 |
יש כאלו שיאמרו לך כי נפלת למלתעות הריאל-פוליטיק שלי, אני אטען כמובן כי אין פוליטיקה פרט לריאלית, אולם אם תעייני בתגובותי הארוכות מנשוא במאמרם אחרים תראי שהתרגילון שלך לא רלוונטי מבחינתי. טענתי היא שאין קשר בין פוליטיקה לאידאולוגיה (למרות שהציבור משוכנע שיש קשר הדוק) ולכן כל החלוקה המפלגתית חסרת משמעות לטעמי. אם את רוצה כמה דוגמאות – פרס מול רבין במפלגת העבודה, מיכאל איתן מול אריאל שרון או ביבי ועוד. לשאלת הקיצון – שוב, אין כאן משמעות אובייקטיבית אלא ערכית, וככזו, אין לה שום סיבה להופיע בכפיפה אחת עם משפט אינפורמטיבי (המשפט שלך היה "ורק מיעוט קיצוני הצביע בכל זאת לקצוות"). ואגב, לשאלתך שם למעלה, כן, אני קורא.
אשר לחלק השני, לא כיוונתי לכמות הפעילות הפרלמנטרית,כיונתי למשמעויות המעשיות של הפעילות הפרלמנטרית והחוץ-פרלמנטרית, שיכולות להיות הפוכות לגמרי לאידאולוגיה או למצע שהוצג לציבור. והציבור? ימשיך להאזין לאידאולוגיה ולהבטחות בחירות ומקסימום לרטון מעט כאשר נבחריו (איזו אירוניה יש במונח הזה לטעמי) מתעלמים מהבטחותיהם, כמו (וכאן בעצם חזרנו למאמר שלך) שאת רוטנת כנגד ברק והאמירה "ראש ממשלה של כו-לם".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש