בתשובה לברקת, 31/08/03 10:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שכתוב מעלה, הוא אמת וכדי להמחיש אני אצטט שוב מהדוח של הוועדה בראשות השופטת הדסה בן עתו. "רצון חופשי או אילוץ בניגוד לדעה המקובלת בציבור, אנו סבורים כי רוב הזונות אינן עוסקות בזנות בניגוד לרצונן. יש להדגיש כי חלק נכבד מהזונות הגיעו לעיסוקן ללא כל לחץ ולא בשל פיתוי של סרסור. אלא מיוזמתן הן. לפעמים בעצת חברה או שכנה. ולהוציא מקרים נדירים ביותר. אין אישה עוסקת בזנות תקופה ממשוכת בניגוד לרצונה וללא שיתוף פעולה מצדה." ולהלן קטע נוסף מהדוח שמשום מה, אין הוא מופיע בשום מקום בספרות הפמיניסטית שעסקה בזנות, הקטע הושמט במכוון ונעלם ואיננו עוד בשום ציטוט או בתקצירים הבאים להסביר את רוח הדברים של דוח ועדת בן עתו, גם אם הוא משמעותי ביותר. ציטוט: "גם כאשר תחילתו של העיסוק בזנות קשור בסרסור – לא תמיד באה היוזמה מצדו. יש צעירות העוזבות את ביתן ומגיעות לתחנת אוטובוס מרכזית בעיר או עיירה ללא כל אמצעי מחייה וללא מקום מגורים. אפילו הן נופלות בנסיבות כאלה לידו של סרסור הנמצא שם ניתן לומר שהן באו מוכנות לכך לפעמים אולי בצורה בלתי מודעת, ובמוקדם או במאוחר היו מגיעות לעיסוק זה גם לולא פגשו בסרסור. מערכת יחסים בין הזונה לסרסור היא סבוכה ומיוחדת במינה וקשה מאוד לשפוט אותה על פי מבחנים מקובלים ביחסים שבין אנשים אחרים. פרט למקרים יוצאי דופן, אין זו מערכת יחסים המושתתת כולה על כפיה וניצול." הטקסט מעלה התאים לימים שלפני עשרים וחמש שנים, עם הפתיחות והליברליות והגלובליזציה ושחרור האישה, התופעה רק מחריפה. כי לא יתכן שכל השנים הללו, נלחמנו למגר תופעות בזויות והנה בתחילתו של המילניום השלישי, אנו צועדים לתקופת ימי הבנים, שם הכריחו נשים ואילצו אותן לעשות מעשים בניגוד לרצונן. היום זה לא אמש. ולמה מסתירים מהציבור את האמת, אין יודע! |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |