בתשובה להאייל האלמוני, 20/07/03 18:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איכויות סמויות ביצירה הזאת לא שייכות בכלל ליצירות אחרות שלה. אם באמת היית מעוניין במה שאתה טוען, היית צריך לעשות סקר הרבה יותר מקיף ולא להביא רק לינק מסויים אחד, שהרי לא נגעת ב"מכלול דבריה" של הגב' אנג'ל אלא בסיפור בודד. ואפילו שאר יצירותיה הם זבל מוחלט, השתנה בקשת וכל השאר, עדיין יתכן שהוציאה מתחת ידיה גם יצירה מופלאה אחת שראויה לפרסום. נדמה לי שיש לכך תקדימים בעולם האומנות (ברקת, איפה את כשצריכים אותך?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכל יוצר טוב התפלקה לפחות יצירה גרועה אחת, וההפך. אבל האלמוני מרמז לסוג חשיבה אחר, לתיאוריית האוטר (Author באנגלית, לא מתחייבת על התעתיק הצרפתי). לפי התיאוריה הזו1, היצירה הכי גרועה של יוצר טוב תהיה טובה יותר מהיצירה הכי טובה של יוצר גרוע. כלומר, מתייחסים לכל יצירה כחלק מתשבץ שלם שיצר אדם אחד, ולא בפני עצמה. ומעוניינים יותר בעולם המקיף שמציג אותו אדם, ולא בכל חתיכת פאזל לכשעצמה. עניינית, אני לא חושבת שמישהו פה מחויב לתיאוריה הזו דווקא (אם מישהו פה בכלל מחויב למשהו). ומכל מקום, השיר הזה זכה לביקורות די חותכות פה עוד לפני שפורסם הסיפור. מה הרבותא? 2 1 תחשבו על פאריז, הגדה השמאלית, שנות החמישים, הגל החדש, קולנוע, טריפו, גודאר ומרעיהם. 2 עבודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ואני חשבתי שהטכסט עומד בפני עצמו. לא חשוב, בטח (שוב) לא הבנתי כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפעם הבנת, נשמה. פשוט יש המון תיאוריות, והאוטר היא רק אחת מהן. אני לא אתחיל למנות, כי עברו שנים רבות מדי מאז שיעור הספרות האחרון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולקח ממנה שותה ברגע של חוסר דיוק לינגוויסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |