בתשובה לאורי, 03/08/03 3:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתייחס רק ל-ג', משום שעם השאר אני די מסכים בין כה וכה. ראשית, הרשה לי לציין שאני שמח מאוד על תגובתך הזו - הרי זהו בדיוק סוג הדיון שאנחנו מעוניינים להשיג באייל. דיון מנומק, מפורט, שמציג את הכשלים בטיעון המוצג. אתה עשית זאת למופת בתגובה זו, ומשכת את השטיח מתחת לרבות מטענותיה של ניצה - וטוב שכך. דומני כי זו השיטה הטובה ביותר לשכנע אנשים בצדקתך: לא על-ידי התעלמות מדעות אחרות, אלא על ידי הוכחתן כשגויות או שקריות. וזו, אם תרצה, הסיבה לכך שהמאמר פורסם. המאמר אינו מכיל דברי הסתה לכשעצמו, אלא טוען כנגד השתקתו של כהנא, על-ידי ניסיון להוכיח כי כוונותיו היו טובות והדרך להשיג את מטרותיו הייתה לגיטימית. ניצה (שהקשר שלה למאיר כהנא הובהר בהערה שבסוף המאמר) ניסתה להציג צד אחד של כהנא. אתה, בהודעתך הזו (וגם אחרים בתגובות קודמות) הציגו את הצד האחר, המוכר יותר, למי שבטעות שכח. וטוב שכך - על זה בדיוק מתבסס האייל. על כך שהמאמר אינו עומד בפני עצמו, אלא בצירוף הדיון שעוקב אחריו. לפיכך, תמוהה בעיני טענתך כי חסר "פרסום תגובה בצמוד או בגוף המאמר" - יש מאות תגובות בצמוד למאמר, כולל זו שלך. כאן לא Yנט, שם אין התייחסות רצינית לתגובות. כאן התגובות הן שוות ערך למאמר - יש שיאמרו אפילו שהן עיקר העניין - ולכן אי אפשר להתייחס לאייל כמו לעיתון, שבו תצפה למצוא בוקסה לצד כתבה בה תובע דעה נגדית. באייל יש יותר בוקסות מאשר כתבה. אני מתנגד ל"מסגור" של דברים על ידי המערכת בניגוד לרצונו של הכותב. הדברים מוסגרו מספיק על ידי עצם שמה של הכותבת וההבהרה בסוף המאמר אודות הקשר האישי שלה לרב כהנא. הרי ניצה עצמה ניסתה למסגר את הנושא באופן מסוים - זו הייתה מטרת המאמר, למסגר את הדיון בכהנא באופן מסוים. אילו המערכת הייתה מתערבת ודורשת לכלול כותרת שלילית לגבי כהנא, או אפילו כותרת אמביוולנטית ("כהנא - מושיע או נאצי?") הרי שהיינו חוטאים למאמר עצמו ומטעים את קוראינו, שיקבלו את המאמר כאילו הוא תשובה (חד משמעית) לשאלה שהוצגה בכותרת. מצד שני, אינך יכול לצפות מניצה להסכים להכניס שינויים במאמר כך שהנושא יוצג באופן אובייקטיבי יותר. אי אפשר לדרוש זאת ממי שכותב מאמר עמדה (וזה כל מה שיש באייל, למעשה - מאמרי עמדות). יהיה זה כמו לדרוש מנחמיה שטרסלר לשנות את הטור שלו כך שתובע בו הלגיטימיות והצדק שבדרישותיהן של החד-הוריות, או שהעורך יוסיף בכוונה כותרת שלילית כלפי התוכנית הכלכלית. לשיטתי, אי אפשר לפסול קולות. הקולות שם, בין אם נרצה או לא. הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא להעמידם לדיון ולהוקעה ציבורית, ולטעמי האייל הוא המקום הטוב ביותר לעשות כן - מה גם שהוא המקום היחיד שבו אני יכול ליישם את מדיניותי הזו. יתר על כן - מרגע שעמדה מסוימת נידונה וגורלה נחרץ להוקעה פומבית, כפי שכבר היה במקרה של הכהניזם, אין בכך כדי למנוע העלאה מחדש של הנושא כעבור זמן מה: דברים משתנים. עמדות משתנות. מצבים משתנים. מה שב-88 היה בלתי נסבל (כהנא, או - לחלופין - שיחות עם אש"ף), היום יכול להיות הדבר האלמנטרי ביותר. חשוב מה היה קורה לו אנשים כמוך מהצד השני של המתרס הפוליטי היו טוענים כי את האיסור על שיחות עם אש"ף אין להעלות לדיון נוסף בשום פנים ואופן, וכי מדובר בבגידה בעם שאינה יכולה בכלל להיות נושא לדיון? אני מבטיח לך שאילו זה היה המצב כיום, היינו מעלים מאמר באתר שנושאו - "שיחות עם אש"ף, עכשיו!". לבסוף, המבחן שלך הוא יותר מבעייתי. האם לדעתך יש למנוע דיון במאמר תחת הכותרת "מדוע יש לסגור את האינטרנט"1? ומה עם מאמר שמאלני רדיקלי תחת כותרת המשנה "המדינה היהודית היא עוול לעם הפלסטיני. על ישראל להכריז על עצמה בטלה ומבוטלת, ועל אזרחיה לשוב למדינות מהן באו"? גם קבלת הטיעונים שבו תצריך את סגירת האייל, אבל בטוחני כי לא תמצא בכך עילה למנוע את פרסומו. לסיום, אני, בניגוד אליך (ודווקא בגלל קוראים כמותך) כן סומך על קוראי האייל שידעו לקבל את הדברים כראוי, וחושב כי הדיון שהתקיים ומתקיים בעקבות המאמר הוא חשוב, וטוב שיש איפה לקיים אותו. 1 פורנו, אתרי שנאה וכיו"ב. לא שווה את המאמץ והפגיעה בילדינו. נגיד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין קריאה לקריאה. כאשר מישהו קורא "על ממשלת ישראל לסגור את 'האיל הקורא' ויפה שעה אחת קודם" זו קריאה מקוממת אך לגיטימית ואינה דורשת מסגור. כאשר הקריאה היא "כשנעלה לשלטון נתלה את עורכי כל המגזינים באינטרנט על האקליפטוס הקרוב" יש חריגה מתחום הלגיטימי. כשכהנא כותב/ת על "מרחץ הדמים האיום" שיבוצע ב"גויים דוברי עברית" וב"גידול הסרטני" (היינו, חילונים) כל "יהודי מציאותי" יכול לראות כמה עלי אקליפטוס בזווית העין. במלים אחרות, ההבדל בין קריאה לקריאה אינו בתוכנה אלא בפעולה המוצעת ובמבצע המיועד שלה. אפשר לקרוא לכולנו לזנוח את דרכנו הדמוקרטית הטועה לטובת חיי אמונה ותורה, אבל מהחזון המילנרי של כהנא לא נרמזת בחירה חופשית שלנו. להיפך. "נגע הצרעת" (רעיונות ליברליים) צריך ל"היעקר" ביד חזקה ובזרוע נטויה – היינו, בכפיה או בפגיעה פיסית. מאחר ולכהנא היה עבר עשיר של פעילות אלימה וויג'ילנטית (ר' http://faculty.biu.ac.il/~hemdaby/docs/alimut_politi... ) יש חיזוק נוסף לחשש מפעולותיו. נושא חשוב נוסף הוא אפשרות של הטעיית הציבור. נכון שהמאמר אינו הדבר היחידי ב"האיל הקורא" ונכון שלעתים הוא הופך משני לדיון שבעקבותיו, אך הוא עדיין מקבל מיקום מערכתי בראש העמוד, כדבר החשוב ביותר והמובלט ביותר בכל שרשור הודעות. במקרה כזה, חשוב להמנע מהטעייה מכוונת בנושאים קריטיים של הציבור. רק מעטים, אם בכלל, מקוראי הדיון טרחו וקראו את ספרו של כהנא "על הרעיון," פחות מהם אמונים על איתור הרעיונות מבעד לאריג הכאילו-הלכתי של טיעוניו, ועוד יותר מעטים, חוששתני, 'זכו' לראותו מופיע "חי" בעצרות (אני עוד זוכר אותו מחייך ונוהם בדרכו הייחודית בכיכר הקטנה בפינת רחוב הבנים ורחוב ישורון בהוד-השרון "ואני אטפל בהם... אתם יודעים שאני אטפל בהם... הווווו, איך שאני אטפל בהם..."). לכן, הצגתו כמין שיה רעיונית מטעה את הציבור, אם הדברים לא מובאים בהקשרם. ועוד יותר חשוב ההקשר בגלל שהאדרת התמימה כביכול שעוטה נ. כהנא על דבריו מכוונת מראש להטעות. אשר לפרקטיקה של המסגור. אני נסוג בי. אין צורך בפרסום תגובה בצמוד או בגוף המאמר, אבל ישנן דרכים שונות ולגיטימיות למסגור. האחת היא הפנייה למקור הדברים (מצע כ"ך, "אור הרעיון"), שנייה היא הצגת שאלות מסוימות לכותב שעליו לענות עליהן בגוף הכתבה. כל גורם עיתונאי או הגותי מעוניין בכתבה לא רק כשלעצמה אלא משום שהיא עונה לשאלות רלוונטיות. לכן, הכוונה לנגיעה בנקודות חשובות כמו דמות המדינה תחת שלטון כהניסטי (כזכור, כהנא קרא לכפיית כללי לבוש והתנהגות דתיים, איסור חופש ביטוי ואמנות, הקפאת הדמוקרטיה, ומגדנות מסוג זה), גורלם של חילונים ("הסרטן," "המתיוונים") תחת שלטון כזה, מה תעשה ישראל מול מחאות מחוץ על מדיניותה (כהנא המליץ על מלחמת גוג ומגוג בה יציל ה' את חסידיו וישמיד את כל השאר), יחס לחריגים, וכן הלאה חשובות מאוד לקוראים. ואי אפשר בלי קצת לסיום: היכן יעבור הקו בין מה שדורש הבהרות ומה שאינו דורש הבהרות? האם מאמר המפרט את מסכת העדויות לכאורה של מכחישי שואה לכך שהשואה לא הייתה ראוי לפרסום? האם מאמר המבהיר כי בעלות מפלגת איקס לשלטון יעוקרו באחת כל הג'ינג'ים משום שהם מהווים סכנה לציבור ראוי לפרסום? ומדוע לא לפרסם קטעים מכתביהם של שטקר, היטלר או רוזנברג? אחרי הכל, גם אלו דברים שלציבור יש עניין לדעת עליהם. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אלא לציין את הברור מאליו - אילו מישהו היה מתנדב לכתוב מאמר מנוגד אודות כהנא, הייתי שמח לפרסמו גם כן. לאייל יש מגבלות מערכתיות. למשל - איננו יכולים להזמין מאמר. לכל היותר אנחנו יכולים לבקש, אבל לא יותר מזה. אילו הייתי יכול, יתכן שהייתי מזמין מאמר מנוגד לזה כדי להציג את הנושא מכל הכיוונים. מכיוון שלא עומדת לי האפשרות הזאת, פרסמנו את המאמרים כפי שהם, והצד השני נחשף בתגובות להם. באשר לשאלותיך בסוף - הייתי מפרסם כל אחד ואחד מהמאמרים שציינת, בהנחה שהיו עומדים בסטנדרטים הרגילים של המערכת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |