוגות אלה מתנהגים כבוזונים לכל דבר, דהיינו, יש להם ספין שלם, ולכן יכולים כולם להצטרף לאותו המצב. המצב אליו הם שואפים בכל רגע הוא מצב האנרגיה המינימלית, ובעזרת פוטנציאלים שונים, אפשר לגרום לכו-לם לעשות דברים במשותף, בעוד שאלקטרונים לא היו עושים זאת באופן קוהרנטי, כי הם לא יכולים להתקבץ במצב קוונטי אחד. עוזר? לא? גם לי לא. אבל זה גם המצב בהליום סופר-נוזלי, ובאופן כללי, בכל עיבוי בוזה-איינשטיין. או שלא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נכון, האלקטרונים בעל מוליך מתנהגים כמיקשה אחת שזורה, במצב היסוד של בוז- איינשיין. אבל עדיין, בניסוי מלפני שנתיים, הראו שמהמיקשה הזו, המורכבת ממספר עצום של אלקטרונים ניתן ליצור סופרפוזיציה של שני מצבים, ולאחד אותם מחדש, ללא קריסה. נראה לי שזה סותר את התיאוריה של GRW. הרי התיאוריה טוענת שהסיכוי למצב סופרפוזיציה של המון חלקיקים ללא קריסה, הוא אפסי. ככה הבנתי את המאמר שלו.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |