בתשובה לדב אנשלוביץ, 23/08/03 19:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העובדות מדברות בעד עצמן - פיגוע גדול כמדיניות נעשה רק אחרי מעשה חיסול. (על מטורפים בודדים אי אפשר להיות אחראים גם בצד שלנו.) גם החמאס טען שזה נעשה כתוצאה ממעשה החיסול ואין סיבה לא להאמין לו. כמובן שצריך להילחם בטרור. השאלה היא בכמות ובעוצמה וכן בשילוב עם ההתקדמות המדינית. שקט יהיה רק אחרי שיהיו שתי מדינות בין הירדן לים התיכון. שום כח צבאי לא יביא לפיתרון לבדו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החמאס טען שהפיגוע בירושלים היה נקמה על חיסול קוואסמה. קוואסמה חוסל ביוני, עוד לפני תחילת ה"הודנה". אין שום סיבה להאמין לו. דיון 1580 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הקישור בynet: "בקלטת שפורסמה הזדהה מיסק כפעיל גדודי עז א-דין אל-קאסם של החמאס ואומר כי "זו תגובה ראשונית על דם השאהידים שלנו בשכם, ונקמה המוקדשת לזכרו של השאהיד הגיבור מוחמד איוב סידר" - ראש הג'יהאד האיסלאמי בחברון, שנהרג בפעולת צה"ל ביום חמישי האחרון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ואז בא צה''ל והרג ערבים. אני מבין שהאוטובוס במעלה עקרבים היה ''על החשבון'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא חזרת יותר רחוק בזמן, אולי לשואה, אולי לחמלינצקי, אולי לשיעבוד במצריים. העובדות נותרות בעינן - המצב העכשווי הוא גם באשמתנו, גם לנו יש יד ורגל בהסלמתו והתעלמות מכך רק מזינה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשואה לא הייתי חוזר היות וברצוני לחסוך פתיל שילעס את גופתו של גודווין המסכן. אין לי וויכוח אתך שגם לנו יש יד, רגל ואוזן במציאות אבל מכאן ועד להחליט שהפיגוע התבצע רק בגלל נסיון המעצר של מחבל המרחק גדול וסוראליסטי. בלי לחזור הרבה מידי זמן אחורה, מאז ההכרזה על הפסקת האש התבצעו יותר ממאה וחמישים התקפות על אזרחים ישראלים. כוחות הבטחון מנעו יותר מחמישים פיגועים מתוכם כעשרים פיגועי התאבדות. האם אותם פיגועים תוכננו מתוך הידיעה כי בעתיד צה"ל יהרוג בקרב את אחד המחבלים ויהיה צורך לנקום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי העובדות שונות מאלה שאתה מתאר. דובר בנסיון מעצר של אנשים שעסקו בהכנת פיגועים. החמס היה יכול לקרוא "מעשה חיסול" לאיזה נוד גדול ששרון תקע בביתו בשרותים, אבל זה לא הופך את המעשה הזה למעשה חיסול" "גם החמאס טען שזה נעשה כתוצאה ממעשה החיסול ואין סיבה לא להאמין לו." זאת בדיחה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י ynet נסיון החיסול של סידר נעשה עוד מ2001. במשך כל הזמן שלא הצליחו לחסל אותו, הוא לא היווה סכנה ממשית. הרי לא ייתכן שבמשך שנתיים הוא יהווה פצצה מתקתקת כטענת שר הביטחון. לכן תמוה ואוילי זמן החיסול (גם אם הכוונה היתה למעצר) ומתאים לתפיסה המעוותת של ממשלתנו הנוכחית. הקישור בynet: גם אם הפעולה היתה נסיון למעצר, אין הצדקה לחזרה כללית למדיניות הנקמה שהביאה אותנו למצב הנוכחי. מדיניות זו רק מגבירה את הפיגועים ולא משרשת אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הקישור שהבאת. כל משפט שם זועק נגד כל טענה שלך. מדובר בדמות מסוכנת מאד שרצחה הרבה יהודים בעבר, וכל הסימנים מראים שבכוונתה היה להמשיך בכך, והקוראים פשוט מוזמנים לקרוא את הקישור ואת הודעתך ולהיוכח בכך בעצמם. גם הניסוחים שלך בהודעתך האחרונה ממש עלו על עצמם, ונראה שהמשפטים הבלתי ברורים בה אינם תוצאה של חוסר ידיעה מוחלט של תורת התחביר, (כי בכך איני יכול להאשים אותך), אלא של ניסיון נואש להסביר משהו בלתי אפשרי. למשל המשפט הראשון: "עפ"י ynet נסיון החיסול של סידר נעשה עוד מ 2001 ". אנחנו דנים הרי בניסיון המעצר האחרון של סידר שהסתיים במותו עקב התפוצצויות של פצצות (בלתי מתקתקות ?) שהחזיק אצלו בבית. לכן כשאתה כותב "ניסיון החיסול" אני צריך להבין שמדובר בניסיון המעצר הזה תוך עוות השם כדי שיתאים לתמונה שאתה רוצה להראות. אבל אם זה כך ומדובר אכן באותו ניסיון מעצר איך זה שהוא נעשה עוד מ 2001 ? זה ממש בלתי מובן. ב 2001 אכן היה ניסיון חיסול שלו (באמת "חיסול". עם מסוק וטילים), אבל אז איש לא טען שלא מדובר בפצצה מתקתקת. הרי האיש הזה שלח מחבלים מתאבדים לפני ואחרי הניסיון הזה. אתה רוצה לטעון שניסיון החיסול הזה הביא לשבירת ה"הודנה" ? הרי אז איש בכלל לא ידע שיהיה דבר כזה בעתיד. במשפט הבא אין בעייה תחבירית אלא בעיית היגיון בסיסי. מה זאת אומרת: "הרי לא ייתכן שבמשך שנתיים הוא יהווה פצצה מתקתקת" הרי ניסיון החיסול הישן היה בשנת 2001 . הפיגוע הגדול הנורא שאותו תכנן סידר בציר המתפללים בחברון היה כשנה אחר כך. זאת אומרת שהוא אכן היה "פצצה מתקתקת". האם באמת אינך יודע ש"פצצה מתקתקת" זו מטאפורה ? לא מדובר בכך שהאיש הזה מורכב מחומרי נפץ, חוטי חשמל ושעונים מתקתקים. ברור שהוא מורכב מבשר דם וגידים, ובכל זאת כפי שהעובדות מראות בצורה חד משמעית, בעת שהיה ניסיון החיסול ההוא הוא היה "פצצה מתקתקת" מטאפורית. לא רק ש "ייתכן". זאת ממש עובדה. המשפט המעניין הבא: "לכן תמוה ואוילי זמן החיסול (גם אם הכוונה היתה למעצר)" אתה כבר מכיר בכך שמדובר בניסיון מעצר אך עדיין מתעקש לקרוא לכך "חיסול". אתה כבר מוכן להסכים שאולי המעצר פעולה ראוייה ונשארה לך בעיית "הזמן", מה שקרוי במקומותינו "העיתוי". בעצם מכל הבילבולת התחבירית, והבאת הסיפור על ניסיון החיסול מהעבר , הדבר האמיתי היחיד שראוי לתגובה שנשאר הוא שלדעתך ניסיון המעצר (מעצר !) לא בא בעיתוי נכון, משום ששררה הודנה, והיה צריך לפעול בזהירות כדי לא לנפץ את המבנה הרגיש שלה. התשובה לכך (ואני חוזר על גם על דברים שכתבית בתשובות קודמות, וגם על דברי אחרים שענו לך), היא שבתקופת ההודנה נמשכו הפיגועים, וצה"ל עסק בפעולות מניעה ומעצרים מדי לילה ולילה וגם סיכל פיגועים. רבים מהמעצרים הסתיימו בהצלחה ללא אבידות, ולא נשמעה עליהם כל ביקורת, גם לא ממך. ההבדל היחיד בין המעצרים ההם והמעצר הזה הוא שכאן היה מדובר בדמות יותר בכירה ומסוכנת (אבל זה רק נימוק שמצדיק את המעצר הזה יחסית לאחרים), ושנסיון המעצר הסתיים בקרב ובמות. אבל הסיום הזה לא היה בחירה של הכוחות שבאו לעצור אלא של זה שהיה מועמד להיעצר, וגם בכך אי אפשר להאשים אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפיגוע בכפר יעבץ לא נעשה ע''י ''מטורפים בודדים''. לאחר יום או יומיים של התנערות לקחות עליו גופי הטרור אחריות מליאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היינו צריכים לעשות, באותם מקרים ספציפיים, כשהפלשתינאים התנגדו לעצור מפגעים שהכינו פיגוע, אך גם התנגדו שאנו נעצור אותם? קרא שוב את תגובתו של דב. לא התייחסת לנקודות שהוא העלה אלא חזרת על המנטרות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן השאלה היא בכמות ובעוצמה. לדעתי היה צריך בו זמנית לבצע חיסול ממוקד גם על שנב, גם על רנטיסי, יאסין, א זהאר וכל מי שרק עולה בדעתנו. כן, גם בבתיהם. לא אינני חושש מפגיעה בבני ביתם, למה שאדאג להם? הם עצמם לא דואגים להם ומסתתרים מאחוריהם מתוך בטחון שלא יפגעו. בעניין של פיגוע גדול כמדיניות אחרי מעשה חיסול. אינני יודע מה פתאום התחלנו לנהל דיאלוג עם ארגוני טרור, מה אנחנו משתפ"ים שלהם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |