|
עקרונית אני מסכים לקווים הכלליים של הניתוח שערכת, אולם אסור להתעלם מן העובדה שכהנא הצליח להתחבר היטב לפחדים העמומים באיזור הדימדומים הישראלי של 'בעיית הדמוגרפיה' לצד 'עם לבדד ישכון'. ישראל העכשווית, בניגוד למדינות אחרות, הינה מדינה שהתהוותה באופן 'מלאכותי' על טריטוריה שלפי מסורתה היתה שייכת לה מאז ומתמיד בהתאם להבטחה אלוהית. דבר זה לא רק שיוצר אנאכרוניזם, אלא חסר תקדים בקנה מידה מערבי אחר, שאינו מתקיים ברמה זו, ומקיים בתוכו מתח חריף כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאבק על דמותה של מדינה וחברה זו.
זו היתה הרמה אליה ומתוכה כהנא שידר, ולכן היטיב לחדור למה שאני מכנה 'תת מודע קולקטיבי' ולערוך בו שמות, בניגוד לאחרים מהימין הקיצוני הישראלי, שלא ממש מחפשים לחדור לשם בצורה הישירה בה נקט (למרות שאולי מזדהים עם תוכן דבריו).
ניתן בזהירות להניח, כי לו היתה ישראל נוצרת ובאה לעולם באוגנדה, יש לשער שכהנא היה לא יותר ממשהו הדומה למנהיג האפריקנרי הגזעני לה-בלאנש, שאכן נימק את ערכיו בגזענות מגבה; כהנא עשה זאת גם כן, אך טען שהוא חוזר לשורשים ומקורות עתיקים, ובמידה רבה כמובן שלא כל כך טעה: דברים בעייתיים אלו קיימים ביהדות המיקראית, וכאן מתחיל פרק האנאכרוניזם שמתגלה כחד פעי ובלבדי למקרה ישראל.
זו גם הסיבה שימין קיצוני עולמי אחר די שונה מימין קיצוני ישראלי ו/או יהודי, אך זהו כבר נושא אחר.
|
|