בתשובה לשאול המשורר, 07/02/01 21:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר הערתי כאן כי אמירות ושאלות כגון השאלה שבבית האחרון בשיר של שאול שוללות, בהכרח, ממגזרים רחבים בחברה (חרדים, נשים, ערבים) את הלגיטימציה להביע עמדות בנושאים מדיניים. דיון 416 המשקל לא אחיד. החריזה בבית החמישי מאולצת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני כבר אמרתי שמי ששולל את הלגיטימציה מהם הוא שי בעצמו, ולכן מן הראוי שיענה על השאלה, מה שהוא נמנע בעקביות מלעשות. לשי כהן: שאלת כן או לא: אתה עושה מילואים??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ, היא אינה שוללת, אלא יוצרת מצב בו דעתו האינדיבידואלית של הטוען מוצגת כמשפיעה על הכלל (או על רובו). במקרה ספציפי זה, שאלתי ותהייתי הופנתה למר שי כהן הנכבד, ולא למגזרים שציינת. יישום המסקנות שלך והשלכתן באופן גלובלי לא במקום. ואם כבר, אהייה חייב לאמר, כי שאלה זו היא לגיטימית ביותר גם לגבי שתיים מהאוכ' הנ"ל, אותן מנית. במקרה זה, ובכל מקרה בו יחיד מעלה דפ"א בה הוא לא ייטול חלק בפועל, אולם הפעולה תשפיע - ואף דרסטית - על מצבם של אחרים, עליו לחשוב טוב מה הוא אומר, וכיצד הוא מציג את זה. לא נשללת כאן שום לגיטמציה להביע דיעה, אלא מושמים דבריו של שי באור אחר, בוחן וביקורתי אם תרצה. והמשקל בשיר.. הוא.. אינו מטרת העל, אלא המסר. החריזה מאולצת בכוונה... לא תיארת לעצמך שלחובשת יש קשר כלשהו לעניין. אתה מבין את זה, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, היא איננה שוללת. היא מנסה לערער. ושוב, אני תוהה מה ההבדל העקרוני בין העלאת השאלה ששאלת ביחס לשי כהן (הנכבד או לא) לבין העלאתה ביחס ל''ארבע אמהות'' או ל''נשים בירוק'' או למי שאיננו משרת בצבא כי הוא חרדי או כי הוא פלסטינאי או כי הוא בעל כושר רפואי ירוד. את הרעיון שלך יכולת להביע בפרוזה או בשיר. משהחלטת לעשות זאת בשיר, עליך להיות מוכן לקבל ביקורת על האמצעי האומנותי (ולא רק על המטרה). היות שברור היה לי שלחובשת אין קשר, הרשיתי לעצמי להביע תהייה על תפקידה בכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא גם לא מנסה לערער. היא מבקרת באופן שמראה את תרומת האינדיבידאואל ביחס לתרומת הכלל בנוגע לנושא, ואת רמת התרומה והשפעתה על שניהם. כשאמרתי ששאלתי לגיטימית גם לשתיים מהדוגמאות שנתת, לא התכוונתי לנשים, משום שהן לא מחוייבות לשירות מילואים, שלא מכח השפעתן (הן יכולות להתנדב, אבל על גברים, השירות הוא חובה). העניין תקף גם לגבי אנשים שכושרם הבריאותי ירוד. חרדים? יכולים לשרת בצבא, ומוזמנים לעשות זאת מבחינתי. בדרכי עורמה והשתמטות הם בוחרים שלא לעשות כך. אתה יכול להתעקש ולטעון ש"תורתם אמונתם". אז תורתי לשבת מול הטלוויזיה ולאכול פיצה כל היום (פטור, אני לא אקבל בגלל זה בלשכת הגיוס). ערביי ישראל? יכולים להתנדב ולשרת בצה"ל. סיבות רבות כגון בעיות כלכליות קשות וניגוד אינטרסים אתניים הן שמונעות התנדבות ברב המקרים. לא ניתן להתעלם מבעיית המיעוט הזה, בכל הנוגע לגיוס לצבא. הוא סובב בעיות רבות, ועל כך אפשר לדון במאמר שלם. אם כך, תפקידה בכח היה חריזה מאולצת. עצם היות המשפט "..מתחרז עם חובשת" ממחיש את קבלת האילוץ, והדגשת ההומור שבו. ולגבי המשקל, ראוי לציין כי השיר נכתב בהשראת סגנון כתיבת ימי הביניים של ישראל הקדומה, בה כל משפט מורכב מ - דלת / וסוגר. ידוע כי המשקל בסגנון זה, בהתייחס לעקביותו, מצוי ברב המקרים רק בשני משפטים זוגיים עוקבים, כשבמשפט האחרון בשיר יוצא המשקל מתבניתו, ולעתים גם החריזה. כמו בשיר העילאי שלפניך, היה פופולרי לסיים שירים אלו בסימן שאלה (לרב, כהבעת תקווה או שאלה לה'). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |