בתשובה לערן בילינסקי, 12/02/01 11:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לשי כנראה יותר חשוב ה''ימין'' מה''חילוני''. כלומר,הוא מוכן ללכת עם מפלגה יותר ימנית ופחות אנטי דתית,כלומר,הוא מוכן להתפשר על המצע החברתי שלה בתמורה למדיני. הוא אשר אמרתי-כל אחד מצביע למה שהכי בוער בעצמותיו. על דברים בוערים פחות הוא מתפשר. ורק מיעוט קיצוני במדינה הצביע בכל זאת לקצוות. ב.למפלגת שינוי היה דוקא מנדט לעשות הרבה יותר ממה שעשתה. לשמחתי אדון לפיד יודע לעשות הרבה רעש ומעט בפועל, ואכן מצביעיו צריכים להעניש אותו בבחירות. לגבי גנדי-אף אחד לא ממש חשב שיהיה טרנספר,אפילו לא הוא. עם זאת, אנשים ניסו להבהיר נקודה,למחות מחאה או כל דבר אחר. וזה בדיוק תפקיד המפלגות הקטנות-לתת ייצוג,לתת במה. לא לקבל החלטות בסדר גודל של טרנספר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, שינוי היתה המפלגה עם רוב הצעות החוק ואחת הפעילות ביותר בכנסת. שנית, שינוי היא אחת המפלגות היחידות שאכן קיימה את הבטחתה לבוחר: לא ללכת לקואליציה עם ש"ס או החרדים. כיוון שמר ברק העדיף את בוחרי ביבי (דהיינו ש"ס) על בוחריו החילוניים (שינוי+מר"צ) ויוסי שריד החליט להתקפל ולהיכנע בפני החרדים (מישהו זוכר את 'ריד מי ליפס' לא אלך לקואליציה עם ש"ס?), שינוי לא יכלה להסכים לשבת בקואליציה. מסתבר שלפעמים 'לעשות כלום' זה גם הרבה מאד, ולא רק אני חושב כך אלא מאות אלפי בוחרים שיעניקו לשינוי 12 מנדטים בבחירות הקרובות (או יותר, תלוי כמה החרדים יסחטו הפעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתבטאויותך בנושאים כלכליים ובנושאים מדיניים, הבחנתי זה מכבר את האברהם פורז שבך. מבחינתי שינוי היא מפלגה בזויה, מעצם העובדה - שבה אתה מודה - שכוחה יעלה ככל ש*ישנאו* חרדים. השנאה היא המנוע שמאחורי שינוי. סיסמתה "רק לא החרדים" (שזה בעצם רק לא ש"ס כיוון שעם יהדות התורה, שינוי לבסוף כן הסכימה להיכנס עימה לממשלה) מחזירה אותנו לימי רק לא מק"י וחרות. מוטלת החובה לבער מתוכנו את השנאה. להקיא מתוכנו את כל הבוז לאחר. להוציא מאיתנו את כל המחשבות החשוכות והגזעניות. לעקור את כל הטומי לפיד החבוי בכל אחד ואחד מאיתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין הוא, מר שרעבי היקר, ששתי פסקאות אחרי שאתה טוען שאתה בז למפלגת שינוי אתה קורא 'לבער את הבוז מקרבנו'. אני אכן דומה לאברהם פורז בדעותי הכלכליות, אני לא מוצא פסול בכך. עדיין במדינתנו הקטנה לא הוציאו את הקפיטליזם מחוץ לחוק. אכן שינוי מתחזקת מאד כתוצאה מרגשי המיאוס והשנאה ההולכים וגוברים כלפי הציבור החרדי, ובעיקר ש"ס. אתה יוצא מנקודת הנחה כי המיאוס הזה הוא פסול ובזוי. כמובן שאני לא בטוח שאני צריך להתבייש ברגשי המיאוס הללו: אני לא חושב שבושה למאוס בציבור שגוזל, פשוטו כמשמעו את כספי משלם המיסים בקצב הולך וגדל. אני לא חושב שיש בושה למאוס במפלגה מושחתת, אשר רוב שליחיה הם עבריינים, ואשר הציבור שבחר בה מעודד עבריין מורשע ומכתיר אותו למלך. אני לא חושב שיש פסול בלמאוס בציבור אשר שונא אותי ואת הציבור החילוני בכללותו. שנאה אשר עולה לאין שיעור על 'השנאה' כביכול שחש החילוני הממוצע כלפי החרדים. (אני ממליץ לך לפנות ל http://www.hofesh.org.il כדי להתרשם מעוצמת 'האהבה' שחשים ציבור זה ומנהיגיו כלפי הציבור שאתה ואני נמנים עליו). איחוד בעם? מחיקת רגשי השנאה והבוז? בוודאי, ללא ספק מטרה נעלה, רק אם האדונים הנכבדים יתיישרו לפי הקו שלי: דהיינו יפסיקו לקבל הקצבות מכיסי ואם הם לוקחים לכיסם, לפחות שתיהיה בהם ההגינות לומר תודה. עד אז, זכותי להשתמש בכל כלי פוליטי, כולל החרמה, כדי להלחם בהם. בברכה, רן בר זיק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת שינוי היא מפלגה בזויה בעיני. אני מניח - ותקן אותי אם אני טועה - שמפלגה נאו נאצית (להבדיל אלף אלפי הבדלות), בהיבט העקרוני, בזויה בעיניך. מפלגה יכולה להיות בזויה בעיניך אם עקרונותיה בזויים. בעיניך כמובן. "בוז לאחר" - וכך כתבתי, ולא סתם בוז - הוא מושג סוציולוגי, אם תרצה, המצביע על שנאה לכל מי שהוא שונה ממך, לא כמוך. והנה שני הביטויים דרים יחדיו. אין בושה בלהיות קפיטליסט. אף אני, הקטן באלפי מנשה, נגד ריכוזיות ממשלתית, בעד שוק פתוח, חופשי וגו'. אלא שפורז, איך נאמר, לקח את העסק רחוק מדי. בעת שביתת המורים האחרונה (או לפניה, אני לא זוכר במדויק) התראיין פורז ל"ערב חדש". פורז שם טען שהמורים לא צריכים לקבל העלאה במשכורתם, ובכלל שלא יבואו בטענות. כשהייתי ילד, כך אמר, ראיתי את אימי, שהיתה מורה, מרוויחה שכר זעום, ולכן החלטתי ללמוד משפטים. הרי המורים ידעו שהם הולכים לקבל שכר נמוך, הוסיף פורז, אז מדוע הם באים עכשיו בטענות? זו טענה לגיטימית, אבל מה לעשות - גם אידיוטית. אגב, זו גם טענה לא כלכלית - אם כבר מדברים על כלכלה. הרי השקעה בחינוך כמוה כהשקעה בתשתיות. שכר זעום למורים, לא מגייס את הכוחות הטובים ביותר למקצוע וזו השקעה גרועה. "מפלגה מושחתת אשר רוב שליחיה הם עבריינים". רוב, מהו רוב? חצי ועוד אחד? אז נגיד אם לש"ס ישנם שבעה עשר חברי כנסת אזי תשעה מתוכם עבריינים? מהי עבריינות לשיטתך? הרשעה בדין? אני מניח שלא. אחרת זה לא מתיישב עם העובדות. לא הורשעו תשעה בבית משפט. אז מהי אותה עבריינות שעליה אתה מדבר? אולי הפרת חוק שכוחות החוק והצדק לא עלו עליה? יש לך הוכחות להפרות חוק מצד רוב שליחי ש"ס? אסתפק בהוכחות בנוגע לתשעה חברי כנסת מכהנים. או רוב אחר באחת הכנסות הקודמות. או רוב כלשהו. האתר חופש מדבר על חרדים בעיקר. (אם לא רק). מצביעי ש"ס החרדים הם לא יותר מארבעה מנדטים. (על פי שיטה אחרת - שישה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בדבריך על ה'בוז', האמת היא ששמתי את ההערה הזו רק כדי להקניט ולא כטיעון ענייני. עלי להסכים עמך בדבריך על החינוך, *אבל* למאות שאין דעתי מתיישבת פעמים רבות עם דעתו של מר פורז (כמו גם בחוק לפטור מסימון מחירים). אבל הדעה הכלכלית הכללית של שינוי זהה, או לפחות הכי זהה לדעותי מבין כל המפלגות, בוודאי יותר מהאדונים הנכבדים ממר"צ, אשר להם הצבעתי בבחירות האחרונות. ולעניין ש"ס: לצערי הרב אין לי זמן לחטט בארכיוני הנתונים ולבוא עם סטטיסטיקות מדויקות. כאשר אתפטר מתקופת הבחינות הארורה, אשמח לחטט ולהשוות בין מספר ההרשעות שתנועת ש"ס 'השיגה' לאלו של תנועות אחרות. מייד לאחר שאקרא את שורת המאמרים שהמלצת לי עליהם בדיון אחר. נניח אז לשיטתך שמפלגת ש"ס זכה וטהורה, אנשיה תמימים כולם וישרי כפיים. העובדה היא שתנועת ש"ס מנצלת את כוחה הפוליטי כדי לקדם את האינטרסים שלה, שלא רק שאינם חופפים את שלי, אלא מנוגדים להם לחלוטין. כיוון שלש"ס יש נטייה מוזרה לבלוע כל תקציב שמצוי בידה כאשר היא נמצאת במשרד ממשלתי כלשהו ולתעלו לעבר מטרותיה, אין פלא שאני דורש ממפלגתי לנשל את התנועה הזו מכוחה על ידי החרמה. עקב ההבנה שהמטרות שלי לא יהיו מושגות כאשר הם יהיו איתי בקואליציה. אולי קהל המצביעים החרדים-מזרחיים הוא רק שישה מנדטים, אך המנהיגים שלה כולם באים מציבור זה, נקל לראות מה הם חושבים עלי ועלייך מתוך עיון בארכיוני 'חופש'. בברכה רן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן העדתך שאתה מצביע שינוי מכיוון שינוי דואגת לאינטרסים שלך, על כן מדוע אינך משבח את ש"ס על שהיא דואגת לאינטרסים של בוחריה? טוב, הגזמתי. אתה לא צריך לשבח. אתה צריך להבין ששינוי מייצגת סקטור בחברה הישראלית בדיוק כמו ש"ס. כן. סקטור. ש"ס גדולה משינוי ומר"צ גם יחד. ואם אתה קורא לנשל את ש"ס מכוחה רק בגלל שהיא מנצלת את כוחה למען בוחריה, אני קורא לנשל את שינוי מכוחה מאותו הטעם בדיוק! (ש"ס לא מתנגדת שהמפלגה הסקטוריאלית ששמה שינוי תהיה בממשלה יחד איתה. מהבחינה הזאת, ש"ס היא מפלגה נאורה משינוי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שש"ס מייצגת סקטור בחברה הישראלית, אני מקנא בש"ס שמייצגת רצונו של ציבור בוחריה בצורה מעוררת התפעלות. מעולם לא טענתי שרצון זה הוא לא לגיטימי, רק שהוא מנוגד לשלי. כיוון שהציבור שאני נמנה עליו נדרש לממן את הדרך הזו ומסיבות אחרות אני מתנגד לרצונה של תנועת ש"ס. אתה יכול לקרוא, מישהו מפריע לך? או שכשלתי בניסוחי או שלא הבנת את דברי: ש"ס יכולה לפעול למען ציבור בוחריה כאשר היא נמצאת בקואליציה עם שינוי. שינוי לא יכולה לפעול למען ציבור בוחריה כאשר היא נמצאת בקואליציה עם ש"ס. אגב, בבחירות הבאות יש לי הרגשה שהיחס יתהפך, ש"ס תקטן בצורה משמעותית לעומת הגידול בכוחו של הגוש החילוני. בינינו, אני בטוח שהסקטור של ש"ס גדול הרבה יותר מהסקטור 'שלי', אבל זהו טבע הדברים: בורים ופרימיטיבים תמיד יהיו רבים יותר מאשר משכילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ש"ס יכולה לפעול למען בוחריה בממשלה אחת עם שינוי, מדוע שינוי לא יכולה לעשות כן? יתכן וטכנית זה קשה. אבל לפסול באופן קטגורי? למה? סברתו של טומי לפיד מדברת על ההיבט המוסרי, יותר מההיבט הטכני. (אפשר או אי אפשר לפעול). אם היחס יתהפך, כהרגשתך, האם זה אומר שהחילונים יהיו הבורים והפרימיטיבים? (על פי טבע הדברים אליבא דרן בר זיק) האם זה אומר שבבחירות 99 הרוב השמאלני הוא בור ופרמיטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה אומר שחלק מהציבור שהצביע ש''ס (ואני מכיר לא מעט כאלו) נקעה נפשו מהשחיתויות והנכלולים של ש''ס, או לפחות מהתדמית שלה כפי שהוצגה בתקשורת. לא, הכוונה שלי היא שלא תמיד מי שהוא רוב הוא צודק, ואין ספק בכך שמצביעי ש''ס, באופן סטטיסטי, יותר בורים ופרימיטיביים ממצביעי הגוש החילוני. לא פוליטיקלי קורקט, אבל נכון, למצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים על המילה בורים. (כמובן על פי ההגדרה *שלנו* למונח השכלה, ולא על פי המונח שלהם. מבחינתם אתה בור שאינו מבין דבר בהלכה ובמחשבת ישראל) יש לי בעיה עם המונח פרמיטיבי. זהו מונח אתנוצנטרי, המעיד יותר מהכל על אומרו, שגם בחוגי האקדמיה - עד כמה שאני מכיר - הוא לא מקובל. (ואתה כמובן משכיל, מערבי, אקדמאי ומקבל עליך את עולם המושגים הזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. חוזר בי מ'פרימיטיבי'. למרות שבא לי לפעמים להיות אתנוצנטרי, אולי הדם הספרדי (האמיתי) החם שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.לא אני הבאתי את 'שינוי' כמפלגה אנמית, אבל אני במקרה מסכימה, שעשיה שעיקרה "לא לשבת עם חרדים" היא כלום,אפילו פחות מכלום. הצעות החוק של שינוי, אגב, הן רובן וריאציות של אותה הצעה,שלא התקבלה. ב.ערן,אני מקווה שאתה קורא את זה. הנה,רן מרוצה מהנציגים שלו, ו"לא להיות עם חרדים" זה בדיוק מה שהוא ציפה שהם יעשו. כנ"ל מי ששלח את גנדי. אז אפשר כבר להגדיר קצוות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, שינוי הם *עדיין* לא הנציגים שלי, כיוון שאני הצבעתי עבור מר"צ, יחד עם עוד רבים מחברי. כיוון שלצערי גיליתי שמר"צ פועלת לפי אינטרסים שאינם חופפים את שלי (ולעיתים מנוגדים להם, כמו בהצבעה על 'חוק הילדים'), החלטתי להעביר את תמיכתי לשינוי. אם גם מר"צ היתה דבקה בעקרונותיה כמו שינוי, אז היום לא היתה מתבצעת זליגה (יש האומרים זרימה של ממש) של בוחרי מר"צ לכיוון שינוי. שינוי עושה וממשיכה לעשות, היא לא מפלגה אנטי חרדית, אלא מפלגה שדוגלת בהפסקת הסחטנות של המגזר החרדי בארץ. אין לי שום רצון להתערב באורחות חייהם של החרדים, אבל יש לי רצון חזק להפסיק לממן אותם. כמו כן, שינוי היא מפלגה קפיטליסטית שפועלת רבות בנושא גם באמצעות חקיקה. יש לזכור שכמפלגה באופוזיציה הכוח שלה לעשות זאת מוגבל. מה עשתה המפד"ל למען ציבור בוחריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפד''ל איננה המפלגה שלי,לא הצבעתי לה והיא לא אופטימלית בעיני. עם זאת אין להכחיש שהיא בהחלט דאגה לבוחריה, בין היתר העבירה חוקי השוואת תנאים לבנות השירות הלאומי, פעלה להחזרת שעות תורניות שקוצצו לממדי''ם ובעיקר היוותה כוח מאזן כנגד טומי לפיד ודומיו, בהצביעה נגד חוקים שמטרתם להפוך את ישראל למדינה מערבית עם מטרד דתי זניח. (ראה ''חוק הילדים'' ...) היא העבירה גם חוקים ימניים הקשורים לבניית ההתנחלויות. כאמור,זו איננה המפלגה שלי,אבל היא בהחלט דוגמא טובה למפלגה שפועלת למען אנשים ולא נגד אידאולוגיה מתחרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני נזהר מהכינויים "קיצוני" וכו'. אילו כינויים שאינם בלי אופי אינפורמטיבי אלא רטורי. משהו כמו לומר "הסמאל" או "הימין הסהרורי", כלומר דה-לגיטימציה במסווה של ביקורת עניינית. יתרה מכך, הגדרת הקיצוניות לעולם תהיה סוביקטיבית למגדיר ולכן, שוב, חסרת ערך אינפורמטיבי. ב. אבל זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר! אם ברור לכולם שהאידאולוגיה של המפלגות הקטנות למשל חסרת משמעות מעשית (כי אין בכוחן להשפיע ממש), אולם הן *כן* חלק מהעשייה הפוליטית, אז *מה* *הן* *עושות*? מישהו מוכן לבדוק אילו חוקים העביר גנדי ב-13 השנים האחרונות ומה עשה במסגרת תפקידו בוועדת חוץ וביטחון? מישהו מוכן לבדוק מה עשו חברי שינוי? אולי כך נלמד יותר על הפוליטיקה שלהם ולאו-דווקא מהאזנה לרטוריקה האידאולוגית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סדר את המפלגות הבאות לפי מידת המוכנות שלהן לויתור בשטחים:ישראל אחת, מפד"ל,שינוי, מר"ץ, חד"ש. רוצה לומר-"קיצון" הוא דוקא כן אוביקטיבי, מה לעשות ש"קיצוני" נשמע כמו קללה.ציינתי שיש גם שמאל וגם ימין קיצוני,וגם דתי וגם אנטי-דתי קיצוני, קשה לומר שאני רואה בכולם לא לגיטימים,נכון? אינטואטיבית,וגם הצהרתית ועובדתית אתה יכול להגדיר לכל שאלה קיומית כאן את הקיצון שלה. כשתעשה את זה תגלה שקציון, כדרכו של קיצון, הוא מינורי ומרכז הכובד הוא באמצע. ב.בתום כל קדנציה של ממשלה (צפה פגיעה) נערך בעתונות סקר "הח"כ המצטיין". עיין בשנים קודמות, או חכה כמה חודשים, ותגלה שבלי קשר לסוג המפלגה יש חכ"ים פעילים יותר ופחות, דואגים לציבורשלהם יותר או פחות. למשל בניזרי בא ממפלגה קטנה יחסית,והיה "יקיר הסקר"- הכי פעיל. אף אחד לא הבטיח שהציבור,ריבון ההחלטה, יקבל החלטות נבונות עבורו. אם מספיק אנשים סוברים שהם רוצים שגנדי ייצג אותם על אף הפאסיביות שלו לטענתך- לגיטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלו שיאמרו לך כי נפלת למלתעות הריאל-פוליטיק שלי, אני אטען כמובן כי אין פוליטיקה פרט לריאלית, אולם אם תעייני בתגובותי הארוכות מנשוא במאמרם אחרים תראי שהתרגילון שלך לא רלוונטי מבחינתי. טענתי היא שאין קשר בין פוליטיקה לאידאולוגיה (למרות שהציבור משוכנע שיש קשר הדוק) ולכן כל החלוקה המפלגתית חסרת משמעות לטעמי. אם את רוצה כמה דוגמאות – פרס מול רבין במפלגת העבודה, מיכאל איתן מול אריאל שרון או ביבי ועוד. לשאלת הקיצון – שוב, אין כאן משמעות אובייקטיבית אלא ערכית, וככזו, אין לה שום סיבה להופיע בכפיפה אחת עם משפט אינפורמטיבי (המשפט שלך היה "ורק מיעוט קיצוני הצביע בכל זאת לקצוות"). ואגב, לשאלתך שם למעלה, כן, אני קורא. אשר לחלק השני, לא כיוונתי לכמות הפעילות הפרלמנטרית,כיונתי למשמעויות המעשיות של הפעילות הפרלמנטרית והחוץ-פרלמנטרית, שיכולות להיות הפוכות לגמרי לאידאולוגיה או למצע שהוצג לציבור. והציבור? ימשיך להאזין לאידאולוגיה ולהבטחות בחירות ומקסימום לרטון מעט כאשר נבחריו (איזו אירוניה יש במונח הזה לטעמי) מתעלמים מהבטחותיהם, כמו (וכאן בעצם חזרנו למאמר שלך) שאת רוטנת כנגד ברק והאמירה "ראש ממשלה של כו-לם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך שאין קשר פוליטקאי-אידאולוגיה. מסכים איתי שיש קשר פוליטיקאי-בוחר? בוחר-אידאולוגיה? ומכאן בהכרח פוליטיקאי-בוחר-אידאולוגיה, שזה בעברית-לא תעשה, לא יבחרו בך,שזה בדיוק מה שעשיתי? אם כבר ענית על זה למישהו אי פעם,ראה עצמך פטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |