![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מניח שהבעיה בספר של שי היא שהוא ספוקלטיבי. אי אפשר לבסס מסקנות מרחיקות לכת כשלו על החומר הדל שיש לנו. הוא בנה מגדלים פורחים באוויר. אין רע בכתיבת ספרות, הבעיה היא בספרות המתחזה לאקדמאית. עוד נקודה - אלי, אני מעריץ גדול של מאמריך (בזמנו שלחתי מכתב מחאה ליאיר לפיד בגין דברי זלזול שהשמיע כלפי בחירתך כסופר השנה). קראתי לאחרונה ברשת מאמר שלך על ספרות השוליים שסביב מסע בין כוכבים. מחית שם נגד ההומוסקסואליזציה של כל קשר קירבה בין גברים, והדברים תקפים ביתר שאת לגבי היחסים בין שבתאי צבי לבין נתן העזתי, כפי שמתאר אותם אלי שי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עם כל הכבוד לאלי אשד, מה זאת השטות הזאת שהוא נבחר לסופר השנה? מי בכלל בחר אותו? חיפשתי בגוגל ומצאתי שזה רק במעריב. עיתונאי שקוראים לו אירי ריקין באמת בחר את מר אשד לסופר השנה, אז מה? זה כבר נקרא סופר השנה, כי איזה ריקין ממעריב שאף אחד לא שמע עליו החליט שאשד הוא סופר השנה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אירי ריקין הוא דווקא מבקר ספרות ידוע (ואף מרצה לפילוסופיה). אבל גם בעיניי, בחירה צריך לבחון לפי הגיוניותה ולא לפי טיבו של הבוחר. עליי, למשל, לא שמעו רבים, ובכל אופן זה יהיה מוצדק לחלוטין אם אבחר אותך לגס הרוח של השבוע. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה בטוח שהגעת למקום הנכון? האם לא ראוי היה יותר לגשת לאתר העיתון בו פורסמה הידיעה במקור ולהגיב שם, בין חבריך לסגנון? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הויכוח אם מגיע או לא מגיע לי פרס סופר השנה הוא תמיד אקטואלי ורלבנטי ובמיוחד עכשיו כאשר עומד להתפרסם ספר נוסף שלי ביחד עם אורי פינק אבל אני מציע להמשיך אותו כאן : דיון 1035 במסגרת הדיון על הספר "מטרזן ועד זבנג " ולא כאן . רק לתועלת מי שאינו יודע על מה המדובר אציין שיאיר לפיד הביע זעם מדוע כותב שורות אלה זכה בתואר סופר השנה ולא אנשים המוכרים היטב לכל שכבר זכו כמה וכמה פעמים בתואר זה כמו עמוס עוז או א. ב. יהושע או לחילופין מישהו מהברנז'ה הקרובה לו כמו עירית לינור. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נחפזתי. בכל אופן, אני שמח שדברי האלמוני לא הזיזו לך. הכותרת, בחסות ערן (תגובה 41093). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נדמה לי שהכותרת היא דווקא בחסות דוב'לה גליקמן מ''זהו-זה'' | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ויצויין רק שמדובר ב''תואר'' שהוענק לך במסגרת כתבת סיכום במוסף התרבות של מעריב, ולא באיזה תחרות או משהו כזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דובי, מה קרה בינך לבין אשד ? או שאתה סתם עושה פארודיה על קנאת סופרים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אצל דובי. יותר קשה להמציא עלילות מעניינות, מאשר לסכם חומר באופן שטחי. לסכם יודע כל סטודנט שנה א. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תבצע אתה את כל התחקירים שאלי מבצע, ואז תחליט אם זו עבודה קלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תנסה להמציא סיפור מקורי ומעניין יש מאין, ואז תחליט מה יותר קשה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תן לי כתובת דוא''ל, ואענה לך. זה לא צריך להופיע פה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי אפשר מיילינג ליסט? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ליוהנתן שלום תודה על התגובה ואולם כדאי שתקרא ישירות בספר בטרם תקבע כי אתה מניח כי הספר הוא ספקולטיבי יתכן עד מאוד כי תגלה בהמשך שתגובה כזו היא ספקולטיבית להבדיל ממבקרי הספר שלא טרחו לקרוא 520 עמ' קראתי היטב עשרות תעודות וספרים בנושא החומר כלל אינו דל והמגדלים ממילא גם אינם פורחים העובדה שהספר עיוני וספרותי כאחד אין פירושה שהעיון בו אינו מבוסס על מחקר או שהספרות שבו אינה בגדר ספרות יפה רשאי מחבר לכתוב במקצה מוגדר של ספרות בדיונית ורשאי מחבר אחר לכתוב במקצה מוגדר שני של מחקר ובאותה מידה ניתן לכתוב יצירה המשלבת את שני המישורים הללו יצירת המופת הגדולה של גרשם שלום מהווה לא רק מחקר מדויק אלא גם אחד הרומאנים ההיסטוריים החשובים שיצאו לאור בישראל במאה שעברה ובכך היא אוצרת גם הישג ספרותי בלתי מבוטל שלא שמו לב אליו מטבעו של המאדיום הכתוב שהוא יצירתי ומטבעם של דברים יצירתיים שהם אינם מחוייבים למסגרות כאלו או אחרות זה טבעם החופשי המקורי והרנסנסי של המקצועות ההומניסטיים העובדה שהתרגלנו ליצירות חד-מימדיות וחד-ערוציות אינה בהכרח סימן מובהק לנארותה של תרבות אלא רק לנכונותה להכפיף עצמה לסכמטיזציה ולמגירות |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ראשית, אני מבקש סליחה. אם הייתי יודע שאתה תקרא את התגובה שלי לא הייתי מעז להגיב על סמך עלעול שטחי בספר. באמת לא קראתי אותו בשלמות וברצף. שנית, האם קורא הספר יכול להבין איזה חלק הוא ספרותי, ואיזה חלק הוא פרי מחקר ? |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |