 |
יש הבדל בין קריאה לקריאה. כאשר מישהו קורא "על ממשלת ישראל לסגור את 'האיל הקורא' ויפה שעה אחת קודם" זו קריאה מקוממת אך לגיטימית ואינה דורשת מסגור. כאשר הקריאה היא "כשנעלה לשלטון נתלה את עורכי כל המגזינים באינטרנט על האקליפטוס הקרוב" יש חריגה מתחום הלגיטימי. כשכהנא כותב/ת על "מרחץ הדמים האיום" שיבוצע ב"גויים דוברי עברית" וב"גידול הסרטני" (היינו, חילונים) כל "יהודי מציאותי" יכול לראות כמה עלי אקליפטוס בזווית העין.
במלים אחרות, ההבדל בין קריאה לקריאה אינו בתוכנה אלא בפעולה המוצעת ובמבצע המיועד שלה. אפשר לקרוא לכולנו לזנוח את דרכנו הדמוקרטית הטועה לטובת חיי אמונה ותורה, אבל מהחזון המילנרי של כהנא לא נרמזת בחירה חופשית שלנו. להיפך. "נגע הצרעת" (רעיונות ליברליים) צריך ל"היעקר" ביד חזקה ובזרוע נטויה – היינו, בכפיה או בפגיעה פיסית. מאחר ולכהנא היה עבר עשיר של פעילות אלימה וויג'ילנטית (ר' http://faculty.biu.ac.il/~hemdaby/docs/alimut_politi... ) יש חיזוק נוסף לחשש מפעולותיו.
נושא חשוב נוסף הוא אפשרות של הטעיית הציבור. נכון שהמאמר אינו הדבר היחידי ב"האיל הקורא" ונכון שלעתים הוא הופך משני לדיון שבעקבותיו, אך הוא עדיין מקבל מיקום מערכתי בראש העמוד, כדבר החשוב ביותר והמובלט ביותר בכל שרשור הודעות. במקרה כזה, חשוב להמנע מהטעייה מכוונת בנושאים קריטיים של הציבור. רק מעטים, אם בכלל, מקוראי הדיון טרחו וקראו את ספרו של כהנא "על הרעיון," פחות מהם אמונים על איתור הרעיונות מבעד לאריג הכאילו-הלכתי של טיעוניו, ועוד יותר מעטים, חוששתני, 'זכו' לראותו מופיע "חי" בעצרות (אני עוד זוכר אותו מחייך ונוהם בדרכו הייחודית בכיכר הקטנה בפינת רחוב הבנים ורחוב ישורון בהוד-השרון "ואני אטפל בהם... אתם יודעים שאני אטפל בהם... הווווו, איך שאני אטפל בהם..."). לכן, הצגתו כמין שיה רעיונית מטעה את הציבור, אם הדברים לא מובאים בהקשרם. ועוד יותר חשוב ההקשר בגלל שהאדרת התמימה כביכול שעוטה נ. כהנא על דבריו מכוונת מראש להטעות.
אשר לפרקטיקה של המסגור. אני נסוג בי. אין צורך בפרסום תגובה בצמוד או בגוף המאמר, אבל ישנן דרכים שונות ולגיטימיות למסגור. האחת היא הפנייה למקור הדברים (מצע כ"ך, "אור הרעיון"), שנייה היא הצגת שאלות מסוימות לכותב שעליו לענות עליהן בגוף הכתבה. כל גורם עיתונאי או הגותי מעוניין בכתבה לא רק כשלעצמה אלא משום שהיא עונה לשאלות רלוונטיות. לכן, הכוונה לנגיעה בנקודות חשובות כמו דמות המדינה תחת שלטון כהניסטי (כזכור, כהנא קרא לכפיית כללי לבוש והתנהגות דתיים, איסור חופש ביטוי ואמנות, הקפאת הדמוקרטיה, ומגדנות מסוג זה), גורלם של חילונים ("הסרטן," "המתיוונים") תחת שלטון כזה, מה תעשה ישראל מול מחאות מחוץ על מדיניותה (כהנא המליץ על מלחמת גוג ומגוג בה יציל ה' את חסידיו וישמיד את כל השאר), יחס לחריגים, וכן הלאה חשובות מאוד לקוראים.
ואי אפשר בלי קצת לסיום: היכן יעבור הקו בין מה שדורש הבהרות ומה שאינו דורש הבהרות? האם מאמר המפרט את מסכת העדויות לכאורה של מכחישי שואה לכך שהשואה לא הייתה ראוי לפרסום? האם מאמר המבהיר כי בעלות מפלגת איקס לשלטון יעוקרו באחת כל הג'ינג'ים משום שהם מהווים סכנה לציבור ראוי לפרסום? ומדוע לא לפרסם קטעים מכתביהם של שטקר, היטלר או רוזנברג? אחרי הכל, גם אלו דברים שלציבור יש עניין לדעת עליהם. לא?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש