|
לגבי נכונות הנתונים המובאים במאמר - איני יכול לערוב. יתכן בהחלט שהנתונים נכונים אך הדוגמא שנבחרה לצורך החישוב משרתת את ההטייה האידיאולוגית של מי שערך אותה. כלכלן אחר היה עשוי לדלות נתונים אחרים כדי לבסס את הקייס שלו.
אבל הרושם המצטבר שלי הוא שרמת המס השולי המירבי בישראל דומה לזו שבארצות אירופה אך הכניסה למדרגת המס המירבית מתרחשת בהכנסה נמוכה יחסית. אני מצטרף בהחלט לדעתך שלפני שנחפזים לקבוע מס מירבי של 35% (כפי שהוצע בזמנו ברפורמה של נאמן) יש להרחיב את מדרגות המס.
באשר להגדלת הנטל על המאיון העליון - זה אולי מוצדק מוסרית אך לא פשוט למימוש. כאשר הועלתה התיקרה לצורך ביטוח לאומי ומס בריאות (שמשמעה מס הכסה של 60%) דווח על שכירים רבים שפתחו חברות כדי להקטין את נטל המס עליהם.
הצעה אחרת (הועלתה בגלובס - לא זוכר על ידי מי) נועדה לרסן את השתוללות השכר מכיוון שונה: קביעת תקרת שכר לצורך הכרה במס. כיום אם פיוטרקובסקי מחליט ששכרו 500,000 ש"ח בחודש אז כל הסכום מוכר כהוצאה עסקית של החברה בה הוא מועסק והרווח השנתי לפני מס שלה קטן ב 6,000,000 ש"ח. אם קובעים תקרה (נניח 100,000 ש"ח לחודש) אז רק 20% משכרו יוכרו כהוצאה מוכרת ועל היתר תחויב החברה במס (כלומר תשלם מה"נטו" שלה).
|
|