בתשובה לניצה כהנא, 01/08/03 3:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הבהדל בין עיתונים חילוניים לדתייים. רוב העיתונים החילוניים שואפים ברמה כזו או אחרת לאובייקטיוויות (הגם שאף פעם הם לא יגיעו לאובייקטיוויות מלאה) ואילו רוב העיתונים הדתיים (חרדיים) במודע ובגלוי שואפים ברמה כזו או אחרת לסובייקטיוויות (חדשות פובליציסטיות) ולכן מתרחקים הרבה יותר מן האמת. דבר שמשקף באופן כללי גישות רחבות יותר. ולכן זה בכלל לא אותו הדבר לדבר על ה''מודיע'' שמפרסם משהו על הצלחת פוליטיקאי חילוני. לעומת עיתון חילוני שמדבר על הצלחת פוליטיקאי דתי. למעשה עיתון דתי שמפרסם ידיעה כזו עשוי לעשות זאת במסגרת של ''הבזקי'' אובייקטיוויות, או דווקא כיד להרתיע את הציבור הדתי מהצלחתו של זה. הכל בהתאם להקשר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש חושבת ש''רוב העיתונים החילוניים שואפים ברמה כזו או אחרת לאובייקטיביות''. הרי לכל אדם יש את נקודת ההשקפה שלו, ואילוצים של המערכת ואלף ואחד גורמים אחרים שמשפיעים על מה שאת קוראת. אני, באופן אישי לפחות, מעדיפה לקרוא משהו שאני יודעת מראש מה נקודת ההשקפה והאילוצים שלו, כדי לדעת מה ואיך לקחת בערבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה נותנת בעצם ביטוי להשקפה פוסט-מודרנית שגורסת כי בכל מקרה המציאות היא רק ''קריאות'' שונות של אנשים שונים ולא משהו מוחלט. גם אם יוצאים מנקודת השקפה כזאת הרי שהשאיפה לאובייקטיוויות (או ריבוי קריאות בפוסט-מודרנית) יכולה רק להועיל לטקסט הנוצר, גם אם לא להביא לאובייקטיוויות מוחלטת. דיברת על אילוצים של המערכת וכו'... אלו בוודאי פוגעים בתוצאה ומרחיקים אותה באובייקטיוויות, אבל הם לאוו דווקא מחסלים כליל את השאיפה של הכותב לאובייקטיוויות. לגבי השקיפות והפומביות של נקודת ההשקפה והאילוצים. גם אצל מי ששואף לאובייקטיוויות, יש השקפת עולם ופעמים רבות היא גם ידועה לקהל הרחב כך שהוא יכול גם להתרשם מן ההטיות שעשה הכתב ל''מציאות''. וכך הציבור וגם העלמה יכולים לקחת גם אותו בעירבון מוגבל (ורצוי שכך יעשו). אם כי זה באמת רעיון מעניין לטעון לקוד אתי שיכתיב לכתבים ועורכים לפרסם את דיעותיהם על הנושאים אותם הם מסקרים (נושאים חדשותיים ולא פובליציסטיקה ששם זה מודגש בטקסט מראש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על העיתונות הישראלית, ואם זה לא היה ברור, אז הנה אני מסבירה. לא פוסט-מודרניות ולא נעלים. ברגע שמדובר בשני עיתונים גדולים בזירה, שניהם בבעלות פרטית, לשניהם בעלים בעלי אינטרסים כלכלים ואחרים,ושניהם רוצים למכור- וכמה שיותר. ני לא מציינת את זה לשלילה, זה לגיטימי ומובן לחלוטין. העניין הוא, שגם כשמציגים משהו כאובייקטיבי, אפילו אם מדובר בעובדות, זה עדיין מוצג בפן מסויים. רוצה לומר, גם כשמביאים את העובדות כפי שהן, עדיין בוחרים להביא או להבליט דווקא עובדות מסויימות. וגם לעיתונאים עצמם לא תמיד יש שאיפה להגיע לאמת האובייקטיבית. יש עניינים של אגו, וכבוד, וערכים מסויימים ו... אין חדש תחת השמש. להאשים רק עיתונים מסויימים בכך, זו התממות מסויימת. _________ העלמה עפרונית, ושימוש נרחב במילה "מסויים" על הטיותיה השונות. אבל אין לה כוח לשכתב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלמה עפרונית יקרה, אין לי כוונה ללכלך על העיתונות הדתית באופן כוללני, או להאדיר את החילונית. אבל אני לא חושבת שהכוונה של רוב העיתונאים היא לא להגיע לאובייקטיוויות. אני מאמינה שרוב הכתבים החילוניים (וגם אלה הדתיים עם תפיסת *עיתונות* חילונית, דהיינו לא משיחית-מיסיונרית), שואפים לאובייקטיוויות, אפילו אם בתת-מודע הם מונעים גם מדברים אחרים. יותר מזה, גם אם במודע יש להם כוונה אחרת שסותרת את האובייקטיוויות, היא עדיין בהתנגשות פנימית עם הרצון לאובייקטיוויות, מאבק שעשוי למתן את הסטייה מן האמת. כנאה שישנם גם כמה שרלטנים שהאמת כלל לא מעניינת אותם והם אפילו לא מנסים להתקרב אליה, אלא אל אינטרס זה או אחר. כל אלה לא סותרים את העובדה שבפועל, התוצאה היא הרבה פעמים של כתבות מוטות לכיוון בעלי ההון וכו'... גם בעיתונות החילונית ולכן צריך שיהיו לה כלבי שמירה (הבנתי שהאייל מתחיל ביוזמה ברוכה). ולכן אין שום סתירה בין מה שאמרתי למה שאת טוענת (כאילו בסתירה לטענותי)-כי גם אם מציגים עובדות מציגים עובדות מסויימות ובפן מסויים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |