בתשובה לאלכסנדר מאן, 27/07/03 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התנועה/מפלגה/קבוצה אידיאולוגית של המנהיגות היהודית, היא במידה רבה היורשת האידיאולוגית של תורת כהנא כיום. בהבדל אחד,אולי מרכזי,הדחיה של הקורפוס המערבי/ליברלי היא דחיה ערכית תוך קבלת מימדים אחרים של קורפוס זה,בעיקר טכנולוגים,כלכליים. הטענה המרכזית,שניצניה החלו אולי עם כהנא,היא שהציונות החילונית כמו המערב השוקע,הגיעה לסוף דרכה האידיאולוגית.והסתירות הפנימיות שבתוכה גורלן להכריע אותה ולפרק אותה מפנים. הזהות היהודית החדשה מבית מדרשו של כהנא ויורשיו,נותנת מענה אמיתי יותר לבעיות השעה,ויוצרת זהות הוליסטית ושלמה של קיום יהודי.שיתן מענה הן לאיומים מחוץ הסכסוך.והן לאיומים מפנים,התפרקות האידיאולוגיה החיצונית והכשלים של חברת השפע הקפיטליסטית. כמובן שהם עתידים לרשת את הארץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית אני מסכים לקווים הכלליים של הניתוח שערכת, אולם אסור להתעלם מן העובדה שכהנא הצליח להתחבר היטב לפחדים העמומים באיזור הדימדומים הישראלי של 'בעיית הדמוגרפיה' לצד 'עם לבדד ישכון'. ישראל העכשווית, בניגוד למדינות אחרות, הינה מדינה שהתהוותה באופן 'מלאכותי' על טריטוריה שלפי מסורתה היתה שייכת לה מאז ומתמיד בהתאם להבטחה אלוהית. דבר זה לא רק שיוצר אנאכרוניזם, אלא חסר תקדים בקנה מידה מערבי אחר, שאינו מתקיים ברמה זו, ומקיים בתוכו מתח חריף כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאבק על דמותה של מדינה וחברה זו. זו היתה הרמה אליה ומתוכה כהנא שידר, ולכן היטיב לחדור למה שאני מכנה 'תת מודע קולקטיבי' ולערוך בו שמות, בניגוד לאחרים מהימין הקיצוני הישראלי, שלא ממש מחפשים לחדור לשם בצורה הישירה בה נקט (למרות שאולי מזדהים עם תוכן דבריו). ניתן בזהירות להניח, כי לו היתה ישראל נוצרת ובאה לעולם באוגנדה, יש לשער שכהנא היה לא יותר ממשהו הדומה למנהיג האפריקנרי הגזעני לה-בלאנש, שאכן נימק את ערכיו בגזענות מגבה; כהנא עשה זאת גם כן, אך טען שהוא חוזר לשורשים ומקורות עתיקים, ובמידה רבה כמובן שלא כל כך טעה: דברים בעייתיים אלו קיימים ביהדות המיקראית, וכאן מתחיל פרק האנאכרוניזם שמתגלה כחד פעי ובלבדי למקרה ישראל. זו גם הסיבה שימין קיצוני עולמי אחר די שונה מימין קיצוני ישראלי ו/או יהודי, אך זהו כבר נושא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק לסבך את הסיפור, קים כאן גם פאן משיחי אפוקליפטי,שניצה מכיון שהיא פונה כאן אל ציבור חילוני ישראלי ברובו,לא ממש הבליטה. ועוד הערה: הציונות הסוציאליסטית עד שנות השבעים אולי,היתה במידה רבה המצפן של אותו תת מודע ישראלי.הדלק שלה סיפק את הנדבכים החילוניים לאותו תת מודע. הימין למעט ז'בוטינסקי אולי,מעולם לא בנה מערכת ערכים חילונית משל עצמו שאותה יכל לטעון אל תוך המערכת הישראלית.אלא הסתפק במערכת ערכים יהודית ללא עוגן פנימי משל עצמה. החלל בתוך הזהות הישראלית החילונית ,עם שקיעתה של אותה ציונות סוציאליסטית,לא נתפס על ידי אף עוגן אידיאולוגי חילוני דומיננטי.כהנא,גוש אמונים ואף ש"ס החלו את מסעם לתוך אותה ישראליות תוך שהם מושכים לכיוונים דתיים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לא סתם 'אפוקליפטי', אלא 'אפוקליפטי מטהר', כפי שציינתי בתגובתי הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה חזק ממני: טר-בלאנש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, אני מודה לך על התיקון, ואיתך ועם הקוראים הסליחה. אויגן טר בלאנש, שאא''ט הכוונה 'אדמה לבנה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהזהות היהודית מעולם לא הייתה הוליסטית וחסרת סתירות. להיפך היהודים תמיד היו ידועים ב''מחנאות'' שלהם. ולמעשה טוב שכך, כי דינמיקה זו היא גם מפרה-עד גבול מסויים. ומכאן האבסורד ו''חוסר היהודיות'' שבחזונו האוטופי של כהנא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |