 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, את לא זאת שאמרת למישהו כאן "אין מקומך בארץ ישראל"? את לא זאת שחוזרת כאן על המנטרה שהשמאלנים מסוכנים לעתיד ישראל? העובדה שהאמירות לגבי פוליטיקאים מסויימים מן הימין היו מוטעות, לא אומרת שחסרים לנו גם ימנים אחרים, שכן מתרגמים/עשויים לתרגם משפטים מן הסוג הזה למעשים. חבל שאי אפשר כבר לשאול את גרינצוייג ואת רבין הי"ד. לא אכפת לי שתקראי לי צבוע ועלוב, העיקר שהדמוקרטיה "הצבועה והעלובה" שלי תישמר. זה עדיף על כל מדינה שאת וניצה כהנא מסוגלות להציע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דרכו של ה''שמאל'' (ובמיוחד אגפו השמאלי יותר) מסכנות - לדעתי - את עצם קיומה של המדינה בכלל, וכמדינה יהודית בפרט. חלק אפילו קורא לכך במפורש. זוהי טענה לגיטימית, שאפשר שהיא נכונה ואפשר שאינה נכונה. אבל מעולם לא פסלתי את הלגיטימיות של ה''שמאל'' (למעט את זה ששולל את קיומה של ישראל, בכלל או כמדינה יהודית ודמוקרטית). אכן, אין מקומך פה בישראל, ותנהג נכון - לשיטתך - אם תעזוב את הארץ. מהרסייך ומחריביך ממך ייצאו. ושלום ליהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרכו של הימין הקיצוני היא בעיני שמסכנת את עצם קיומה של המדינה. זו טענתי, והתבטאות כמו שלך מוכיחה לי שאיני טועה. רק בשביל הקוראים, אחזור עליה שנית: "אכן, אין מקומך פה בישראל, ותנהג נכון לשיטתך אם תעזוב את הארץ. מהרסייך ומחריביך ממך יצאו. ושלום ליהודים." כל מילה נוספת מיותרת. ושוב תודה על השירות רב הערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שיש עוד מישהו שמתעצבן כל פעם שמוציאים את הפסוק הזה מהקשרו? (מהרסיך ומחריבייך) המשמעות שלו היא חיובית. זאת נבואת נחמה שמופנית לארץ ישראל. תקראי את הקטע הרלוונטי בישעיהו (מ"ט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שזו המשמעות הפשוטה של הפסוק, שלקוח מתוך ההפטרה הנהדרת שקראנו אתמול. אבל אין צורך לפסול פירושי דרש ותיקים ויפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך צורך לפסול פירושי דרש, אבל רוב מי שמכיר את הציטוט הזה ומשתמש בו לא מודע להקשר המקורי שלו ולפשט האמיתי. הוא חושב שזה הפשט. במחשבה שניה, אגב, דווקא נדמה לי שהאיילת השתמשה בו בהקשר הנכון. אני שנטי שנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן (http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1049.htm (פסוק יז)). בטח ב"האייל הדתי" יש פינת המוקדשת לציטוטים מעין אלה ("פינת ביקורת חילונות"). אגב, לפחות במקרה הנ"ל, גם גדולים בתורה שוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דודו אלהרר התייחס בתוכניתו "הפוגה" ביום שישי אחר הצהריים לקטע שכתב ידידנו אסף ברטוב בדיוק על נקודה זו: http://www.forum2.org/ijon/isaiah.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחיתופל היה ללא ספק מהרעים. (לפחות בעיני אלו שבעד דוד) עצת אחיתופל, לעומת זה, היתה עצה טובה מאין כמוה. היא זאת שאמורה לתבוע את מפיצי דיבתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אמר דודו אלהרר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר ציטט את הקטע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר - כולם כבר יודעים את המשמעות האמיתית. אז די להיות פוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי המשמעות ה"אמיתית" מבין השתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות המקורית היא, כנראה, זו שציינו אדון חרדון ומר ברטוב. יחד עם זאת, אי אפשר לפסול את האפשרות שישעיהו התכוון לרמז גם לאפשרות השניה. יותר מכך, האשמת בורות כלפי כל אלו שמשתמשים במשמעות השניה, בהשאלה או מתוך הבנה שונה, הינה יהירות שאין לה על מה לסמוך. גם אני תיקנתי את כולם בקול גדול, כשהייתי בן חמש עשרה. בגיל שבע עשרה התבגרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזו נפוצה מאוד. כמה דוגמאות אחרות להיפוך משמעות (או סתם איבוד משמעות, או הוצאה מהקשר) של ביטויים תנכיים: עצת אחיתופל, מנה אחת אפיים, קול קורא במדבר, ועוד ועוד. אבי טבע את הציטוט "עיניים להם ולא יראו אוזניים", במשמעות של "גמל לא רואה את הדבשת של עצמו"; משפט מצוטט במדויק מהתנ"ך, אלא שלא לכך התכוון המשורר... (נתקלתי בציטוט זה ממש גם במקומות אחרים, כלומר אבי לא היה היחיד שעלה על הרעיון). ההנחה שלך היא שמי שמשתמש בציטוט, ובעיקר מי שמשתמש בו עם תוספת כגון "כמו שכתוב בתנ"ך", לא מודע לכך שהציטוט "שגוי". אני בספק אם הדבר נכון, בעיקר כאשר הציטוט מושמע מפי אנשים דתיים. יש לציין שציטוטים "הורסי הקשר" שכאלה הם פעמים רבות (או לפחות היו; אינני יודע לגבי המצב כיום) משחק מקובל בחברה החרדית. עיון בדרויאנוב מגלה עשרות, אם לא מאות, חידודים המתבססים על הוצאת משפטים תנכיים מהקשרם. דוגמאות מקריות: (653) חסיד ביקש לעלות לרבו ולא היה כסף בידו להוצאות-הדרך. מישכן את הטלית והתפילין, לווה כסף ועלה. אמרו עליו המתנגדים: הדא הוא דכתיב: "צדיק כתמר" – אף לתמר נתן יהודה משכון. (3046) שאלו ליהודי, אב לשמונה בנות: כמה בנות יש לו? החזיר הוא: "קצתי בחיי מפני בנות חי"ת" (ר' בראשית כ"ז מ"ו; הכתיב שונה אך ההגייה זהה). דוגמא אחרת: הביטוי "כסדום היינו לעמורה דמינו" משמש בד"כ במשמעות של "הפכנו לחוטאים גמורים". אבל למעשה, במקור (ישעיהו א'): "ארצכם שממה עריכם שרופות אש [...] לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו" – כלומר, כמעט והגענו לחורבן פיזי מוחלט, ללא כל קשר לרמת מוסר. אותם "משחקי הקשר" לא מוגבלים רק לתנ"ך, אלא גם לפרשנים, לתלמוד, וכו'; למשל (שוב דרויאנוב, 426), על רב שנחשד כי קיבל שוחד: "הכל יודוך והכל ישבחוך, והכל יאמרו: אין קדוש" (ובמקור – שחרית לשבת – המשפט ממשיך, כמובן: "... אין קדוש כאדוני"). וזאת מבלי להזכיר שיבושים מכוונים – "ברח דיין אמת", "ואכלת ושבעת וברחת", וכיוצ"ב. דוגמאות נהדרות לשיבושים שכאלה מופיעות ברבים מכתבי שלום עליכם, ובפרט אצל טוביה החלבן. אריה אהרוני מנסח זאת טוב ממני בהקדמה לתרגום "טוביה": "ה-"Homo Ludens ("האדם המשחק") היהודי לא שיחק ב"גולף" ולא ב"בייסבול", אלא בפסוקים. הוא פירש אותם, ודרש אותם, ועיקם אותם, והיטה אותם לצרכיו, כיד המסורת המקובלת בעם מדורי דורות. "כדרך חז"ל במדרשיהם, שפירשו דברי תורה שלא כפשוטם, והסמיכו אל הפסוק המקראי, בלהטוטי-משחק, כוונות ופירושים אחרים לצורך ענייניהם, – כן הסמיכו חובשי-ספסל-בית-המדרש בדורות האחרונים אל אותם פסוקים עצמם, ובאותה טכניקה עצמה, המשופעת הומור, כוונות ו"פירושים" שנתבקשו להם לצורך עניינם הם..." אסף ברטוב כותב (בדף שערן הפנה אליו): "שוב ושוב מוציאים את הפסוק הנאה מהקשרו, מתוך בורות או התלהמות", ורומז כי הנוהג נפוץ במיוחד אצל דוברים ימנים כנגד "עוכרי ישראל". אולם אני עצמי משתמש בפסוק (מחוץ להקשרו, כמובן) בהתייחסי למתנחלים. הקריאה של אסף "לשרש את התופעה", לא פחות, היא אבסורדית: היפוך-פסוקים וציטוטים-נטולי-הקשר הם חלק בריא, מרשים ואף מהנה מהתרבות היהודית הלמדנית. אמת, במקור ההנחה היא שהשומע מודע להקשר ונהנה מהשיבוש המופיע בו, ואילו כיום לצערי במקרים רבים השומע (ואף המצטט) אינו מודע לכך; אך כל זה לא פוסל את אופן השימוש האמור. בקיצור, הטענה כי המשתמשים בפסוק מפגינים בורות היא הנחה שגויה במקרים רבים, וגם כאשר היא נכונה, יש לה גב תרבותי מוצק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המעניינת. אישית אני נוטה להתעצבן כאשר אנשים משתמשים בפסוקים (או בכל מטבע לשון או ציטוט מפורסם כל שהוא) במשמעות מסולפת, למשל ציטוט פסוק המהרסים והמחריבים בתוספת האמירה הלאקונית 'כמו שאמר הנביא ישעיהו...' או אמירה מסוגה שמראה על כך שזאת המשמעות שמוכרת למצטט כפשט - כלומר, ציטוט תוך הפגנת העובדה שזאת המשמעות היחידה שאותה הם מכירים. אפשר לומר שצריך להתעצבן על ה'גב התרבותי' של התופעה הזאת ולא על המצטטים, אפשר לומר שבכלל מיותר להתעצבן, אפשר להגיד שלהתעצבן זה להעניש את עצמך על טפשותם של אחרים שבמקרה הזה אפילו לא צריך להניח את קיומה, הכל נכון. זה צורם קצת, זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או זהו, שהטענה שלי היא שלא רק שזה לא צורם (למעט במקרים מאוד קיצוניים של בורות מופגנת), אלא שזה משעשע ומרנין. לא סתם מצאו דוגמאות רבות של שיבושים מכוונים שכאלה את דרכן אל ספרי הומור ואוספי בדיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאת אייל אלמוני (לא אני): תגובה 158173 ומאת עוזי ו: תגובה 158224 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשאני הייתי בצבא, היה אפסנאי (הרצל) שאמר ''אם תרצו - אין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורבנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום אורבנית? אורבנית ע"פ המילון פרושו "עירונית", ואני את שרותי הצבאי ביליתי(1) במדבר. ___ (1) על זה נאמר "אחרי בלותי היתה לי עדנה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם מי ששולל רק את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית? את קוראת גם לו לקום - לשיטתו - ולעזוב את הארץ? אני בטוח שניצה כבר אורזת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |