|
||||
|
||||
"אני חושב משמע אני קיים" הוא אכן פבריקציה. תרגום נכון יותר הוא "אני חושב משמע ישנו 'אני"', וזו הייתה כוונתו של דקארט: אני חושב. את העובדה הזו אני יודע בוודאות, כי הרי קיימת המחשבה "אני חושב", ומישהו חייב לחשוב את המחשבה כדי שהיא תתקיים. את המישהו הזה נגדיר במילה "אני". לכן, מתוך העובדה האובייקטיבית (לטענת דקארט) "אני חושב" נובעת בהכרח הטענה ש"יש אני" (sum). לכן זו טאוטולוגיה. אם אני חושב, בהכרח ישנו 'אני' כלשהו, כמו שאם העץ ירוק, בהכרח ישנו עץ, ואם המלבן בעל ארבע צלעות, בהכרח יש מלבן. |
|
||||
|
||||
הלוגיקה שהנחתה את דקארט למסקנה ''אני חושב משמע אני(תשלים איך שבא לך), נכונה כשלעצמה. נכונה בתור לוגיקה, אך חסרת כל משמעות אמיתית. את המילה ''מחשבה'' אפשר להחליף בכל מילה בעלת מאפיינים דומים, ששימוש בה יוביל למסקנה שונה. אמונה. אני מאמין. הרי מישהו היה חייב להאמין בכך שהוא מאמין בכדי שהאמונה תתקיים. |
|
||||
|
||||
האמונה שאתה מדבר עליה היא חלק ממה שדקארט כינה מחשבה. |
|
||||
|
||||
הבאתי את האמירה קודם בהודעה זו: תגובה 157370 לעצם העניין, זו שוב לא טאוטולוגיה אלא הוכחה חלשה (הוכחת דבר באמצעות אותו דבר עצמו). גם הדוגמאות שאתה נותן אינן טאוטולוגיות אלא פשוט הוכחות כושלות. אבל, זה הופך לדיון סמנטי ולכן קצת חסר טעם. ישנן נקודות מהותיות יותר שנזנחו כאן בשולי הדרך. |
|
||||
|
||||
לפי ההבנה שלי ''אני חושב משמע אני קיים'' אינו הוכחה אלא אכסיומת קיום (וגם, אגב, החוק הראשון של ניוטון). |
|
||||
|
||||
אקסיומה היא אמירה מובנת מאליה שאינה ניתנת להוכחה ושלא ניתן להקדים לה דבר. לדוגמה, טענת ''הקיים קיים'' היא אקסיומה המורכבת מרכיבים אקסיומטיים ראשוניים (קיים) הנמצאים ביחס כלשהו זה אל זה. אני חושב משמע אני קיים אינה אקסיומה משום שהיא אינה אמירה מובנת מאליה וניתן להקדים לה דברים רבים. מעבר לזאת, כדרכם של פילוסופים מאמינים (ברקלי, קאנט, אפלטון) היא משתמשת בהוכחה אפיסטמולוגית לצורך כינון הבסיס האקסיומטי המטאפיסי וזה פוסל אותה באופן כללי ממעמד אקסיומטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |