בתשובה ליוסוף, 27/08/03 15:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הזונות הן "תוצר טבעי של שחרור האשה שאיבד כל שליטה", איך זה שהפמיניסטיות מתנגדות להן? אם הפמיניסטיות מתנגדות להן, איך זה שהמאמר ב"נגה" מפרגן להן? האם אתה מסכים אוטומטית לכל קביעה של הדסה בן עתו? האם היא קבעה, או רק ציטטה? האם הציטטה שהבאת מפי רחל גיורא משקפת את עמדתה, או שהיא בגדר ציטטה בלבד? אם "בשלב הראשון הן לא יודעות", איך זה שהן לא קורבנות? האם אתה גורס שכל אשה תהיה זונה, תלוי מה המחיר? האם ניתן להסיק מכך שגם כל גבר ייתן שירותי זנות, תלוי מה המחיר? אם ענית "לא", האם ניתן להסיק מכך שלנשים יש חוש מוסרי פחות מפותח מאשר לגברים? האם ניתן להסיק מכך שבעצם הזנות "מגיעה להן"? האם אכן כפי שהערכת "מיליון גברים מכורים למין זמין"? האם מדובר בהתמכרות גופנית או נפשית? והאם אין זה אומר, שמיליון גברים זקוקים לשירותי גמילה? האם העובדה שהנשים בורחות אומרת שהן חוזרות לזנות, או שמא הן משתלבות בעבודה הזרה במשק, כמנקות בתים למשל? האם חוקר משטרה ממוצע לא ניחן בכישורים הקוגניטיביים הנחוצים כדי לזהות אשה שצבעה את שיערה? נא הגדר "חוקר עצמאי של תופעת הזנות" (האם יש לך מנוי איפשהו?). 1 כן, גם אני עושה שימוש ב"שיטת אביב י." (שאלי אותו, שאלי), ונהנית! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באמת יופי. עכשיו זה יחזור אלי בבומרנג :-) מהיום, אני עובר משאלות רטוריות לפסקנות רטורית! למתודות פשיסטיות! ולקלטיזם!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתוב מעלה, הוא אמת וכדי להמחיש אני אצטט שוב מהדוח של הוועדה בראשות השופטת הדסה בן עתו. "רצון חופשי או אילוץ בניגוד לדעה המקובלת בציבור, אנו סבורים כי רוב הזונות אינן עוסקות בזנות בניגוד לרצונן. יש להדגיש כי חלק נכבד מהזונות הגיעו לעיסוקן ללא כל לחץ ולא בשל פיתוי של סרסור. אלא מיוזמתן הן. לפעמים בעצת חברה או שכנה. ולהוציא מקרים נדירים ביותר. אין אישה עוסקת בזנות תקופה ממשוכת בניגוד לרצונה וללא שיתוף פעולה מצדה." ולהלן קטע נוסף מהדוח שמשום מה, אין הוא מופיע בשום מקום בספרות הפמיניסטית שעסקה בזנות, הקטע הושמט במכוון ונעלם ואיננו עוד בשום ציטוט או בתקצירים הבאים להסביר את רוח הדברים של דוח ועדת בן עתו, גם אם הוא משמעותי ביותר. ציטוט: "גם כאשר תחילתו של העיסוק בזנות קשור בסרסור – לא תמיד באה היוזמה מצדו. יש צעירות העוזבות את ביתן ומגיעות לתחנת אוטובוס מרכזית בעיר או עיירה ללא כל אמצעי מחייה וללא מקום מגורים. אפילו הן נופלות בנסיבות כאלה לידו של סרסור הנמצא שם ניתן לומר שהן באו מוכנות לכך לפעמים אולי בצורה בלתי מודעת, ובמוקדם או במאוחר היו מגיעות לעיסוק זה גם לולא פגשו בסרסור. מערכת יחסים בין הזונה לסרסור היא סבוכה ומיוחדת במינה וקשה מאוד לשפוט אותה על פי מבחנים מקובלים ביחסים שבין אנשים אחרים. פרט למקרים יוצאי דופן, אין זו מערכת יחסים המושתתת כולה על כפיה וניצול." הטקסט מעלה התאים לימים שלפני עשרים וחמש שנים, עם הפתיחות והליברליות והגלובליזציה ושחרור האישה, התופעה רק מחריפה. כי לא יתכן שכל השנים הללו, נלחמנו למגר תופעות בזויות והנה בתחילתו של המילניום השלישי, אנו צועדים לתקופת ימי הבנים, שם הכריחו נשים ואילצו אותן לעשות מעשים בניגוד לרצונן. היום זה לא אמש. ולמה מסתירים מהציבור את האמת, אין יודע! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |