|
||||
|
||||
ברור שמוסר הוא הסכם בין בני אדם, אבל איך זה פוסל את האפשרות להסכם שאומר שזה לא מוסרי לאכול בעלי חיים? המוסר הוא העיסוק בראוי. *כל* ראוי. האדם יכול להגות *כל* ערך כאוות נפשו ולהגדירו כמוסרי/לא מוסרי. אם מחר חברה תגדיר כקולקטיב שיריקה על חלוקי נחל זה לא מוסרי, הדבר יהיה לא מוסרי בחברה זו. הטענה שאין לזה קשר למוסר, משום שחלוקי הנחל הם לא בני אדם, היא טענה ריקה מתוכן. הצימחוניים מעלים דרישה מוסרית. אפשר לא לקבל אותה בגלל שלא מספיק אכפת לנו מכאבן של חיות (לי למשל, לא אכפת). אבל לטעון שדרישתם לא קשורה למושג *מוסר*, רק משום שאכפת להם ממשהו שהוא לא אדם ולא יכול להיות לו אכפת בחזרה, זה קצת מוזר. |
|
||||
|
||||
ברור שהצמחונים מעלים טענה מוסרית, אלא שהיא לא הטענה שהם סוברים שהם מעלים. לדעתם, הם טוענים שגרימת "סבל" לבעלי חיים אינה מוסרית. בפועל, הם טוענים שאנשים המכאיבים לבעלי חיים הם אנשים רעים מבחינה מוסרית. אלו שני דברים שונים בתכלית: באחד נטען כי קיימת מערכת יחסים בין בני אדם לבעלי חיים. בשנייה, ישנו שיפוט ערך של בני אדם על ידי בני אדם אחרים. או, אם להשתמש בדוגמה שלך, הצמחונים חושבים שהם טוענים: א. יריקה על חלוקי נחל מעליבה את חלוקי הנחל ולכן אינה מוסרית. כשלמעשה הם טוענים: ב. אדם היורק על חלוקי נחל הוא אדם לא מוסרי בעיני. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להביא לי דוגמאות למישהו שטען פה שיש מערכת מוסרית הדדית בין חיות לבני אדם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |