 |
זהו, מצאתי את המסמך. כמה נקודות נוספות.
קשרים עם ארגונים שונים:
אקסקיוטיב אינטלג'נס רוויו (אוג' 84): לכהנא קשרים עם פלג של הבונים החופשיים שנקשר לנסיון ההתנקשות באפיפיור. הקשר הוא דרך אדם בשם אדוארדו רקנטי. אותו מגזין מזכיר את אביגדור אסקין מיודענו (מארגן ה"פולסא דנורא" אא"ט, זה שהביא כלה להתחתן עם יגאל עמיר בכלאו וכו') כסוכן של הק.ג.ב . כמו כן, העיתון מפרסם כי כהנא מקבל זמן שידור רב בתחנת הרדיו של הימין האוונגליסטי בניו-יורק. ארגון שתומך בנשיא רייגן ומוביל בעניין לימודי נצרות בבתי ספר בארה"ב. נטען גם שהארגון מממן את כהנא. הוא מכחיש "אינני מקבל תמיכה כספית מהם. אם ראש התחנה מעוניין לתת לי זמן שידור מפני שהוא סבור שזה יאיץ את שובו של ישו, שיבושם לו".
כהנא היה סוכן של הFBI (על פי הודאתו בראיון עמו במגזין פלייבוי בשנת 1972). הוא התגייס לFBI כדי לפעול נגד התנועות הפועלות נגד מלחמת ויאטנם, תחת שם הכיסוי מייקל קינג. סיפור הכיסוי שלו היה שהוא עיתונאי של שירות הידיעות הדרום-אפריקאי ושהוא נוצרי פרסביטריאני. לשם קידום פעילות זו הקים מכון מחקר ששכן בשדרה החמישית בניו-יורק (השם אינו מוזכר) והקים גם את תנועת "ה-4 ביולי". הוא מספר באותו ראיון שהתבקש לחקור, בין השאר, את אגודת ג'ון בירץ' - קבוצה ימנית קיצונית על שם סוכן אמריקאי שסתנן לסין ונעלם שם - אגודה פשיסטית מוצהרת. כאיש FBI נפגש עם יוסף חורבה, שהיה מרצה במכללת חיל האוויר האמריקאי באלבאמה - אחד המוסדות העיוניים של מערכת ההגנה האמריקאית. לימים נודע כבעל גישה ישירה למקורות מודיעין של מערכת הביטחון, ויועצו של רייגן במועצה לביטחון לאומי וכאחד מאנשי המו"מ הגרעיני עם ברה"מ.
היה בקשרים עם משפחת המאפיה קולומבו (שוב, על פי עדותו עצמו), ואף עמד ליד ג'ו קולומבו כאשר נרצח על ידי אנשי משפחת גאלו (אנשי קולומבו רצחו את גאלו מאוחר יותר). בראיון בידיעות אחרונות עם יצחק בן-נר ב-21.1.83 נשאל כהנא "איזה אינטרס היה למאפיה לפעול איתך?" כהנא ענה "לא יודע". בן-נר הקשה: "תן ניחוש?" כהנא: "אני לא מנחש". בן-נר: "אבל הפרקליט של קולומבו הוציא אותך [ממעצר] בערבות של 45 אלף דולר" כהנא: "נכון. אולי ניסה לשנות קצת את תדמיתו".
קשריו האישיים:
בתקופת ה"נצרות" שלו, "חי בחטא" עם הדוגמנית הלא יהודיה גלוריה דארגאניו. כאשר נודע לה בשנת 1967 שכהנא נשוי ואב לשני ילדים היא התאבדה. הכתב מייקל קאופמן פרסם את הפרטים בניו-יורק טיימס בשנת 1971 והוסיף שכהנא הקים קרן על שמה במסגרת הליגה להגנה יהודית. פראן רוזנבלט, המנהלת האמריקאית של הליגה, אישרה את המידע.
כהנא וקשריו עם אנשי ציבור בישראל:
כהנא זכה כנראה לתמיכה מבגין, אבל לא משמיר. בשנת 1984 התבטא, כנראה בעניין המחתרת היהודית כי "לא במקרה נחשפה המחתרת בתקופת שמיר. בתקופת בגין זה לא היה קורה". בין תומכיו של כהנא אפשר למנות, נוסף על בגין, את ד"ר הרצל רוזנבלום, עורך "ידיעות אחרונות" בזמנו (כתב מספר מאמרים בזכו כהנא) הרב ניסים זאב מש"ס (כהנא ביקר באופן סדיר בישבת שערי תורה השייכת למשפחת זאב. ונהג להתייעץ איתו) ושמואל תמיר, שהיה בעבר קצין המבצעים של האצ"ל ויקשר בהמשך לעניין עמיחי פגלין. גם רוני מילוא והיועמ"ש יצחק זמיר מתוייגים כבני ברית של כהנא, למרות שהקשרים הם עקיפים למדי. אפילו גורמים לא מזוהים בתנועת "שלום עכשיו" משמיעים את הטענה כי "יש צדדים חיוביים בכניסת כהנא לכנסת כי הוא יחייב את החברה הישראלית להתמודד עם הגזענות" ("חדשות". יולי 1984)
ברשימת מתנגדיו של כהנא נוסף על שמיר, אפשר למנות את לווינגר, שהתבטא נגד מושג ה"מתיוונים" של כהנא והתנגד להתנחלות אל-נקם ואת פרקליט המדינה גבריאל בך, שיצחק זמיר בחר להתעלם מכל מה שכתב כאשר החליט לאפשר לתנועת כך לרוץ לכנסת בשנת 1984.
פרשת עמיחי פגלין:
בשנת 1972 ביקש ה-FBI ממדינת ישראל לעצור את עמיחי פגלין "גידי", איש האצ"ל לשעבר, לאחר שנתפס נשק שהוא ניסה להבריח לארה"ב למשפחת המאפיה קולומבו (כן, שוב הם) דרך הליגה להגנה יהודית. בדרך כלל עוצרים אנשים בבית המעצר באבו-כביר אבל פגלין, בהתערבותו של מנחם בגין אצל שר המשטרה שלמה הלל, קיבל "מעצר דה-לוקס" בחדר 604 במלון בזל בתל-אביב. עורך דינו של פגלין הוא שמואל תמיר. תמיר, בראיון לשלמה נקדימון בידיעות אחרונות 29.9.72: "אפשר היה לפתור את הנושא כולו לא במסגרת של הליכים פליליים אלא בזווית ראיה בטחונית. תחת זאת אני רואה שלטון שלם מתנפל על איש אחד תוך ניפוח עובדות ללא פרופורציה". יש לציין שכהנא לא נעצר בפרשה למרות שהודה בפומבי על קשריו והודיע שיסע מיד לארה"ב לפגוש בעניין את קולומבו - אך המשטרה אפילו לא החרימה את דרכונו. הנשק אגב, נגנב מצה"ל, וב24.9.72 פורסם במעריב כי חלקו של הנשק ממקור סובייטי. באופן מפתיע אולי עוד יותר מסתבר שגם בזמן ה"מעצר דה-לוקס" איפשרה המשטרה פגישה בארבע עיניים בין כהנא לפגלין. בזמן משפטו של פגלין טוען תמיר "מוזר שהמשטרה דורשת את מעצרו של פגלין, בעוד שכהנא מודה בהשתייכותו לפרשה ואף מתהדר על כך בהכרזה לעיתונים". פקד פרידמן מהמטה הארצי בתגובה בידיעות אחרונות 13.3.73: "עלול להיות שכהנא מפרסם בפומבי כדי להוריד את החשד מפגלין".
הימין החדש:
לא קשור מפורשות לכהנא, אבל כנראה משיתפו פעולה בדרכים שונות. מייסדיו הם ח"כ מיכאל קליינר ואביגדור אסקין (כן, הזכרנו אותו קודם), תחת ההדרכה הרוחנית של פרופ' פול איידלברג, שהיה מס' 6 ברשימת "חרות" לכנסת הנוכחית (מאמר לדוגמה: http://nativ.cc/May2003/eidelberg.htm ). איידלברג כתב נגד ההפשרה בין מזרח למערב בספרים מאחורי הדטאנט" ו"האסטרטגיה של סאדאת". הימין החדש קשור לקבוצות נוצריות כמו "הרוב המוסרי" של הכומר ג'רי פולוול, והממן היא האמריקאי רוברט ג'ייקובס. העיתונאי אמנון סלע כותב ב"דבר" ב2.12.1983 כי הק.ג.ב. הכניס סוכנים סובייטים הפועלים בימין החדש.
התבטאויות:
למרדכי ורשובסקי: "אוריד לך את הרגל השניה".
ליוסף בורג: "אוריד לך את הכיפה".
ב-24.9.84 הוזמן כהנא לועדת הפנים של הכנסת לדיון על הגבלת חופש התנועה של חכ"ים. כתב בתשובה "לא אבוא לחגיגת לינץ' נגדי".
קרא לעצמו "מיורשי המכבים ובר-כוכבא" אבל לא השתתף באף מלחמה - היה בן 16 במלחמת העמצאות, בן 24 במבצע קדש, ובן 35 במלחמת ששת-הימים.
מעצרים:
בשנת 1975 נעצר על ידי השב"כ עקב גילוי נסיון לפגוע בקיסינג'ר כשבא להשיג הסכמי ביניים עם מצרים.
בשנת 1979 נעצר ל-3 חודשים.
באפריל 1980 נעצר על הפרת הסדר ברמלה.
בשנת 1982 נעצר על נסיון פיגוע בהר הבית ונשפט למאסר של שנתיים וחצי. שוחרר בתיווכו של אחד מיועציו של בגין - פגלין! אותו פגלין שימש אז כיועץ של בגין לענייני טרור.
כהנא ויהדות ברה"מ:
מרץ 1971: וויליאם וקסלר נשיא בני ברית מאשים את כהנא בנסיון להכשיל את יציאת היהודים מברית המועצות: "כהנא נבל ובן בליעל ... ביודעין גרם נזק בל ישוער לעניין היהדות הסובייטית ... מה השיג הרבי כהנא הזה? הוא גרם לכך שבמקום שממשלת ארה"ב תפעיל את מלוא השפעתה ולחציה למען היהדות הסובייטית כפי שעשתה למען ביטול גזר-דין המוות במשפטי לנינגרד - יצטרכו עכשיו פקידיה להקדיש את כל מעייניהם למניעת פגיעות בנציגים הסובייטים באמריקה ולהגנת אזרחים אמריקאים בברה"מ. זה ההישג המפואר של הליגה של כהנא, שלא לדבר על הנזק הישיר שגורמים מעשיו ליהדות הסובייטית".
באותה שנה מתכנסת בבריסל הועידה העולמית של הקהילות היהודיות למען יהודי ברית המועצות. הנשיאות סירבה לאפשר לכהנא להשתתף, והוא חזר הביתה. העיתונאי יואל מרכוס יצא להגנתו של כהנא במאמר בהארץ בכותרת "זכות הזאבים הבודדים". לטענתו, זה מונע את השתלטות המנגנון.
בשנת 1973 נעצר וטען בחקירתו כי ביקש להכשיל את ביקור ברז'נייב בארה"ב "משום שראינו בהידוק היחסים בין שתי המעצמות סכנה ליהודי רוסיה". פרקליט המדינה גבריאל בך הגיש נגדו כתב אישום על ניסיון לשבש יחסי ישראל עם מדינה ידידותית (ארה"ב). פעולתו של כהנא הייתה בשיא תקופת העליה מבריה"מ בשנות ה-70. במשפט נמנע מכהנא למסור פרטים על עליית היהודים. מכתב של ראש הממשלה גולדה מאיר אישר שהפרטים על עליית היהודים הם חסויים וביקשה שישארו כאלה. בהקשר שיבוש יחסים עם מדינה ידידותית אפשר גם להזכיר את שביתת הרעב שלו בשנת 1980 מול שגרירות ארה"ב בבקשה שיקלטו את כל ערביי ישראל.
יש כמובן עוד חומר שלא פרטתי כאן. התמונה המצטיירת לדעתי כמו שכתבתי גם בתגובה הקודמת היא שכהנא הוא חלק ממה שאני קורא "הגישה הבדלנית" שדוגלת בשימור ההפרדה בין הגושים (לא משנה איזה - ארה"ב, ברה"מ, האיסלם) בין עם בדרכים אקטיביות יותר או אקטיביות פחות. מדינת ישראל היא שדה מערכה חשוב בהקשר הזה החל מאמצע שנות השישים (ואולי כבר קודם) תוך ניצול הבעיה הפלסטינית כאמצעי מקדם לשימור המתח הזה, על ידי גורמים מכל הצדדים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש